בלשות אקולוגית

יערות קלפ (Kelp forests) הינם אתרים תת-ימיים נדירים ביופיים המכשף. מקרקעית הים בוקעות אינספור אצות ענק בגווני חום-ירקרק ומצטמחות לגובה של עד 12 מטרים בקצב של חצי מטר ליום. בינות לאצות המתנועעות, רוחשים חיים במגוון אדיר של צבעים וצורות ויוצרים מערכת אקולוגית מורכבת ויחודית. יערות קלפ משגשגים, בין השאר, לאורך חופי קליפורניה, אלא שבשנים האחרונות ניכרת התדלדלות מאסיבית של המערכות המופלאות הללו. מדוע? זוהי תעלומה אקולוגית. האם האשם הוא בהתחממות הגלובאלית? שמא הזרמת שפכים למפרץ? דלק הדולף ממכולות? ואולי אין מקום להאשים את האדם?

בשונה מחקירה פלילית, לבלש האקולוגי אין את מי לראיין או לחקור: 'זירת הפשע' הדוממת לא בנקל תסגיר סודותיה. עם זאת, מדובר בחקירה מדעית במובן הישן והטוב, שיש בה הרבה מן המשותף עם הרפתקאותיו של שרלוק הולמס. העלאת השערות ובדיקתן דורשת לא רק הגיון מושחז, אלא גם דמיון יצירתי והיכרות מעמיקה של המערכות האקולוגיות והחוקים השולטים בן. למשל, אחד המאפיינים המרכזיים של אקוסיסטמה (יבשתית או ימית) הוא מארג המזון השורר בין יצוריה. במארג מזון קלאסי, שכבת הבסיס מורכבת  ממיני צומח המנצלים את אנרגיית השמש בתהליכי הטמעה (פוטוסינתזה) ובכך יוצרים את המסה הביולוגית הראשונית. מן הצומח ניזונה ומתקיימת הרמה השנייה של יצורים – הצמחונים – אלו עשויים להיות נברנים, מכרסמים, דגים או חרקים. הרמה הבאה ואלו שמעליה (במידה ויש) מאוכלסות על ידי טורפים הניזונים מן הצמחונים וזה מזה. בראש  פירמידת המזון ניתן למצוא את 'טורף העל' שאין לו טורפים. כאשר הוא שובק חיים, הביומסה שלו חוזרת למערכת על ידי טריפה ופירוק וכך מתקיים שיווי משקל מורכב ודינאמי (ולעיתים שברירי) בין טורפים לנטרפים.

אם ניישם את המבנה הבסיסי של שרשרת המזון ליערות הקלפ, נזהה מיד את האצות כיצרן הראשוני. מי ניזון מהן? הרבה יצורים, אך בעיקר קיפודי הים (Sea Urchin) הרעבתניים. מי ניזון מקיפודי הים? בעיקר לוטרת הים (Sea Otter)  יצור פרוותי שובה-לב בעל מערכת יחסים מסועפת ועתיקת יומין עם המין האנושי, שמסתכמת, פחות או יותר, בניסיונות אובססיביים שלנו להרגו על מנת לפשוט מעליו את פרוותו.

"ובכן, ווטסון, האם תוכל לראות מה הסיבה לפגיעה האנושה ביערות הקלפ?"
"לא שרלוק, האם קיבלת איזה רמז מספרי האקולוגיה?"
"כמובן, ווטסון, הרי זה אלמנטרי!" (אגב, באף מקום בספריו של קנון דויל לא מופיע הצירוף הקלישאתי  "אלמנטרי, ווטסון יקירי")
"אלמנטרי?! אני לא מבין כלום"
"ובכן, האם תסכים שצייד אינטנסיבי של לוטרת הים מוריד באופן משמעותי את גודל האוכלוסייה?"
"זה ברור, שרלוק"
"והאם ירידה במספר הלוטרות אין משמעה שגשוג של קיפודי הים, שכמעט אינם נטרפים עוד ?"
"כל ילד יסכים עם זה"
"והאם לא אמרנו שקיפודי הים ניזונים מאצות הקלפ?"
"תיפח רוחי!" (מי שקרא תרגומים של ה'שביעייה הסודית' בוודאי זוכר את הביטוי האנגלי העבש הזה).
ובכן, זהו הפתרון של אקו-שרלוק: צייד מאסיבי של לוטרת הים מביא בעקיפין להתדלדלותם של יערות הקלפ.

מי טורף את מי?

חוקר המצולות הנודע ג'אן מישל קוסטו מסביר:

לוטרת הים מוגדרת בג'רגון של שמירת טבע כ-'מין מפתח' (keystone specie), דהיינו מין שפגיעה אנושה בו תביא לקריסה של מערכת אקולוגית שלמה. לא תמיד ניתן לזהות בקלות את מיני המפתח: לעיתים יש יותר מאחד, ולעיתים אין כלל מין מפתח במערכת. אך במידה ומזהים מין כזה, הרי שמאמצי השימור של האקוסיסטמה חייבים להיות קשורים לשימורו. אפשר להתייחס אליו כאל החוליה החלשה, שניתוקה יביא לניתוקה של שרשרת המזון כולה. לעיתים מין המפתח תורם למערכת בכך שהוא מעצב את הסביבה עצמה כמו למשל הבונה הקנדי או דובי הגריזלי שהשאריות מהדגים שהם צדים מטייבות את הקרקע.  כמו כן,  לא תמיד מדובר במין אטרקטיבי כמו איילה, פנדה או דולפין – לאילו קוראים בחיבה  'מיני דגל' שכן הם מצטלמים נהדר למסע של יחסי ציבור לשמירת טבע – מין מפתח יכול להיות לטאה, תולעת, או אפילו…חרק לח ומבחיל. בכל מקרה, האקולוג המעמיק לא מתרשם מחזות חיצונית, אלא מנסה להבין את המערכת בכללותה. מהאמור, כמובן,  אין להסיק  שלא צריך לשמור על הפנדות או על יצורים חמודים אחרים.


מקרה נוסף.
האקולוגים החוקרים את פארק ילוסטון ניצבו תוהים ובוהים בפני תעלומה מציקה ולא פשוטה: עצי הצפצפה (Quaking Aspen) הולכים ונעלמים מהפארק. עצים אלו, מעבר לנוי וצל, חשובים מאוד לקיומם של מינים רבים בפארק: חרקים, ציפורים וזוחלים, מינים שהיעלמותם פירושה הידלדלות דראסטית של המורכבות האקולוגית בשמורה.  כל זה מוזר מאוד, מכיוון שהצפצפה היא עץ חזק המתפשט בקלות, מה גם, שמחוץ לילוסטון, בתנאים דומים של אקלים וקרקע, הצפצפה משגשגת ללא כל קושי. מה יכולה להיות הסיבה לכך? סרט של הנשיונל ג'יאוגרפיק מציג את הפתרון המפתיע (רמז: לא לחינם כתבתי על יערות הקלפ).

בלשות אקולוגית במיטבה, בבקשה:


לקריאה נוספת:
מה יחזיר את עצי הצפצפה לילוסטון?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *