להיכנס לים ולצאת בשלום

כדור הארץ, מדע כללי הוספת תגובה

כמו בכל קיץ, גם השנה החדשות מלאות במקרים קורעי לב של טביעות בים. הסטטיסטיקה מדברת על ממוצע של כ-30 טביעות בשנה (ים תיכון בלבד), ומעל 2000 טביעות מאז הקמת המדינה. האם זו גזירת גורל? האם המחיר הנורא הזה בחיי אדם באמת מחוייב המציאות?
כידוע, מרבית הטביעות מתרחשות בחופים לא מורשים או ללא השגחת מציל. זה אכן חוסר אחריות לטבול בחוף לא  מורשה, אך אין הדבר חייב להסתיים באופן כה טראגי.
מיד נראה, שבמצבי היסחפות, הבנה נכונה יכולה להבדיל בין חיים ומוות. מאמר זה נכתב על מנת ללמד אותך עקרונות פשוטים שיכולים להציל את חייך וחיי יקיריך.

הורדת הפוסט בגרסה להדפסה – כאן
הצטרפות לקבוצת הפייסבוק להיכנס לים ולצאת בשלום 
זרמי סחף – גרסה עבור ילדים ובני נוער (פורסם בגלילאו צעיר) 

מהו זרם סחף?
המושג העיקרי שחשוב להבין הוא Rip current וניתן לתרגמו כ-'זרם סחף' או 'זרם פריצה'. נדמיין גלים הנעים ממים עמוקים לתחום המים הרדודים של החוף ונשברים. היות ושבירת הגלים אינה סימטרית, באזורים מסוימים של החוף תהיה הצטברות גדולה יותר של מים יחסית לאזורים אחרים. מים עודפים אלו יחזרו במסלול מעגלי המנקז אותם פנימה אל הים  – זהו זרם הסחף.

באיור ניתן לראות את תנועת הגלים אל החוף  ואת הסירקולציה הנוצרת כתוצאה מעודף המים באזור הצפוני והדרומי. החצים הכתומים מייצגים את זרם הסחף.

באיור הבא, ניתן לראות את המצב שבו  מתקיימים מספר זרמי סחף באותו חוף. נשים לב, שאין גלים באזורים של זרמי סחף (ועל כך בהמשך).


לא להתנגד!

זרמי הסחף הינם הסכנה מספר אחת למי שאינו יודע לשחות, או לשחיינים שאינם יודעים מה לעשות. 80% (!) ממקרי הטביעה בארה"ב ובאוסטרליה נגרמים עקב היסחפות עם זרמים אלו פנימה אל הים. מהירות זרם הסחף יכולה להיות כמטר לשנייה בים רגוע – עדיין זרם מורגש וחזק, ולהגיע עד שלושה מטרים בשנייה בתנאים סוערים – מהירות שתכריע גם שחיין אולימפי. וכאן הגענו לנקודה החשובה ביותר – אסור להתנגד לזרמי הסחף! מדוע? כאשר אדם מרגיש שהוא נסחף פנימה אל תוך הים, האינסטינקט המידי הוא לחזור בחזרה, אבל היות שזרמי הסחף בדרך כלל חזקים למדי, הניסיון הנואש זה (שלרוב מלווה בפאניקה ואיבוד עשתונות) גורם לאיבוד כוחות, בליעת מים וטביעה תוך זמן קצר.

אם כן, הדבר החשוב ביותר הוא שאין להתנגד לזרם הסחף, לשמור על כוחות, להירגע, ולהחזיק את הראש מעל המים. מה שיקרה הוא, שהזרם ייקח אותנו פנימה ואז נוכל 'לחתוך' שמאלה או ימינה (עד לשבירת הגלים), לשחות במקביל לקו החוף, ולבסוף לחזור במסלול מעגלי כפי שמראה האיור. כאשר חוזרים מהעומק לחוף, יש תמיד לחפש את הגלים ('מים לבנים') ולחזור דרך אזור השבירה. ההיגיון ברור: איננו רוצים להיתקל בזרמי הסחף שמחזירים לעומק.

אם ראיתם מישהו אחר נסחף,  יש לצעוק לו מה לעשות, ואם אפשר, לזרוק לו מצוף כלשהו – אפילו צידנית או קלקר. חלק ניכר ממקרי הטביעה היו ויהיו של אנשים שקפצו להציל אחרים מבלי להבין את פעולת הזרמים. אם בכל זאת קופצים לעזור, צריך להיסחף עם הטובע ואז לחזור בסיבוב דרך שבירת הגלים.

