ההרצאות!

מדע כללי אין תגובות »

כיצד לרתק בני נוער לתכני מדע?
הנה הנוסחה שלא מאכזבת: קודם WOW אחר כך HOW
כלומר: קודם להלהיב
ורק אחרי זה להסביר
כי מי רוצה להבין מה שלא מעניין? 

אבל מה מעניין בני נוער באמת?
מה גורם להם להגיד 'היה גדול' ?
התשובה פשוטה: כולנו צמאים למשהו שיתחבר לעולם שלנו.

כך נולדו הרצאות "מדע ושאר רוח" 
המחברות את עולם המדע עם כל מה שמעניין:
מוזיקה, קולנוע, צילום, תעופה, טכנולוגיה, הישרדות,
פיצוצים, שמירת טבע, ספורט עתידנות ועוד ועוד.

הורידו את תוכנית ההרצאות המעודכנת:

הורדת תוכנית הרצאות
מעל עשור, במאות מוסדות חינוך ברחבי הארץ,
הרצאות מדע ושאר רוח מרחיבות אופקים, מעשירות, מלהיבות ומעוררת חשיבה.
ההרצאות מתאימות לשעות הלימודים, ולערב הורים ותלמידים.

ניתן להזמין סדרת הרצאות, כל הרצאה בנפרד,
או סדנה המפעילה את התלמידים.
חדש! הרצאות העשרה מרתקות עבור מורי בית הספר.

pages

 

%d7%94%d7%9e%d7%9c%d7%a6%d7%94

הורדת תוכנית הרצאות

מהו הזמן?

מדע כללי תגובה אחת »

שמחתי להתארח במעבדה של מה זה מוזה ולדבר על נושא שתמיד ריתק אותי: מהו הזמן?

העולם המיקרוסקופי לכל כיס

הוראה, טכנולוגיה תגובה אחת »

המצגת שיצרתי היא חידון מקרוסקופי. נסו לנחש מה רואים בכל שקופית. הפתרון מופיע בשקף האחרון.

וכאן סרטון עם עוד דוגמאות מדהימות לצילומים מיקרוסקופים:

מה שרבים לא יודעים הוא, שכיום העולם המיקרוסקופי הפך נגיש מאוד, לא רק דרך תמונות וסרטונים באינטרנט אלא ממש ברמה ביתית.
אמנם לא מדובר על הגדלה שמאפשרת לראות חיידקים או תאים, אבל גם בהגדלה של פי-60 יש שפע של פרטים מופלאים שאפשר לגלות.

וכך, בהשקעה של מאות שקלים בודדים,  ניתן לאבזר מעבדה  בציוד שיכול לפתוח בפני התלמידים עולמות שלמים של חקר מיקרוסקופי, ואין ספור שעות מרתקות של צפיה והתלהבות, כפי שאני מגלה כל פעם  בסדנאות שאני מעביר בנושא.

למשל, ניתן בהשקעה כספית אפסית  (אבל השקעה של זמן וידיים טובות) לייצר מיקרוסקופ לא רע בכלל מכל אייפון או אנדרואיד, כפי שמוסבר בסרטון:

ואפשר גם לרכוש ציוד מקרוסרופיה מצוין בזיל הזול דרך אתרים כמו DX.
מצורפים קישורים  לציוד שרכשתי בעצמי ובו אני משתמש כבר שנים.

מיקרוסקופ דיגיטלי שניתן לחבר למחשב ב-USB  מאוד אפקטיבי עבור מורה שרוצה להראות תופעות מיקרוסקופיות במקרן, או הורה שרוצה להעסיק ילד סקרן במשך שעות. היתרון הגדול הוא שאפשר לצלם תמונות וסרטונים, מה שחסר במיקרוסקופים רגילים. צפו בסרטון הדגמה 

microscope

מיני מיקרוסקופ מכשיר פיצפון עם הגדלה של פי- 60, מתאים לאין ספור סוגים של חקר בבית ובחוץ. ילדים יכולים לשחק עם זה שעות. המחיר – 13 ש"ח (!) . יש שם אפילו אור UV לזיהוי שטרות מזוייפים. שימוש משפחתי משעשע: צפיה בביצים של כינים בשערות של הילדים.

