כמו בכל קיץ, גם השנה החדשות מלאות במקרים מזעזעים של טביעות בים. האם זו גזירת גורל? האם המחיר הנורא הזה בחיי אדם באמת מחוייב המציאות? כידוע, מרבית הטביעות מתרחשות בחופים לא מורשים או ללא השגחת מציל. נכון, זה רע ולא אחראי לטבול עם הילדים בחוף לא מורשה, אבל הדבר לא חייב להסתיים באופן כה טראגי. מסתבר, שיש כמה דברים שכדאי מאוד לדעת כשנכנסים לים, שכן, במצבים של היסחפות, הבנה נכונה יכולה להבדיל בין חיים ומוות.
לאור מקרי הטביעה הרבים, ציפיתי בתמימות למצוא ידע זה (שיתואר בהמשך) באתרים רבים בעברית, אך לאכזבתי לא מצאתי אותו ולו ברמז: לא באתרי ממשלה, לא באתר המצילים, ואפילו לא בבלוגים או באתרים פרטיים – כלום! מדוע הזלזול הזה בחיי אדם, בהשוואה, למשל, לאוסטרליה וארה"ב המשקיעות משאבים בחינוך הציבור הרחב? תשובה עדיין אין, אך עד שמישהו יתעורר, להלן העקרונות בקצרה. לקוראים באנגלית, מומלץ האתר של NOAA שעליו בעיקר התבססתי.
זרם סחף
המושג העיקרי שחשוב להבין כאן נקרא Rip current וניתן לתרגמו כ-'זרם סחף' או 'זרם פריצה'. על מנת להבין מהו זרם זה, נחשוב על גלים הנעים ממים עמוקים לתחום המים הרדודים של החוף, ונשברים. היות ושבירת הגלים אינה סימטרית, באזורים מסוימים של החוף תהיה הצטברות גדולה יותר של מים יחסית לאזורים אחרים. מים עודפים אלו יחזרו במסלול מעגלי המנקז אותם פנימה אל הים - זהו זרם הסחף.
באיור ניתן לראות את תנועת הגלים אל החוף ואת הסירקולציה הנוצרת כתוצאה מעודף המים באזור הצפוני והדרומי. החצים הכתומים מייצגים את זרם הסחף.

באיור הבא, ניתן לראות את המצב שבו מתקיימים מספר זרמי סחף באותו חוף. מהתרשים עולה בבירור שאין גלים באזור שבו קיימים זרמי סחף (ועל כך בהמשך).
לא להתנגד!
זרמי הסחף הינם הסכנה מספר אחת למי שאינו יודע לשחות, או לשחיינים שאינם יודעים מה לעשות. 80% ממקרי הטביעה בארה"ב נגרמים עקב היסחפות עם זרמים אלו פנימה אל הים. מהירות זרם הסחף יכולה להיות כמטר לשנייה בים רגוע – עדיין זרם מורגש וחזק, ולהגיע עד 3 מטרים בשנייה בתנאים סוערים – מהירות שתכריע גם שחיין אולימפי. וכאן הגענו לנקודה החשובה ביותר – לא צריך (ואסור) להתנגד לזרמי הסחף! מדוע? כאשר אדם מרגיש שהוא נסחף פנימה אל תוך הים, האינסטינקט המידי הוא לחזור בחזרה, אבל היות שזרמי הסחף בדרך כלל חזקים למדי, הניסיון הנואש זה (שלרוב מלווה בפאניקה ואיבוד עשתונות) רק גורם לאיבוד כוחות, ולבסוף לטביעה.
אם כן, הדבר החשוב ביותר לזכור הוא שאין להתנגד לזרם הסחף, לשמור על כוחות, להירגע, ולהחזיק את הראש מעל המים. מה שיקרה הוא, שהזרם ייקח אותנו פנימה ואז נוכל 'לחתוך' שמאלה או ימינה (עד לאזור שבירת הגלים), לשחות במקביל לקו החוף, ולבסוף לחזור במסלול מעגלי כפי שמראה האיור. אם ראיתם מישהו אחר נסחף, יש לצעוק לו מה לעשות, ואם אפשר, לזרוק לו מצוף כלשהו – אפילו צידנית או קלקר. חלק ניכר ממקרי הטביעה היו ויהיו של אנשים שקפצו להציל אחרים מבלי להבין את פעולת הזרמים.
הערה חשובה: ישנו מיתוס שזרמי סחף מושכים כלפי מטה – זה פשוט לא נכון. זרמים אלו מקבילים לקרקע, ולכן אין חשש להיסחף עמם. התופעה שאליה מתייחסים נקראת מערבולת (Vortex) והיא נפוצה בנחלים ונהרות. כמו כן, אין לבלבל את זרמי הסחף עם זרמי גאות - אלו תופעות שונות.
איך מזהים זרמי סחף?
דרושה מיומנות רבה על מנת לזהות זרמי סחף מתוך התבוננות בים וזה דבר שמצילים, גולשים מנוסים וימאים יודעים לעשות. ישנם זרמי סחף קבועים למדי לאורכם של מזחים, מעגנים, או רצועות חוף הנכנסת לתוך הים. לדוגמא, בשפך הירקון, קיימים זרמי סחף קבועים פחות או יותר הנובעים מהמבנה הטופוגרפי של השפך – אלו זרמים שחותרי הקיאק נעזרים בהם על מנת להיכנס בקלות לעומק. לעומת זאת, בחופים רציפים, זרמי הסחף עשויים לשנות מיקום בהתאם למשטר הגלים ומיקום רכסי החול מתחת למים. במקרים אלו, ניתן להיעזר במספר סימנים על מנת לזהות את זרמי סחף:
א. אזורים בהם אין שבירה של גלים (הגלים מביאים את המים לחוף בעוד שזרמי הסחף מנקזים אותם בחזרה לים)
ב. מים עמוקים יותר (בשל התחתרות הזרמים בקרקע לאורך זמן) , ובעקבות זאת -
ג. צבע המים שונה מהסביבה. משקפי שמש עם מקטבים (Polarized) המנטרלים סנוור מקלים על הזיהוי.
שלושת המזהים הללו הופכים את אזורי הסחף לאטרקטיביים עבור מי שלא מבין את המשמעות: זה נראה כמו אזור רגוע ונחמד לטבול בעוד שלמעשה אזור הסחף הוא המקום המסוכן ביותר!
