שבץ מוחי בדרך לתובנה טרצנדנטית

אנשים מיוחדים, גבולות המדע, המוח - לא מה שחשבת הוספת תגובה

התבוננו בשתי התמונות שלפניכם וקבעו במהירות היכן הבחור שמח יותר: אל תנסו לחשוב או לנתח – מה קופץ לכם מיד לראש?

——
אם בחרתם בתמונה העליונה אתם שייכים לרוב. לפחות 80% מהאוכלוסייה יאמרו שהפנים העליונות נראות שמחות יותר. זו תוצאה מוזרה מכיוון שהיינו מצפים להתפלגות של 50% היות והתמונות הוכנו בדרך זהה: בתמונה העליונה חובר החלק המחייך משמאל ובתמונה התחתונה החלק המחייך של הפנים חובר מימין. אם כן, מדוע קיימת הטייה כל כך חזקה לטובת החיוך השמאלי?
ההסבר המקובל הולך כך: המוח שלנו מחולק לשתי המיספירות שכל אחת 'מתמחה' בכשרים מנטליים אחרים. בהכללה, מקובל להגיד שההמיספירה השמאלית אחראית על עיבוד לינארי: הגיון, ניתוח וארגון של נתונים, תכנון, שפה ושיטתיות בעוד שההמיספירה הימנית מתמחה בעיבוד מקבילי: אינטואיציה, ראייה הוליסטית, הבנה רגשית של מצבים (EQ)  ויצירתיות.  בהמשך נבדוק עד כמה הקביעה הזו תקיפה מבחינה מדעית, אך לצורך ההסבר נניח שזה כך, ולו באופן כללי ביותר.

אם נפתח ספר רפואה של שנה א, נגלה שבמוח שלנו יש מה שקרוי 'הצלבה אופטית' (ראה איור). פירוש הדבר הוא, ששדה הראיה השמאלי של שתי העיניים (בסגול) מנותב לעיבוד בהמיספירה הימנית (במרכז הראייה הראשוני שנמצא בעורף) בעוד ששדה הראייה הימני של כל עין (בכתום) מנותב להמיספירה השמאלית. כעת נחבר את הכל יחד: כאשר אנו מסתכלים על הבחור בתמונה התחתונה, החלק המחייך שלו (ימין) מנותב להמיספירה השמאלית. חלק זה של המוח אינו מבין  בזיהוי רגשות ולכן עבורו החיוך אינו אלא צורה גיאומטרית; עווית  נטול כל משמעות רגשית. לעומת זאת, כאשר אנו מביטים בתמונה העליונה, החלק המחייך (ימין) מנותב להמיספירה השמאלית שמזהה מיד את משמעותו הרגשית של החיוך ומכאן הבחירה בתמונה זו כיותר שמחה. אגב, הלוקים בתסמונת אסברגר אינם מסוגלים בדרך כלל לזהות ולהבין רגשות אצל הזולת מה שיוצר קשיים לא מעטים בתקשורת, ומצביע (כנראה) על תפקוד לקוי של ההמיספירה הימנית.

ההצלבה האופטית – המוח במבט על

לכאורה ניסוי פשוט זה וניסויים דומים מצביעים על התפקוד השונה של ההמיספירות אך האם העולם המדעי אכן מקבל את החלוקה כפי שהיא נפוצה בתרבות הפופולארית ובמעגלי הניו-אייג' ? האם אכן יש טיפוסים בעלי דומיננטיות ימנית ובעלי דומיננטיות שמאלית? האם אוכל לפתח את ההמיספירה הימנית (תמורת תשלום נאה העובר לסוחר)  ובכך לעורר, למשל, את יכולת המנהיגות שלי? מסתבר שהעדות המדעית לכך היא פחות פסקנית, ומוכיחה רק היבטים מצומצמים בהרבה ממה שמקובל לחשוב. כותבת על כך פרופ. מרים פאוסט מהמרכז הרב תחומי לחקר המוח בבר-אילן. אם תחפשו בגוגל משהו כמו : Left Right Hemisphere תקבלו מבול של תוצאות מכל כיוון אפשרי ולכן אינני מוסיף פה לינקים, למעט זה שסוקר לדעתי בצורה טובה היבטים של הסוגיה, כולל התייחסות לממצאים של מחקר מדעי פרופר.

שמאל עובדים, ימין עושים חיים

ד"ר ג'יל בולטי טיילור היא חוקרת מוח שעברה שבץ מוחי: בוקר אחד, שטף דם חזק הציף את הצד השמאלי של מוחה וגרם לה לאבד שליטה על גופה ושכלה. לקח לה שמונה שנים להחלים מהאירוע הטראומטי הזה, ואז היא פירסמה בשנת 2008 ספר בשם My Stroke of Insight שבו היא מגוללת את סיפורה והתובנות שאליהן הגיעה.  הסיפור שלה נוגע מאוד לשאלת ימין ושמאל שכן ד"ר בולטי טוענת שהיות שבמהלך השבץ נפגע התפקוד של ההמיספירה השמאלית, היא חוותה את המציאות בעיקר דרך ההמיספירה הימנית. על פי עדותה, זו הייתה התנסות עוצמתית באחדות עמוקה וטרנסצנדנטית ללא 'אני' שיוצר גבולות מלאכותיים. אין ספק שאכן היא חוותה את מה שהיא מתארת, אך האם חייבים גם לקבל את הפרשנות המדעית שלה בנוגע לתפקודי שמאל וימין? שפטו בעצמכם. לי נראה שהמוח התודעה, והאינטראקציה ביניהם ימשיכו להיות (לעד?)  חידה שבה רב הנסתר על הנגלה.

בכל אופן, קשה להישאר אדיש לכנות והטוטאליות שבו שבה ג'יל מגוללת את סיפורה – בעיני אחד הקטעים המרגשים ביותר ב-TED, וגם קולע למהות של 'מדע ושאר רוח' (הבלוג הזה) – העשרת ההבנה המדעית במימדים נוספים של ההוויה שאינם אנליטיים או ניתנים לכימות.

הקליקו כאן או ישירות ל-18 דקות בלתי נשכחות.

על ד"ר ג'יל בולטי טיילור
ראיון עם  ד"ר ג'יל בולטי בכלכליסט
אתר הספר My Stroke of Insight
האתר של ג'יל בולטי



עוד לינקים
על המוח – סקירה בסיסית עם דיון קצר בכמה מיתוסים.
מבחן דומיננטיות – רצף שאלות (שטחיות למדי) לגילוי ההמיספירה הדומננטית שלך.
נשימה יוגית – על היכולת המעשית שלנו לשלוט בתפקודי שמאל ימין של המוח.
חשוב לקרוא גם את אלו שכופרים בחלוקת שמאל-ימין
אשליית הלוח המוצל כמשל – רשימה שפירסמתי שנוגעת לתפקוד מרכז הראייה
המוח המדהים של דניאל טאמט – לחוות את העולם מתוך מוח של גאון אוטיסטי.

16 תגובות ל “שבץ מוחי בדרך לתובנה טרצנדנטית”

  1. התגובה של נגה:

    אין אצלך בולשיט, נכון?
    אתה משתמש במקלדת כמו כירורג בכליו. ללא רבב.
    תודה מקרב אונתי הימנית, או שמא זו השמאלית (?)

  2. התגובה של גיל:

    אתה מבלבל בין המיספרות לאונות. המיספרות יש שניים אבל אונות יש 4: קדמית, אוקסיפוטלית, פריאטלית וטמפורלית ואין קשר לימין או שמאל.

  3. התגובה של רוני ה.:

    האם לא יכול להיות שההבדל נובע מכך שאנו נוטים לחייך באופן לא מאוזן ויש לנו נטיה לחייך (או להביע רגש אחר) דווקא בחצי הפה הימני?

  4. התגובה של גלעד כץ:

    הבלוג כרגיל מרתק.
    החלוקה לשמאל וימין מזכירה לי מעט את החלוקה לגוף ונפש
    כלומר, היא בעצם מטפורית מטבעה
    כדי להקל על האדם את הקיום. (גן עדן וגהנום, טוב ורע)
    אך היא מלאכותית וחוטאת למורכבות הטבעית.

  5. התגובה של משתמש אנונימי (לא מזוהה):

    המיספרות יש שתיים.

  6. התגובה של אורן:

    גיל – תודה, תיקנתי
    רוני – השערה מעניינת אך כנראה לא נכונה, ראי את המחקר כאן http://perception.st-and.ac.uk/hemispheric/pre-print.pdf
    הם עושים את אותו ניסוי אבל בלי חיוכים 🙂

  7. התגובה של שאול:

    תהו על מה לעזאזאל אתה מדבר כיון שאצלם דווקא התמונה התחתונה הניבה חיוך משמעותי יותר. העניין הוא כזה: רוב הנבדקים בניסויים אלו הם גויים. אצל הגויים הקוראים משמאל לימין, הקשב מופנה קודם כל לצד שמאל. מכאן הטעות הנפוצה כי מדובר בעדיפות ימנית לזיהוי רגשות. למעשה מדובר בלא יותר מביאס (הטייה) קישבי. אצל נבדקים דוברי עברית או ערבית הקשב מופנה קודם כל לצד ימין (תוצאה של כתיבה מימין שלמאל). משום כך בקרב קוראיך צפויה תוצאה הפוכה דווקא.

  8. התגובה של אורן:

    לא כדאי לך להתערב. הראתי תמונות אלו בעשרות הרצאות (בישראל) ומעל שמונים אחוז אומרים שהתמונה העליונה יותר שמחה.
    מובן שיש כאלו שיבחרו בשניה – יתכן שתפקודי שמאל ימין במוחם הפוכים.
    המחקר שציינתי בתגובה הקודמת דן בכך באריכות.