זה פשוט להיטמיני מיקרוסקופ שמתחבר לכל טלפון סלולארי  עם קליפס.  הייתרון הגדול הוא שאפשר לשמור ולשתף תממונות שמצלמים. סרטון הדגמה
אפשרות מעולה נוספת למיני מקרוסקופ לסלולארי – כאן

Capture

 

חפשו גם בקטגוריה כולה עם התאמה לאייפון ועוד.

גילוי נאות: הקישורים הם דרך תוכנית שותפים: אם אתם רוכשים מוצר, האתר משלם לי עמלה של 7% שעוזרת מעט בתחזוקת הבלוג.

אם מצאתם עוד קישורים מעניינים בתחום, אנא שתפו בתגובות :)

איזה סוללה כדאי לקנות? / יהונתן רון

הוראה, פיזיקה 6 תגובות »

שמח לארח את הפוסט של יהונתן רון,  מורה לפיסיקה בנופי גולן, שהנחה את תלמידיו במחקר מרתק ושימושי להפליא. 

חיי היום-יום שלנו מוקפים במוצרי חשמל ואלקטרוניקה, ומכאן שיש בחיינו שימוש נרחב מאוד בסוללות. לרוע מזלנו יש יותר מידי יצרני סוללות, לכן כשאנו ניגשים לחנות הקרובה במטרה לקנות סוללות חדשות אנו מתייצבים בפני הדילמה המוכרת – במי לבחור?
האם באמת יש הבדל בין הסוללות?
האם זו אותה גברת בשינוי אדרת? ומהי בעצם סוללה?

duracell_matrix

"צרכנים" הם רכיבים חשמליים שונים  הזקוקים לאנרגיה בכדי לפעול ולעבוד כתקנם (נורה / שעון / וכו'). תפקיד הסוללה במעגל החשמלי הוא לספק את האנרגיה הדרושה לצרכן. כיצד היא עושה זאת? בתוך הסוללה מתרחשת תגובה כימית כך שהסוללה היא למעשה מתקן הממיר אנרגיה כימית לאנרגיה חשמלית. האנרגיה החשמלית גורמת לזרם חשמלי (תנועה של מטענים בכיוון אחד) לזרום במעגל ובכך לספק את האנרגיה לצרכן.
כמות האנרגיה שהסוללה ממירה מאנרגיה כימית לחשמלית נקראת כא"מ (ראשי תיבות של "כוח אלקטרו-מניע"), והוא נמדד ביחידות של וולט. בסוללה אידיאלית, כל האנרגיה הכימית הופכת במלואה לאנרגיה חשמלית, ובמצב זה הסוללה מספקת למעגל אנרגיה השווה לכא"מ שלה, אבל סוללות אידיאליות קיימות רק בפנטזיות.
בכל סוללה מעשית, המרת האנרגיה מאנרגיה כימית לאנרגיה חשמלית דורשת "דמי משלוח" – חלק מהאנרגיה הכימית הופכת לחום עקב הזרם החשמלי שזורם דרך הסוללה, והיתר – הופך לאנרגיה חשמלית. חלק זה של האנרגיה שמומר לאנרגיה חשמלית נקרא מתח הדקים. מכיוון שבמערכת סגורה אנרגיה לא נעלמת ולא נוצרת יש מאין, נוכל לקבוע כי:

כא"מ = מתח הדקים + כמות האנרגיה שהפכה לחום

המשך »

9 טיפים פסיכולוגים לאכילה בריאה יותר

המוח - לא מה שחשבת, מדע כללי תגובה אחת »

מעובד מתוך פוסט של ג'יימס קליר (James Clear). קוראי אנגלית ימצאו בבלוג של קליר חומר קריאה מרתק בנושאים של בריאות והתפתחות אישית.

לסביבה ותפיסתנו אותה יש יכולת להשפיע ולעצב את התנהגותנו. כאשר אנחנו הופכים את הסביבה שלנו ידידותית לצורכנו ורצוננו, קל לנו יותר ליצור ולשמר הרגלים טובים. כאשר דברים עומדים לנגד עיננו, אנחנו זוכרים לעשותם; כאשר הכלים בם אנו משתמשים מותאמים למשימותינו – קל יותר להצליח.
דבר זה נכון בעבודה, ביחסי אנוש, ובשמירת הרגלי בריאות ואכילה נכונים. יחסית בקלות ניתן לעצב את סביבתנו, כך שתעזור לנו לשמור על הרגלי אכילה ושתייה בריאים. הנה תשעה שינויים  פשוטים שתוכלו לבצע בסביבתכם אשר יעזרו לכם ליצור הרגלים חדשים טובים יותר.