ד. לעתים יופיע קו קצף על המים, לכלוך או אצות הנסחפים לעומק. באופן כללי, זרם הסחף נוטה להיות עכור יותר כתוצאה מחול שמתערבב עם המים הנסחפים פנימה לים.
עד כאן. לסיכום, מצורף סרטון הסברה מעולה של ד"ר רוב בראנדר האוסטרלי (אנגלית)
והגרסה הישראלית: סרטון של רמי וישראל דיין שבחרו בשם 'בורות מוות' כדי להסביר את אותה תופעה.
כל התורה בשישים שניות:
ולסיום מבחן קצר : יש לזהת בכל מקרה היכן זרמי הסחף. בהצלחה!
אזהרה: ייתכן שחלק מהקוראים יחשבו שכעת, כאשר הם יודעים מה הם זרמי סחף, אפשר ללכת חופשי לחופים ללא מציל ולהיכנס בלי בעיות. חס וחלילה! היסחפות עם זרמים היא חוויה מסוכנת וטראומטית מאוד גם עבור שחיינים מנוסים, ויש לעשות הכל בכדי להימנע ממנה. שמרו על עצמכם, ואנא הפיצו תוכן זה.
תוספות
1. בעקבות התגובות הרבות ראוי להוסיף הערה חשובה: כאשר חוזרים מהעומק לחוף, יש תמיד לחפש את הגלים ('מים לבנים') ולחזור דרך אזור השבירה. לאור מה שנכתב, ההיגיון ברור: איננו רוצים להיתקל בזרמי הסחף שמחזירים לעומק (ותודה לחיים ורון).
2. פתחתי קבוצה ב-Facebook שמטרתה למצוא דרכים להפיץ את המידע אודות זרמי הסחף. כל מי שהדבר חשוב לו מוזמן להצטרף.
3. תודה לאודטה שקראה והפנתה מהטור שלה!







17 באוגוסט, 2010 בשעה 1:38
אורן, עבודת קודש אתה עושה.
למרות שהרגשתי בעבר זרמי סחף, מעולם לא הקדשתי לכך מחשבה או ניסיון לימוד.
באמת מפתיע למה המידע הזה לא מופץ לציבור בישראל. אנסה לעזור בהפצתו.
תודה רבה!
17 באוגוסט, 2010 בשעה 6:10
מעולה! לפני חצי שנה חיפשתי את המידע הזה בנרות ולא היה על זה שום דבר בעברית שמתייחס לחופים שלנו (כולל באתר המצילים, שם מצאתי רק סילבוס של קורס מצילי ים).
17 באוגוסט, 2010 בשעה 7:26
למרות חיבתי לים, ולים התיכון במיוחד, הלכלוך והביוב מרתיעים אותי מלהיכנס, ואולי חוסכים ממני את הצורך להתמודד עם זרמי סחף… בבריכת גורדון אין כאלה.
17 באוגוסט, 2010 בשעה 10:16
פוסט חשוב ביותר! עכשיו נשאלת השאלה, אם כל מה שנאמר פה נכון, אז למה אנשים בעצם טובעים? הרי המערבולות סוחפות אותם לצדדים אבל לא למטה. רק מהפאניקה הם טובעים?
17 באוגוסט, 2010 בשעה 11:00
גיל – טובעים מאפיסת כוחות כי מנסים לשחות חזרה נגד הזרם. כמו שכתבתי, הסיבה המרכזית היא זרמי סחף ולא מערבולות.
17 באוגוסט, 2010 בשעה 11:59
ועוד דבר חשוב שקראתי לא מזמן – אנשים טובעים לא נראים כמו שאנחנו מדמיינים שהם נראים. הם שקטים ולא עושים תנועות.
http://gcaptain.com.nyud.net/maritime/blog/drowning/
17 באוגוסט, 2010 בשעה 18:24
בדיוק שאלתי את עצמי בשישי האחרון מדוע כ"כ קשה למצוא מידע בעברית בנושא.
תודה על המידע (ותודה לחנן שקישר לכאן).
18 באוגוסט, 2010 בשעה 13:28
בגיל 11 השתתפתי בקורס שנקרא "מציל חובב", שלימד טכניקות הצלה והשרדות במים.
המושג שאתה מציג הוצג לנו (אם כי בקורס החליטו לקרוא לו "מערבולת", ולמערבות קראו "שיבולת"), וגם אופן המילוט הוסבר. מה שלא קיבלנו הם התיאורים המצויינים של איך לזהות את זרמי הסחף.
כלומר, זה לא שהמידע לא קיים בארץ, אלא שמעדיפים להסתמך על שלטי "אסור ל…" חסרי משמעות (כי הרי זה לא באמת שאסור לשחות בחוף בלתי מוכרז – אף אחד לא הועמר על כך לדין), במקום לאפשר לאנשים לשקול סיכונים ולקחת אחריות על סמך מידע מספיק.
השלט בצילום שהבאת הוא משהו שניתן למצוא במדינות מתוקנות, במקום בו קיימת סכנה ספציפית, ולא בכל מקום נגיש לציבור שאיננו מפוקח על ידי מציל.
וכמובן, תודה.
29 באוגוסט, 2010 בשעה 9:32
כל הכבוד על המידע ,אשתדל להפיץ
30 באוגוסט, 2010 בשעה 15:59
ישר כוח….
1 בספטמבר, 2010 בשעה 20:24
מעניין אם יש נתונים לגבי העומק (המרחק מהחוף) של זרמי הסחף בחופי ארצנו.
הנסיון שלי הוא שניתן לקצר את המרחק מהחוף אם חותרים כבר מההתחלה לכיוון ניצב לזרם, אבל זוהי התרשמות בלבד. מעניין אם יש לכך תמיכה על ידי בעלי ידע.
2 בספטמבר, 2010 בשעה 10:43
כל הכבוד ליוזמה , חשוב מאד להפיץ . עונת הרחצה לא נסתיימה עדיין וכל רגע חשוב .
שנה טובה
2 בספטמבר, 2010 בשעה 11:16
שלום אורן-תבורך
כאחד שהוציא הרבה גופות מהמים,אציין שכתבה זו עושה סדר במעורפל וייתכן כי חסכת והצלת חיים עצם פרסומה
כמאמר הפתגם הידוע: "זה כל כך קשה להבין כמה זה פשוט"
שמוליק לין
מנהל רשות החופים
עיריית הרצליה
5 בספטמבר, 2010 בשעה 1:20
אחד הפוסטים היותר חשובים ומעניינים שקראתי. תודה רבה.
5 בספטמבר, 2010 בשעה 23:48
בתור גולש רוח וקייט 25 שנה
האנשים צריכים לקבל את האינפורמצייה הזאת
בתשדירים בטלוויזיה
כל עוד הם לא מסבירים
הבורות מגיעה מלמעלה,כי אנשים אכן יכולים להציל את עצמם
אבל בלי ידע גורלם נחרץ מן הסתם.
6 בספטמבר, 2010 בשעה 9:56
המצב אפילו יותר גרוע.
אנשים חושבים שבמקומות שבהם יש זרמי סחף בטוח יותר להכנס לים כי נראה כאילו אין גלים שם ויותר שקט.
יצא לי כמה פעמים להזהיר אנשים שנכנסים למקומות אלו או "משגיחים" על הילדים שלהם מהחוף כאשר הם בתוך איזור של זרמי סחף.
8 בספטמבר, 2010 בשעה 13:25
כל (יוצאי דופן בודדים ולכן כל) הטובעים רחצו בחופים שאינם מאושרים לרחצה שלא לומר אסורים לרחצה ולא בשעות פעילות מצילים.
אם כל הכבוד לכל ההסברים המלומדים אנשים מתו כי הם או הוריהם לא הקפידו על החוק.
11 בספטמבר, 2010 בשעה 10:09
האם גולש גלים יכול לנצל את הזרם החוזר כדי להכנס פנימה ואז לפנות ימינה או שמאלה לשבירה?
11 בספטמבר, 2010 בשעה 17:47
שמואל לין – אתה בוודאי האיש המתאים להפיץ תוכן זה.
איל – אתה צודק, אבל אם מישהו עבר על החוק לא מגיע לו עונש מוות. מה שכתבתי לא מעודד עבירה על החוק אלא עשיית המקסימום במצב מסוכן.
גל – בהחלט. במועדון קיאקים שבו אני חותר זו שיטה מקובלת לצאת משפך הירקון לים. כאשר אתה על הגלשן סכנת הטביעה אפסית. שים לב שהעסק נהיה מסוכן ככל שהים סוער יותר ואז דברים יכולים לצאת משליטה.
12 בספטמבר, 2010 בשעה 19:36
לפני כמה ימים אני ושתי ידידות שלי נתפסנו באחד כזה בקיסריה. כנראה שהזרם היה חלש כי הצלחנו לשחות נגדו, אבל אם זה יקרה עוד פעם כנראה שזה לא ילך באותה דרך אז תודה, יכול להיות שאתה הצלת לי את החיים עכשיו
12 בספטמבר, 2010 בשעה 21:39
קודם כל, אורן, תודה רבה. אכן מידע מציל חיים.
אני תושב גבעת הראה שבעלי ולצערי הקיץ הזה הביא טרגדיה לאיזורנו. בישוב השכן, מעלה לבונה, טבעה ילדה בכיתה ט' שבגבורה עילאית קפצה למים להציל את חיי אחיה הקטן. 3 אחים קטנים, אב אחד, וזרם סחף אכזרי. מאבק עיקש של שעה וחצי בערך שנגמר במותה ובהצלתו של אחיה, בן 7-8 אם איני טועה.
בסיפור הזה אייל היה מציל שטען שאין ביכולתו לעשות דבר במצבו הסוער של הים(כך שמעתי מחברתה הטובה).
מידע מציל חיים זה ראוי להלמד בשיעורי טבע וגיאוגרפיה בכיתה ו', במקום מצב משק המים בארצות הבלקן ועוד פרטי מידע מיותרים למכביר שמורעפים על ראשי התלמידים…
שוב תודה אורן, שלא נצטרך…
14 בספטמבר, 2010 בשעה 19:48
גרתי תקופה מסוימת בניו יורק. בפעם הראשונה שהלכתי לבלות על שפת האוקיאנוס בלונג אילנד, חברים הסבירו לי את מה שכתבת כאן. מתברר ששם כל ילד הגדל במקום הקרוב לים ומבלה הרבה בים שומע זאת מהוריו.
21 בספטמבר, 2010 בשעה 9:18
40 שנה אני גולש בים ובכנרת.
חידשת ועשית לי סדר ב"מדע הזרמים".
חשוב לקדם זאת למערכת החינוך, הכתבה כבר עזרה לי להסביר לנכדי שמבלים הרבה בים.
ישר כח
22 בספטמבר, 2010 בשעה 17:18
נתקלתי בתופעה זו, נסחפתי תוך שניות לעומק, הכרתיאת התופעה ולכן לא התנגדתי מה שכן חשבתי כי אולי צמוד לקרקעית הסיפה חלשה יותר, צללתי עד כדי מגע החזה בקרקעית והתקדמתי לחוף, עשיתי זאת מספר פעמים והגעתי לחוף, היה ברור לי כי בשחיה לא אוכל לחזור והאפשרויות היו או כפי המומלץ בכתבה או בצלילה ואכן בצלילה זה צלח.
24 בספטמבר, 2010 בשעה 12:18
חובה להעביר את הנושא בבתי הספר כמו זהירות בדרכים
24 בספטמבר, 2010 בשעה 14:11
כל הכבוד. ישר כוח!
תודה רבה
24 בספטמבר, 2010 בשעה 17:47
תודה רבה. שיעור מאלף ויכול להציל חיים
25 בספטמבר, 2010 בשעה 0:10
חיוני ללמוד זרמים גלים בורות וכו' מגיל צעיר ולחזור כל פעם עד שיש הבנה. זה לא מסובך. כאשר מבינים לא מתבלבלים לא נבהלים וזה הכי חשוב. לא צריך "כוח" כדי לכנס ולצאת מהים בשלום. צריך ידע סבלנות ובטחון שבסופו של דבר יוצאים. אף אחד לא הגיע לקפריסין מזרם "חוזר" בחוף הים שלנו. עוד רבע שעה עוד חצי שעה אפילו עוד שעה במים… אז מה…בסופו של דבר אפשר לצאת אם מבינים. ללמוד!!!! שעורי חובה חובה חובה. אם הים לא מובן לך – אל תכנס/י. בים סוער אין מה להכנס!!!
25 בספטמבר, 2010 בשעה 1:49
משהו יודע עד לאיזה מרחק ( ממוצע כמובן) מהחוף נסחפים כאשר לא עושים שום תנועה ?