  9. התגובה של שאול:

    אני מניח שבהרצאות שלך אתה לא עושה קאונטר בלאנס לסדר הצגת התמונות או למיקומן על המסך. יתכן שאתה גם עושה איזה פרומויישן מודע או לא מודע לתזה שלך לפני שאתה מציג את השקופיות. בכל מקרה, ההסבר שנתתי אינו איזה רעיון שעלה במוחי. זו תיזה סדורה היטב שלא נסתרת גם בפרסום שהעלת (גם שם אגב הנבדקים הם גויים). יש סדרה של עבודות מצויינות שעשתה זהר אביתר מאוניברסיטת חיפה שמתמחה בהבדלים בין תרבותיים באפקטים של לטרליזציה שמראה בדיוק את זה. ככלל אצבע, עבודות העוסקות בלטרליזציה שגילן עולה על עשר שנים צריכות טיפול זהיר במיוחד. רובן המכריע הוא שריד לתקופת המחקרים ההתנהגותיים בספליט בריין פיישנטס שאחרי רוג'ר ספרי, גזניגה וזיידל שראו בהתמחות המיספריאלית חזות הכל. היום בעיקר על ידי שימוש בטכנולוגיות איארפי ואימג'ינג אנחנו רואים שהעסק הרבה יותר מורכב. למשל אנחנו יודעים ששתי ההמיספירות יודעות כנראה לעשות הכל. פשוט הכל. הפונקציה היחידה שיחודית לצד השמאלי היא הדיבור ואולי הבנת חריזה (מילולית). יכול להיות שהצד הימני שולט על פיענוח רגשות או שעושה זאת טוב מהשמאלי (יש הבדל בין שליטה לבין עדיפות) אבל אין לכך הוכחה חותכת.

  10. התגובה של אורן:

    קטונתי. נראה שאתה מומחה בתחום , אשמח אם תשאיר פה איזה לינק או שניים שנוכל להשכיל ממקור ראשון. מה לגבי תסמונת אסברגר, גם שם אין לדעתך עניין של תפקוד המיספירות?

  11. התגובה של שאול:

    בלטרליזציה גם כאן אין תשובה ברורה. ההנחה הרווחת היא שלצד הימני עדיפות בכל מה שקשור לתאורי אוף מיינד, מודעות וכאלה. אבל, לא ברור מהי המשמעות של העדיפות הזו לתפקוד היומיומי. אם נניח ששתי ההמיספירות מסוגלות לבצע את התפקיד (ויש לכך ראיות מאנשים שנפגעו בצד הימני ולא איבדו את המודעות) ובמצב נורמלי הימנית שולטת, אז סביר שפגיעה בצד הימני לאו דווקא תגרום לאוטיזם כיון שהצד החלש-השמאלי יתפוס פיקוד כפי שקורה בהרבה מקרים של לזיות.

  12. התגובה של מור:

    הי,
    תודה על הרשימה המענינת,
    אני החלטתי כן לרכז את כלל הקישורים שאנ ימכירה בנושא באתר אחד ולכן הקמתי אתר לבוד האונה הימנית.
    http://www.rightbrainsite.info

  13. התגובה של פסטרנק:

    "commisures"
    לחלקם יש תפקיד משמעותי בעיבוד מידע. איך היא יכולה להחזיק מוח ולהגיד שיש רק חיבור אחד.
    אבל היה מרגש אין מה להגיד

  14. התגובה של דב מרקו:

    הישראלים צריכים לדכא את הנהנתנות של המוח הימני ולעודד את התכליתיות של המוח השמאלי.

  15. התגובה של יהל:

    שלום…
    קראתי את המאמר שלך ורציתי לדעת מאיפה הסקת שאינטואיציה נמצאת בהמיספרה ימין. עד כה בדקתי (והרבה מאמרים!) והסיכום היה שאינטואיציה מעורבת בסנכרון שתי ההמיספרות (ולאו דווקא נמצאת בהמיסםרה ימין), מה שבעצם גם מוכיח שנשים יותר אינטואיטיביות (וזה המחקר שלי אגב) כי הקורפוס קלוסום שלהם יותר רחב וכך יש להם יכולת לדלג בין שתי ההמיספרות בצורה מהירה יותר.

    אשמח לחוות דעת!

    תודה ושבת שלום!
    יהל

  16. התגובה של אורן (admin):

    בפירוש לא הסקתי כך. קרא שנית את הפסקה שמעל הקריקטורה של המוח. פרופ. מרים פאוסט מסכמת את מה שידוע בנושא בלינק שצרפתי, והנה הוא שוב:
    http://www.tevalife.com/article.asp?id=1988

    אינני מומחה בנושא, לכן אין ערך אקדמי לחוות דעת שלי. השקפתי האישית היא, בכל אופן, שאין למצוא הסבר מלא לתודעה האנושית בממד הפיזי של המוח בלבד.

    בהצלחה במחקר! אשמח אם תשאיר פה לינק למשהו שפרסמת או שתפרסם.

הוספת תגובה