1. השתמשו בצלחות קטנות יותר. על צלחת גדולה נשים מנה גדולה, כלומר, נאכל יותר. מחקרים מראים ששימוש בצלחות בקוטר 25 ס"מ, במקום 30 ס"מ, יביא לצמצום צריכת מזון של  22% בשנה! הניסיון לקחת מנות קטנות על צלחות גדולות לא יביא לתוצאות דומות. אנחנו אוכלים גם עם העיניים, וכאשר אנחנו שמים מנה קטנה על צלחת גדולה, הסיפוק שלנו מהאוכל קטן יותר. אותה המנה על צלחת קטנה יותר תיתן לנו תחושה שאכלנו "מלוא הצלחת", ותשביע גם מבחינה נפשית. בדוגמה הידועה, העיגול השחור מימין נראה גדול יותר, למרות שהוא זהה בגודלו לשמאלי.

צלחות - אשליה אופטית

מנות קטנות יכולות לתת תחושת שובע על צלחת קטנה, או תחושת מחסור על צלחת גדולה

2. הקפידו על מים בהישג יד. במקום לקחת לגימה מקולה או קפה בעודכם עושים דברים אחרים, קנו בקבוק מים גדול והניחו אותו מולכם על השולחן. באופן זה, תזכרו לשתות לעתים קרובות יותר, וגם תעדיפו מים על פני שתייה מתוקה או עמוסה בקפאין. נסו בקבוקים שונים לתוצאה מיטבית. האם אתם מעדיפים בקבוק עם פקק או עם פיה, בקבוק של חצי או ליטר וחצי?

המשך »

דברים שמצאתי ב-Deal Extreme

מדע כללי 11 תגובות »

DX היא חנות וירטואלית שממוקמת בהונג קונג ומוכרת אלפי מוצרים, בעיקר גאדג'טים, אלקטרוניקה וסלולר. כמורה למדע שמחפש תמיד טריקים ורעיונות, יצא לי לשוטט שעות רבות באתר של דיל אקסטרים.
ברשימה זו אשתף אתכם בחוויותי כצרכן בשלוש השנים האחרונות, עם המלצות חמות למוצרים שקניתי ושימשו אותי כמורה מדע בפרט וחובב גאדג'טים בכלל.

המשך »

פיזיקה בפרסומת למכוניות

הוראה, מדע עם חיוך, פיזיקה 5 תגובות »

מה המושג הפיזיקלי המסתתר בפרסומת של פולקסווגן?

המשך »

על מדע ומדעיזם

גבולות המדע, מדע כללי, שאר רוח 65 תגובות »

והמדע הוא רק נקב אחד מרבים
חותר וחופר ניצוצות ושבבים.
אך כשלהוכיח איננו יכול –
אז בכח הוא הולך את הרוח לכבול… (מאיר אריאל)

שורשיו של המדע, מהישגיה המרשימים של הרוח האנושית, נעוצים בפילוסופיה היוונית אך צורתו המוכרת החלה מתהווה באירופה של המאה ה-17. אכן, בפרק זמן קצר יחסית, שעט המדע המודרני אל הישגים עצומים: אסכולות מדעיות שלמות נוסדו, התבססו ופרחו, כך שנחוצים כרכים רבים בכדי לתאר את ההתקדמות הכבירה בפיזיקה, כימיה, ביולוגיה (ומיקרוביולוגיה), מדעי כדור הארץ, ובמקביל את ההפריה ההדדית המסועפת והעמוקה בין הדיסציפלינות השונות. אמנם, ההתקדמות המדעית לא הביאה לטרנספורמציה ערכית של האנושות (כפי שקיוו רבים שיקרה), אך היא הובילה להבנה קוהרנטית יותר של המציאות החומרית, שממנה התפתחה טכנולוגיה ששינתה (ומשנה) כמעט כל היבט של הקיום האנושי.

אך אין המדע 'עיסוק' גרידא. בין הערכים העומדים בבסיסה של הפעילות המדעית ניתן למנות סובלנות והקשבה, חיפוש כן אחר האמת, יושר אינטלקטואלי (הנובע מענווה ומחזק אותה), וכמובן החופש לחקור, לטעות, להודות בטעויות ולצמוח מהן. הדיסציפלינה המדעית מביאה לפתוח ושכלול של חשיבה מאורגנת ויסודית, תקשורת אפקטיבית (הנובעת מהצורך לחלוק רעיונות מורכבים ומופשטים עם עמיתים), עבודת צוות והכרה בכך שהמציאות מורכבת יותר מכל תיאוריה אנושית. אלברט איינשטיין דיבר על היראה המתעוררת  באיש המדע כאשר הוא מבין לעומק היבטים מהותיים של המציאות שלא היו מוכרים לפני כן.

ניתן היה לצפות, שהעוסקים במדע והאמונים על שיטותיו יצמיחו תרבות מבורכת שתקרין למעגלים רחבים יותר של החברה, אך משום מה הדבר כמעט ולא התרחש. הדיבידנד העיקרי שמניב המדע, בהתחשב בהשקעה העצומה בו, הוא רובו ככולו טכנולוגי. האם זהו חוסר הרצון (או היכולת) של אנשי המדע לחרוג ממגדלי השן שלהם ולהשפיע, או שמא הערכים הנעלים שבתשתיתו של המדע נסוגו בפני אמביציה אגואיסטית, קנאה, יוהרה, ורדיפת כבוד? לא קל לומר, אך ייתכן שהתשובה נעוצה דווקא בתפיסת עולם שדומה שהשתלטה על המדע, ובמידה רבה סילפה את מהותו, וניכרה אותו מהציבור הרחב.

המשך »

מהי הבנה?

אנשים מיוחדים, הוראה, המוח - לא מה שחשבת 18 תגובות »

"בכל עת בה אנו עוברים מן הנודע אל הלא נודע – אנו מקווים להבין, אך ייתכן שנצטרך במקביל ללמוד משמעות חדשה למילה 'הבנה'" – וורנר הייזנברג

מהי הבנה? למה אנו מתכוונים באומרנו "הבנתי"?  המילה 'הבנה' קשורה לבינה אך גם מזכירה 'בניה' ו-'הבנייה'. כאשר אנו מבינים, דבר מה 'נבנה' בהכרתנו, וכמו בבנייה פיזית, יש כאן תהליך; פיסות מידע שהיו נפרדות מתחברות ומקבלות מובן חדש, והרֶאִיָה החדשה שלהן היא תוצר ההבנה. למשל, קריאת השורות הללו, יכולה לגרום לך, הקורא,  להבין בדרך חדשה את המושג 'הבנה'.

המקבילה באנגלית מאירה היבט נוסף. 'To understand' פירושו 'לעמוד מתחת'. מה הכוונה? כאשר ברצוני להבין משהו חדש, עלי (באופן ציורי) לעמוד מתחתיו, ובכך לחבר אותו לדברים שאני כבר יודע. אם כן, להבין פירושו לא רק לִבנוֹת, אלא גם לחבר את מושא ההבנה לתשתית קודמת של דברים מובנים. זו הסיבה שכאשר מסבירים משהו לקבוצת אנשים, כל אחד 'מבין' באופן שונה ויש כאלו שלא 'מבינים' כלל.

כאשר מביט מדען בכוכבי השמיים, יש לו תחושה שהוא מבין את מה שהוא רואה, מכיוון שהוא מקשר את מראה עיניו לידיעותיו באסטרונומיה ובפיזיקה. מהלך הירח בשמים, למשל,  הינו ביטוי לתנועה היחסית בין גרמי השמיים בהתאם לחוקי התנועה והכבידה. לעומת זאת, כאשר כֹהֶן מצרי קדום התבונן באותם כוכבים, ה-'הבנה' שלו הייתה מבוססת  מן הסתם על סיפורי מיתולוגיה. במקרה זה, תנועת הירח היא ביטוי למהלך מלכותי של אחד האלים ברקיע, או משהו בסגנון זה. גם המדען וגם הכֹהן  'מבינים', שניהם חווים את אותו סיפוק נפשי, אך כל אחד מגיע להבנה בדרך שונה. שניהם חווים אותה תחושת  "א-אה" שבבסיסה קורת רוח על כך  שתפיסת עולמם הפכה קוהרנטית ומובנית יותר. הסיפוק שבהבנה מבטא בטחון גדול יותר בקיום שלנו, ובכך שהעולם, בסופו של דבר, אינו אקראי ושרירותי כפי שאולי נדמה במבט שטחי.