25 בספטמבר, 2010 בשעה 15:49
זה קרה לנו לפני שלוש שנים: הבת שלי ואני נסחפנו, ועשינו בדיוק את הטעות המתוארת בכתבה. זה קרה בחוף ללא מציל צפונית לטנטורה. למזלנו — היו שם חבר'ה שחילצו והצילו אותנו מטביעה (בחור ממושב הבונים, בשם דרור הוקר וחבר שלו).
25 בספטמבר, 2010 בשעה 20:14
מעולה. פשוט לגזור ולשמור.
25 בספטמבר, 2010 בשעה 23:46
כל הכבוד,,מסביר את מה שכתוב שנים רבות,פעם ראשונה שאני חומר כתוב,,יפיץ ברבים מציל חיים
26 בספטמבר, 2010 בשעה 2:56
Thank you so much! I'm sure this will save many lives
26 בספטמבר, 2010 בשעה 8:58
המידע חשוב מאוד! תודה.
גם אני חוויתי את החוויה המפחידה הזו של "להתקע" בתוך בור כזה כשנכנסתי עם בני למים עם הגלשן שלו. אני זוכרת כמה רגעים של שחיה נגד זרם שהרגשתי שאין לי כוח להתגבר עליו, פניקה, שתיית מים (מדהים כמה מהר זה קרה) והבן שלי מגיש לי את הגלשן ומרגיע אותי (הוא היה אז כבן 12 או 13 ואז הבנתי כמה באמת הוא למד על התנהגות הים בקורס הגלישה).
גם בעלי כמעט טבע בתוך בור כזה והצליח ממש בכוחות אחרונים להתגבר על הזרם. כ"כ קרוב ליבשה, ממש כמה מטרים. מפחיד.
מה שהכי נורא, וזה מחדד את חשיבות הפצת המידע הזה הוא שבכל פעם שאנחנו הולכים לים אנחנו נתקלים באנשים שניכנסים למים בדיוק במקומות האלה, למרות השלטים המוצבים במים האוסרים על הרחצה במקומות אלה (עכשיו אני גם מבינה יותר טוב מה מושך אותם להכנס דווקא למקומות האלה) אנשים פשוט לא נשמעים להוראות וזה עצוב לראות כל פעם מחדש.
26 בספטמבר, 2010 בשעה 21:35
כל הכבוד !
עבודת קודש !
חויתי את זה בחוף געש ,לפני שנים , עם שני ילדים.
הנסיון הקודם , והידיעה איך להתנהג ( "ללכת עם הזרם לתוך הים ") הצילה אותי ואת ילדי.
כאן יש הסבר מפורט ומאיר עיניים — אני בטוח שהמאמר יציל נפשות.
27 בספטמבר, 2010 בשעה 13:58
הוספות/ תיקונים
1. בים סוער נוצרים דווקא במקומות רדודים בורות שדפנותיהם מאוד ריקים ונזילים. אמי כמעת תבעה באחד מהם תוך כדי שעמדנו אחד ליד השני והיא הלכה ושקעה. קשה מאוד לצאת מהם כי הדפנות לא מחזיקות. נוסף לזאת במקרה זה כשבא גל הוא משכיב אותך לכוון החוף בזמן שהזרימה בתחתית לכוון הפוך. ההשכבה הזאת מטביעה!
איך להמנע? ברגע שאתא מרגיש שנכנסת לבור צא ממנו בתנועות שחיה מייד. אל תהנה מהשקיעה הנעימה בחול הרך.
2. השחיה הנכונה בים זו שחיה כמה שיותר שטוחה על פני המים. לא להוריד רגליים בגלים. ולא לעמוד מהר וכך מונעים את המתואר ב 1.
3. בזמן שחיה בים (בלי עזרי צלילה) להשאר עם הראש מעל למים. בים סוער לאחר כל מספר גלים באים פתאום 2 כמעט ביחד. הוצאת את הראש אחרי הראשון כדי לנשום – השני מקלקל את המצב.
נלמד בילדותי בקייטנת הקיץ של קליין.
28 בספטמבר, 2010 בשעה 13:30
תודה רבה על המידע. אני חוויתי לפני כמה שנים את החוויה המפחידה של היסחפות בזרם סחף, כאשר אני, חברה שלי, וחברה טובה שלה נכנסנו לחוף ללא מציל – חוף שדות-ים הידוע באופיו הסוער.
נכנסו "רק לטבול" – היינו במרחק של אולי 20 מטר מהחוף, כשלפתע הים סחף אותנו בעוצמה פנימה. תוך חצי דקה מצאנו את עצמנו במים עמוקים, נאבקים בזרם סחף אדיר. אני שחיין טוב, ובאותה תקופה הייתי שחיין ממש טוב, שחיתי קילומטרים בבריכות, ועדיין אני זוכר את החוויה הזו כחוויה טרואמתית במיוחד. ניסיתי להושיט יד לחברה שלי,והחברה שלה הייתה רחוקה מאיתנו, ותוך כדי חתרתי חזק לכיוון החוף, אבל נוכחתי לדעת שזה סוג של מלחמה בתחנות רוח. הים הוא יצור חזק מאיתנו, ומי שחושב שהוא יכול לנצח את הים כי הוא שחיין ממש טוב, טועה טעות מרה. כשכבר הפחד מהמוות התחיל לחלחל לי לעצמות, בדיוק אז, הזרם נחלש ושינה כיוון- כנראה משום שהגענו לנקודה שמוזכרת כאן-נקודת היציאה מהזרם, והצלחנו בנס לצאת משם, מבוהלים ומותשים.
אנשים – אם החיים חשובים לכם, אל תעשו שטויות, תמנעו מלהכנס לחופים לא מוכרזים, ואם כבר נכנסתם, תדעו לאן לא להכנס- כמו שמוסבר בכתבה, ואיך להתנהג במצבים מסוכנים.
בהחלט מידע מאיר עיניים.
28 בספטמבר, 2010 בשעה 15:15
לפני כמה שנים טובות נכנסתי עם אשתי נירה לחוף הכרמל ושחינו לנו בכף מעבר לגלים במרחק של 50-60 מטר מהחוף כשניסינו לחזור לחוף המשימה היתה בלתי אפשרית בגלל הסחף החוזר נירה נכנסה לפניקה ואני שגדלתי על החופים בחיפה הרגעתי אותה ושחינו יחד לעומק ושברנו הרבה צפונה עיקר האנרגיה שהוצאתי היה על הרגעתה יצאנו תשושים כ150 מטר צפונית למקום שממנו נכנסנו.מתאים בול למאמר הזה.
בברכה שמוליק
29 בספטמבר, 2010 בשעה 1:38
לאורן תודה על המידע שיכול להציל ממות אנשים שלא מכירים את הים ויש הרבה כאלה. כחובב שחיה, צלילה חופשית, דייג תת מימי וכצולל מוסמך מאז היותי צעיר, אני מכיר את הים מהצדדים החיוביים וגם מהצדדים השליליים.נכנסתי פעמים רבות לזרמי סחף ומידע אישי ידעתי לצאת מהם בצורה הנכונה. למרות הידע שלי אני לעולם לא נכנס לים סוער! לפני הכניסה לים אני תמיד בודק בראיה את פני הים ומזהה את זירמי הסחף (כן, גם בים רגוע יחסית יש זרמי סחף). אני שוחה בדרך כלל עם סנפירים. שחיינים טובים עם סנפירים יכולים לצאת מזרמי סחף קלים גם בכוון הנגדי, אבל לא הייתי מציע את זה לאף אחד גם לשחיינים טובים. מה שחשוב כשנכנסים לזרמי סחף, זה לשמור על קור רוח, לא להיכנס לפאניקה, לשחות לכוון העומק ולצאת כפי שמתואר בסרטונים למעלה!חשוב מאוד להזכיר שזרמים כאלה נמצאים גם במים רדודים ולא רק ב"בורות".
29 בספטמבר, 2010 בשעה 9:10
להכיר את הסביבה אליה נכנסים, תנאי ליציאה בשלום.
המאמר שהבאת חשוב די כדי להפכו חלק מתכנית הלימוד בבתי הספר, יותר מכך, חומר לימוד בסמינרים למורים.
לאלה, ראוי להבהיר את תופעת הרפרקציה – התכנסות והתבדרות עוצמת הגלים מול חוף קעור – מפרץ, או קמור – ראש חוף, או באזורי חוף עמוק או רדוד, כדי שיוכלו להסבירה לתלמידיהם.
בכלל, הכרת הסביבה הימית מאפשרת להנות ממנה יותר, שכן הידיעה מאפשרת ניצול זרמים יוצאים לכניסה אל הים, ומשברי גלים ליציאה ממנו.
ולאלה הנקלעים אל זרם סחף בחוף חולי, הסתכלו ימינה ושמאלה, ראו באיזה צד נשברים הגלים בקרבתכם ושחו לשם. הגלים הנשברים כבר יקיאו אתכם לחוף ובמקום בו הם נשברים, גם תוכלו לעמוד ולצאת בהליכה.
שחייה מהנה וחג שמח.
29 בספטמבר, 2010 בשעה 19:00
תודה רבה על המידע!
30 בספטמבר, 2010 בשעה 22:06
שלום
אני מדריך צלילה כבר כמה שנים ובקורסי צלילה שאנחנו מעבירים בארץ אנחנו נותנים את הכלים להתמודד עם סוגים שונים של זרמים כגון זרמים חוזרים זרמי גאות ועוד…
אבל אני לא חושב שאף אחד חשב להפיץ את החומר המוכר והחשוב הזה לפני שאתה עשית מעשה
אז ישר כח , ועכשיו שפתחת את עיננו אוזננו ומוחנו אני בטוח שכולנו נרתם למשימה ונפיץ את ״הבשורה״
2 באוקטובר, 2010 בשעה 0:50
תודה על המידע
יוצא מהכלל ואכן אמור להופיע בתשדירים בטלוויזיה בכל הקיץ
לא בהכרח יחסל את כל מקרי הטביעה אבל סביר להניח שיפחית אותם.
ככלל דווקא בקיץ קיימים זרמים חזקים מאוד שמושכים לכיוונים שונים בעיקר באזור הרדוד. מצב כזה צריך להדליק נורה אדומה לכל מי שנכנס לשחות באזור הזה. זה האזור שמרובים בו הבורות.
ככל שנכנסים לעומק הזרמים נחלשים וההתנגדות פוחתת. למעשה , שחיינים שיוצאים לשחייה לעומק אינם מרגישים כמעט את הזרם החוזר שכן הוא עוזר להם לצאת אל הים הפתוח.
בדרך חזרה מומלץ תמיד לחפש את הגלים ולתפוס אותם וזה בהחלט תואם את כל מה שנאמר כאן.
4 באוקטובר, 2010 בשעה 8:25
לפני ששים שנה ואני בן 10 שוחה לחוף ולא מגיע, הוציא אותי מהזרם מציל חדרתי בשם שאול ביטקובר. הוא הסביר לי את ענין הזרם ואמר "כל מה שהיה עליך לעשות הוא לשכב על הגב, הים יוציא אותך החוצה במקום אחר"
4 באוקטובר, 2010 בשעה 10:21
בצעירותי אני ועוד חבר נסחפנו בים סוף על קיאק במהירות גבוהה ללב ים בסחף שהתאפיין בשקט ועוצמה אדירה . ושנינו יחד בחתירה בקיאק לא הצלחנו להתגבר על הזרם עד שנקטנו בשיטה – לחתור עם הזרם ולאט לאט לכוון החוף כפי שמוצע בגרף נחתנו במרחק 1 או 2 ק"מ במקום לנחות בעקבה .
רצויי להעביר מסרים חשובים אלו בתשדירי טלויזיה לפני עונת הרחצה .
22 באוקטובר, 2010 בשעה 10:00
מתוך נסיון,המצבים המסוכנים ביותר מתקיימים דוקא כאשר הגלים עצמם נשברים ע"פ קטע מסוים בן כמה עשרות מטר,לא יותר,היכן שהגלים נשברים וממשיכים בדהירתם לחוף בקטע זה יכולה להוצר שכבת קצף בת מעל ל20-30 ס"מ מעל פני מים.אם שכבה זו שומרת על גובהה זה ואננה שוקעת משום שמתקים רצף צפוף של גלים נשברים.אפילו לפרק זמן קצר של לא יותר מדקה ואם עומק המים בקטע המדובר הינו מעל למטר וחצי ומצריך שחיה,אזי גם שחין טוב לא יצליח להחלץ מהאזור המוקצף. פשוט משום שבמצב זה אי אפשר לנשום: הקצף מכסה את הפנים וכל נשימה מלווה בבליעת מים מסיבית גם כאשר הראש כביכול מעל פני המים.או אז נכנסים לפניקה ועיפות והטביעה יכולה להתרחש מהר מאד.