המשך »

פלא טכנולוגי בכף ידך

טכנולוגיה, מדע בקולנוע 5 תגובות »


אחת הטכנולוגיות המדהימות שמופיעה בסדרה האלמותית Star Trek היא הטלפורטר הידוע גם כ- Beam me up, Scotty ('שגר אותי סקוטי', בפנייה לטכנאי ההיי-טק של האנטרפרייז). מכשיר פלאי זה מסוגל לפרק את הגוף לאטומים ולהכיבם מחדש במקום אחר במרחב (!). בפיזיקה אמיתית זה נקרא טלפורטציה קוונטית, ואכן יש פריצות דרך בתחום זה; העניין הוא, שהן מוגבלות לחלקיקים אלמנטריים בלבד, כך שהטלפורטר הוא עדיין מדע בדיוני רחוק עד מאוד (ראה רשימה מעניינת של ד"ר גלי וינשטין) . אבל שימו לב, שבקטע הבא, הפותח את אחד הפרקים המוקדמים של 'מסע בין כוכבים', מופיעה טכנולוגיה מדהימה נוספת. הסיבה שאנו מתייחסים אליה כמובנת מאליה, היא שאולי איננו מודעים לקצב המסחרר שבו היא התפתחה בעשורים האחרונים. מדובר, כמובן, בתקשורת סלולארית. עצם זה שג'ים קירק מדבר אל האנטרפרייז בעזרת מכשיר סלולארי קומפאקטי היה בסוף שנות השישים (התקופה שבה הפרק יצא) מדע בדיוני לחלוטין! אפילו השם 'סלולארי' לא היה קיים.

קפטן קירק לאנטרפרייז  –  בסוף שנות השישים זה היה מד"ב

המשך »

פיזיקה של סרטים מצוירים

הוראה, מדע עם חיוך, פיזיקה 9 תגובות »

כיצד מתקדמת החשיבה המדעית? אנו מביטים בעולם הממשי, ומנסים למצוא הכללות שישליטו סדר בריבוי התופעות. בשלב הבא, ההכללות הופכות למקרים פרטיים של חוקים כלליים יותר, ואלו יוצרים תיאוריות: הפשטות-על של המציאות הנקלטת בחושים. כאשר מלמדים מדע, בדרך כלל לא עוברים את התהליך הזה, שיכול להיות מאוד סיזיפי, אלא מגישים ללומד בשלב מוקדם את ההכללות 'הנכונות' שאותן צריך ליישם במגוון סיטואציות.

אבל אולי ניתן, ולו רק כתרגיל, לגלות את הטעם של מציאת חוקים בעצמנו. לצורך כך נבחר עולם אלטרנטיבי, עולם נפלא ומוכר היטב היטב: עולם הסרטים המצוירים! מכיוון שיש המון סרטים מצויירים, נגביל את עצמינו רק לקלאסיים : Road Runner, Tom & Jerrry ועוד מבית היוצר של Looney Tunes. אך כיצד ננסח את החוקים השוררים בממלכה המצוירת? האנימטור ארט באביט  Art Babbitt מסכם את התורה כולה בקליפת אגוז:

דמות מצויירת תציית לחוקי הפיזיקה – אלא אם כן זה מצחיק יותר אחרת.

זה לא יהיה מובנה כמו חוקי הפיזיקה האמיתיים, אבל הרבה יותר מצחיק וכמובן שיהיו הרבה דרכים לעשות זאת. כבר כמה שנים מסתובבת ברשת גרסה של חוקים שמתוכה תירגמתי וערכתי את המוצלחים יותר לטעמי. הנה הם לפניכם:

המשך »