כלומר כל המתואר בכתבה הנ"ל,נכון רק בקשר לחלק קטן מהטביעות אך השאר קורות כאמור במצב של קצף המתמשך ובלי קשר להמצאותם של זרמי הסחף.שימו לב זו הסכנה האמיתית.יש גם לקחת בחשבון שמקטע מוקצף כזה,יכול להופיע רק לפרק זמן קצר של כמה דקות בלבד.משמע,חיבים להתבונן היטב לפני שנכנסים לאזור עם גלים תמימים למראה ולא לקחת סכון במקומות ומצבים בהם קימת סבירות שזה מה שיתרחש.
25 באוקטובר, 2010 בשעה 13:55
זהוא מאמר מבורך השופך אור על נקודות שאינן ידועות לציבור גדול של רוחצים
תודה
26 באוקטובר, 2010 בשעה 22:56
אני נסחפתי פעם ככה בחוף בהרצליה על גלשן.
כשהייתי מאחורי שני שוברי הגלים (בדיוק ביניהם) כבר הבנתי שאני נכנס פנימה מהר ושיהיה קשה לצאת משם – היית על זרם כזה בדיוק.
הדבר הכי חכם שחשבתי עליו זה פשוט לנטוש את הגלשן (שסוחף אותי חזק פנימה) ולשחות שמאלה במקביל לשובר (למרות שאני 20 מטר מאחוריו בערך).
בסופו של דבר הצלחתי להתקדם כשירדתי מהזרם בפנייה שמאלה.
חוויה לא נעימה במיוחד.
27 באוקטובר, 2010 בשעה 10:04
תודה לכל המגיבים על הסיפורים המאלפים. אנא הרשמו גם ב-FaceBook על מנת לעזור בהפצת הידע לכמה שיותר אנשים. היעד הוא שבעונת הרחצה הבאה יהיו הרבה פחות טביעות!
21 בנובמבר, 2010 בשעה 2:06
זו פשוט שערוריה התעקשות של משרד הפנים שלא ליידע את הציבור בסכנות המתוארות הכתבה.סתם להגיד "הרחצה ללא פיקוח -מסוכנת",זה ממש לא לעניין,כי אנשים לא מבינים למה זה מסוכן.צריכה להיות פנייה עקבית ומפורשת למשרד הפנים להכנת תשדיר שירות לציבור בנוגע לבורות וזרמי הים.כל שנה ישנם מקרים טרגיים של טביעה שיכולים היו להימנע באמצעות הסברה.
8 בינואר, 2011 בשעה 19:49
כל הכבוד. ממש יוזמה ברוכה מצילת חיים.
חובה לכל מתרחץ.
אגב בד"כ בין שוברי גלים יש זרם חוזר במעגל שנכנס דרך השוברים עם הגלים וחוזר במעגל תוך ניצול המחסה שנותן השובר.
שאלה להבהרה בבקשה:
בסעיף ד יש תמונה שמראה ע"י חצים שדווקא בבור שבו זרם חוזר פנימה, יש קצף, וזאת בניגוד לשאר ההסברים והקליפים שאומרים שבבור המים נראים כמו בבריכה מבטיחה, וכן כי יש לחפש את קצף הגלים בצידי הבור, כי זהו המקום הבטוח דרכו נחלץ לחוף!!!
איך נבדיל, בפרט מתוך הים, בין קצף שבירת גלים לקצף זרם חוזר? ומתי זה מתרחש?
8 בינואר, 2011 בשעה 19:56
פנייה לשמוליק לין מנהל חופי הרצליה-
במקום להתגאות בזה שחלצת הרבה גופות תשלט בבקשה את החופים הסברים פשוטים אלו, ותקדם מהלך הסברתי בקרב כל הקולגות שלך ברחבי הארץ, כדי למנוע או לפחות לצמצם הישנות מקרים כאלה
בתקווה לשנים בטוחות יותר.
8 בינואר, 2011 בשעה 22:14
לשחיין – תודה. הערתך נכונה, ובאופן כללי זרם הסחף יוצא במקום שבו יש מינימום התנגדות.
לגבי שאלתך – במקרה של זרם סחף, הקצף יחסית מועט, שטחי ונע פנימה אל תוך הים. לעומתו, קצף גלים מאסיבי יותר ונע בכיוון החוף.
כדאי להתבונן בים בקפידה במשך מספר דקות לפני שנכנסים – כך תקנה במהרה את הנסיון בזיהוי הזרמים.
2 בפברואר, 2011 בשעה 0:15
כתבה טובה,
וחבל שידעתי את דברים אחרי ארוע כמעט טביעה שחוויתי הקיץ.
לולא מציל שזיהה אותי נסחפת, ולא מצליחה לחזור לא בטוח שהייתי כותבת היום. דיבר אלי במקרופון והנחה אותי לאן להגיע כד להצליח לצאת מהסחף.(לא הבנתי בתחילה למה הוא פשוט לא מגיע לשלוף אותי מהמים הארורים) ניסיתי לשחות לרוחב והיה קשה עד שחשתי את הקרקע תחת רגלי והלכתי עד שיצאתי מזרמי הסחף וחזרתי לחוף בשארית כוחותי.
חשוב לפרסם ולהפיץ . כדאי בשדיר שירות
היה מפחיד לאללה
7 בפברואר, 2011 בשעה 17:46
זרם חוזר.
כך נהגנו לכנות RIP ב-40 שנה החולפות.
חשוב מאוד לזכור במקרה של זרם חוזר את ה"בור" כפי שהוא מכונה אצל המצילים. הבור נוצר בעיקר בסמוך לסרטונות חול או אזורי מים רדודים. כשיש מסה גדולה של מים שצריכה לצאת מהחוף באזור יחסית צר נוצרת התחתרות של המים בחול הים ובעצם אנחנו מקבלים מאין תעלה עמוקה. הבעיה עם טובעים היא שוב הפאניקה. כשהקרקע נשמטת מתחת רגליהם בעודם רואים מישהו לא רחוק כשהמים מגיעים לו עד המתניים זה מאוד מלחיץ ומתחילים לשחות נגד הזרם – טעות!
סכנה אחרת היא זרמים חוזרים באזורים של סלעים. לאנשים רבים נטיה לחשוש מהסלעים הן בגלל חשש משריטות הן בגלל חשש מסרטנים והן חשש מהלא נודע. זרמים חוזרים בד"כ יהיו צמודים לסלעים לדוגמא באזור מרינה ת"א, חוף הסיפאלס בבת ים ועוד. גם במקרה זה חשוב מאוד כשנקלעים לזרם חוזר פשוט לשחות לסלעים, לעלות עליהם ולחזור ברגל לחוף. רבים מספור המקרים בהם טבעו אנשים כשההצלה היתה כל כך קרובה.
לסכום אזהרה חמורה. כל מה שנכתב ונאמר חשוב מאוד (מאוד!) אך זה לא אומר שאין סכנות רבות אחרות בנוסף לזרמים חוזרים כמו זרמים תחתיים, מערבולות, זרמי גאות ועוד. זיהוי של זרמים חוזרים זה בסיס לפני כניסה למים… אבל זה רק הבסיס.
20 באפריל, 2011 בשעה 22:27
תודה רבה. לפני כשנה בקיץ הרגשתי זרמי סחף. אני לא יודע איך , אבל יצאתי מזה. כמעט וטבעתי. ושני אנשים מרחוק ראו אותי ולא הצליחו לעזור. ניסיתי בכל הכוח לצאת מזה והתחרפנתי ראיתי איך הכל עובר לי בראש. זה ממש טראומתי ומפחיד. אם יש ספק או אין ספק , לא להתרחק יותר מדי מהחוף! לא צריך להכנס יותר מדי. תודה רבה
20 באפריל, 2011 בשעה 22:29
משה – אכן אירוע מפחיד. הדגש הוא, שכאשר נסחפים לא להתנגד לזרם אפילו אם הוא לוקח אותנו לעומק.
26 באפריל, 2011 בשעה 15:54
ישר כח !!! כל הכבוד על היוזמה וכן ירבו אנשים אכפתיים כמותך.
8 במאי, 2011 בשעה 16:48
בגיל 16 נכנסתי לים בנתניה עם חברים לכיתה. הים היה די שקט. שחינו במקום שאין שובר גלים. כנראה גם מציל לא היה שם. הגעתי בקלות לעומק וכשרציתי לחזור שמתי לב שאני לא מתקרב לחוף. הבנתי שאני בתוך זרם. לא נכנסתי לפניקה אלא בשלווה החלתי לשחות במקביל לחוף ותוך זמן קצר נכנסתי לזרם בכיוון הפוך שממש הטיס אותי לחוף.
7 ביוני, 2011 בשעה 9:57
קראתי בעיון וההסבר היה מאיר עיניים בתקווה שיגיעו אליו כמה שיותר אנשים ושיפנימו.
מה שחשוב יותר הוא להבהיר שגם אם אתה שחיין מעולה וגם אם אתה בעל נסיון ימי מסוג זה או אחר – כוחו של הים הוא עצום, מסיבי ולא ניתן להתגבר אליו באמצעות כוח – אלא בחוכמה ובמודעות ש"גם לי זה יכול לקרות "
בהצלחה במשימה החשובה של הצלת חיים, כל גרגר הוא עולם ומלואו.
23 ביוני, 2011 בשעה 23:28
מידע חשוב – אני רק מקווה שבעת הצורך אזכור אותו ולא אכנס לפאניקה.
קישור לפייסבוק היה יכול לעזור להפיץ את הכתבה לרבים.
24 ביוני, 2011 בשעה 18:04
לפני מס' שנים טיילתי עם משפחתי בחוף בצת צפונית לנהריה , שני הבנים הגדולים החליטו להכנס למים והבן הקטן נשאר עם אימו שהיתה אז אשתי על החוף ,נכנסתי עם הבנים לים , לאחר מס' דקות מועט יחסית ומרחק של כ -15 מטרים מהחוף נפלתי לתוך "בור" שכזה והתחלתי להלחם על חיי , אני זוכר גם את המצוקה בה הייתי שרוי מחד ובאיזו שלווה יושבים בני הקטן ואימו על החוף ואינם מודעים כלל למצבי , בעודי נלחם נגד הזרם ומאבד כוחות תוך כדי לגימות נכבדות של מי ים אני שומע למזלי את הבן הגדול צועק לעברי להפסיק להלחם בזרם ולצוף , לאחר מכן הרגשתי איך הוא דוחף אותי בכף רגלי דחיפה חזקה החוצה לכיוון החוף , מזל שהוא היה ביחידה מובחרת של חיל הים , כך ניצלו חיי ועל כך אני מודה לו עד היום ,
25 ביוני, 2011 בשעה 12:55
תודה רבה על ההסבר מאיר העיניים, המתיחס לקורא, לשחיין ולמבלה על החוף כאל אדם אינטלגינטי שיכול, רוצה וצריך להבין הסברים לעומק, להסיק מהם מסקנות ונהוג בהתאם.
אפיץ בין כל מיודעי עם המלצה חמה לקרוא ולהפנים!
25 ביוני, 2011 בשעה 16:01
tsunami-בסוף המאמר יש קישור לקבוצה בפייסבוק, וגם אפשר לעשות Like לטובת חבריך.
25 ביוני, 2011 בשעה 19:26
מידע חשוב מאד וחיוני שיכירו כולם!
פרסמנו גם בקבוצה שלנו בפייסבוק
רחצה בטוחה לכולם!
חברת קליק אנטר עכשיו.
28 ביוני, 2011 בשעה 10:57
כל הכבוד מאיר עיניים, חיוני ונכון מצרף מאמר שכתבתי בעבר על עוד שתי סיבות למה אנשים טובעים
http://ronenharari.co.il/?p=328
29 ביוני, 2011 בשעה 10:14
תודה רבה, שיתפתי בפייסבוק – מקווה שהאנשים שיקראו יפיצו הלאה.
29 ביוני, 2011 בשעה 19:03
תודה. מאמר חשוב.
הייתי מוסיף עניין אחד: זרם תחתי. ע"ע
http://www.coastalwiki.org/coastalwiki/Currents
בשבת האחרונה נסחפתי עם בני בן ה-7. האינסטינקט הראשון היה להחזיק אותו צמוד ולנסות לעמוד. זה סחף אותנו רחוק יותר. היה חשוב להתגבר על האינסטינקט הזה ולשחות (באלכסון) – על פני המים. תוך שניות ספורות חזרנו למים רדודים.
4 ביולי, 2011 בשעה 23:07
כל משפט שנכתב שווה קריאה ועיון רציני ,אנא שמרו על עצמכם ומשפחתכם,הדברים נכונים ואמיתיים מניסיון
6 ביולי, 2011 בשעה 10:03
חייבים להגיע עם זה לחדשות…כתבה בת 3 דקות תפיץ את זה לכולם..
7 ביולי, 2011 בשעה 1:52
כל התגובות חייוביות נכון,,, אבל צריך לפנות לכל הגורמים במדינה ללמד את הציבור במיוחד לבתי ספר לקרת הקיץ לדעת וללמוד את הנושא לעומק .כך נוכל להציל נפשות במדינה…
9 ביולי, 2011 בשעה 0:53
טמבל זאת לא ההדרכה , הממזרים שינו את הכללים . לאחר שפתחו את הים לדתיים ולערבים הם מנעו את ההדרכות. כל מי שעבר את ילדותו בחופי תל אביב בזמנים בהם עגנו אוניות במקחר מהחוף למד לשחות אליהן ולחזור מהעומק בעזרתם של הזרמים. עד אשר כמו כל דבר בתל אביב , קילקלו את רצועת החוף שבין בוגרשות לתל ברון והקימו מזחים אשר גרמו לבלגאן נוראי במשטר הגלים והזרמים. המזחים האלה הפכו את הים לבולען ונדמה שבדיעבד זו היתה המטרה הלא מוצהרת. אז זאת לא ההסברה טמבל זאת המדיניות הדמוגרפית. כך מאזנת מדינת ישראל היהודית והדמוקרטית את הירידה בריבוי הטבעי – באמצעות זרמי הסחף. מה דעתך ?
10 ביולי, 2011 בשעה 14:29
לקרוא שלטים ולהבין שזה מתכוון אלינו! זה ישמור עלינו גם בים וגם ביבשה! שימו לב השלטים מכוונים אליכם!!!
אל תזלזלו בהם
בן
11 ביולי, 2011 בשעה 17:58
נפתלי – ההזנחה של המדינה כה פושעת שאכן מתבקשות תאוריות קונספירציה מופרכות. נכון ששוברי הגלים משנים את משטר הזרמים אבל גם בלעדיהם יש זרמי סחף בשל רכסים תת-קרקעיים ששוברים את הסימטריה. אגב, למרות שתל-אביב היא מרכז העולם, יש גם טביעות במקומות אחרים לאורך הים התיכון…
14 ביולי, 2011 בשעה 0:40
אני מזועזעת מהמחשבה שתמיד חיפשתי את האזור ללא הגלים … ולא תיארתי לעצמי עד כמה דווקא זה היה מסוכן!!! כולם חייבים לדעת זאת!
תודה תודה תודה!!!
רות
28 ביולי, 2011 בשעה 6:45
הכל טוב ויםה אבל לא ישים בחופי ארצינו , אצלנו ישנה סחיפה מצפון לדרום ,
5 באוגוסט, 2011 בשעה 11:19
כל הכבוד על הכתבה חשוב ביותר אני מצילה במקצועי הרבה מאוד שנים הייתי עדה לכמעת טביעות לא פעם המידע הזה חייב להיות מופץ לכמה שיותר אנשים בברכת קייץ מהנה ובטוח
16 באוגוסט, 2011 בשעה 10:55
מה זה בעצם אזור שבירת הגלים? איך זה נראה?
18 באוגוסט, 2011 בשעה 21:19
ומה עושים עם גל ענק שפתאום מגיע וסוחף אותך לכיוון החוף כך שאתה לא מצליח להרים את הראש מהמים?
זה קרה לי בעבר ומאז אני מפחד להיכנס לים כשיש דגל אדום/שחור..
18 באוגוסט, 2011 בשעה 21:39
נעמה – האזור שבו יש קצף כתוצאה מהשבירה. יתכנו מספר אזורי שבירה בעומקים שונים. בדרך כלל יש אזור שבירה מעל ריף.
מוטי – זה אכן מפחיד. לפעמים כדאי פשוט לצלול מתחתיו. הכי חשוב להירגע ולשמור על כוחות, בסופו של דבר הגלים יסחפו אותך לחוף.
19 באוגוסט, 2011 בשעה 11:47
אז אין מה לעשות נגד זה?
כי אם אני נמצא יחסית רחוק מהחוף אז עד שהגלים יסחפו אותי לחוף יקח הרבה זמן ובינתיים אני אבלע מים ואטבע..
ניסיתי לצלול מתחת לגל אבל זה לא עוזר כי הוא סוחב אותי בכל מקרה בעוצמה מטורפת..
22 באוגוסט, 2011 בשעה 16:49
מוטי: נסה לתפוס גל, כלומר, לשחות לכיוון החוף כאשר הגל מתחיל להתרומם מאחוריך (ולפני שהוא נשבר!). אם תעבוד בתזמון נכון וקור רוח, תוכל לצאת יחסית ללא מאמץ רב.
6 בספטמבר, 2011 בשעה 17:54
בדיוק תכננתי לעשות כזה שירטון עם עוד כמה שוטפים
אתה עושה עבודת קודש תודה לך אתה מציל חיים
7 בספטמבר, 2011 בשעה 17:47
יש את המאמר הזה כבר שנים באתר שלי.
http://www.dayag.co.il/f1/%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%97%D7%95%D7%A3-71.html
מי שמחפש זרם חוזר פוגש בו דרך גוגל.
7 בספטמבר, 2011 בשעה 22:10
אכן מאמר מעולה. ככל שידעו יותר, יטבעו פחות.
3 בדצמבר, 2011 בשעה 17:25
שלום אורן קודם כל הכבוד על המאמץ החשוב שאתה עושה!
אני עושה עבודה גמר לבגרות במכטרוניקה על טביעה, בחקר לעבודה מצאנו את האתר הבא:
http://lifehacker.com/5578943/recognize-the-real-signs-of-drowning-and-save-a-life
לפי מה שהבנו מן האתר טובע לא מסוגל לקורא לעזרה, לנופף לעזרה ולשלוט בידיים שלו אלא רק לבצע פעולות מתוך אינסטינקט.
מכאן משתמע שגלגלי הצלה אינם שימושים מפני שאדם לא יכול לאחוז בהם אבל גלגלי הצלה הם מכשיר נפוץ מאוד בעולם וקשה לי להאמין שהם באמת לא שימושים ובכל זאת כל כך נפוצים.
אני אודה לך אם תוכל לסייע לי בבעיה זו,
ליאור.