הערה חשובה: ישנו מיתוס שזרמי סחף מושכים כלפי מטה – זה פשוט לא נכון. זרמים אלו מקבילים לקרקע, ולכן אין חשש להיסחף עמם. התופעה שאליה מתייחסים נקראת מערבולת (Vortex) והיא נפוצה בנחלים שוצפים, נהרות או בחופים סלעיים במיוחד. כמו כן, אין לבלבל את זרמי הסחף עם זרמי גאות – אלו תופעות שונות.

איך מזהים זרמי סחף?
מצילים, גולשים מנוסים וימאים יודעים לזהות מיד זרמי סחף – זה פשוט עניין של אימון.
ישנם זרמי סחף קבועים למדי לאורכם של מזחים, מעגנים, או רצועות חוף הנכנסת לתוך הים. לדוגמא, בשפך הירקון, קיימים זרמי סחף קבועים פחות או יותר הנובעים מהמבנה הטופוגרפי של השפך – אלו זרמים שחותרי הקיאק והגולשים נעזרים בהם על מנת להיכנס בקלות לעומק. לעומת זאת, בחופים רציפים, זרמי הסחף עשויים לשנות מיקום בהתאם למשטר הגלים ומיקום רכסי החול מתחת למים. במקרים אלו, ניתן  להיעזר במספר סימנים על מנת לזהות את זרמי סחף:

א. אזורים בהם אין שבירה של גלים (הגלים מביאים את המים לחוף בעוד שזרמי הסחף מנקזים אותם בחזרה לים)

ב. מים עמוקים יותר (בשל התחתרות הזרמים בקרקע לאורך זמן) , ובעקבות זאת –

ג. צבע המים שונה מהסביבה. משקפי שמש עם מקטבים (Polarized) המנטרלים סנוור מקלים על הזיהוי.

שלושת המזהים הללו הופכים את אזורי הסחף לאטרקטיביים עבור מי שלא מבין את המשמעות: זה נראה כמו אזור רגוע ונחמד לטבול בעוד שלמעשה אזור הסחף הוא המקום המסוכן ביותר!

ד. לעתים יופיע קו קצף על המים, לכלוך או אצות הנסחפים לעומק. באופן כללי, זרם הסחף נוטה להיות עכור יותר כתוצאה מחול שמתערבב עם המים הנסחפים פנימה לים.

עד כאן. לסיכום, מצורף סרטון הסברה מעולה של ד"ר רוב בראנדר האוסטרלי (אנגלית)

והגרסה הישראלית: סרטון של רמי וישראל דיין שבחרו בשם  'בורות מוות' כדי להסביר את אותה תופעה.

כל התורה בשישים שניות:

אם הבנתם,  נסו לזהות את זרם הסחף בחופים שבתמונה:

מבחן זרמים


אזהרה:
ייתכן שחלק מהקוראים יחשבו שכעת, כאשר הם יודעים מה הם זרמי סחף, אפשר ללכת חופשי לחופים ללא מציל ולהיכנס בלי בעיות. חס וחלילה! היסחפות עם זרמים היא חוויה מסוכנת וטראומטית מאוד גם עבור שחיינים מנוסים, ויש לעשות הכל בכדי להימנע ממנה.

הורדת המדריך בגרסת הדפסה – כאן
הצטרפות לקבוצת הפייסבוק להכנס לים ולכנס בשלום 
זרמי סחף – גרסה פשוטה עבור ילדים (פורסם בגלילאו צעיר)
תודה לאודטה שקראה והפנתה מהטור שלה!

לסיום – אייטם מתוך תוכנית הבוקר של קשת, בו אני מסביר בקצרה את הרעיון.
אנא הפיצו, וביחד נצמצם העונה אבדן חיים יקר!


rip_current_poster

153 תגובות ל “להיכנס לים ולצאת בשלום”

  1. התגובה של Ruth Dotan:

    ב-14.07.2011 ראיתי את המאמר הזה, העליתי אותו לפייסבוק ורשמתי את התגובה הזאת:
    "אני מזועזעת מהמחשבה שתמיד חיפשתי את האזור ללא הגלים … ולא תיארתי לעצמי עד כמה דווקא זה היה מסוכן!!! כולם חייבים לדעת זאת!
    תודה תודה תודה!!! על ההסבר המתריע! חשוב לכולם!!!"
    —כל כך חבל שעדיין לא כולם יודעים!
    אני מפיצה שוב. רות

  2. התגובה של מנחם אופיר:

    לפני שבועיים נכנסתי לים בקרית חיים בשעה 18:30 בערב.
    היו 4-5 שורות של גלים די גבוהים וכמנהגי עברתי את הגלים ושחיתי להנאתי.
    לאחר כ- 20 דקות החלטתי לחוזר לחוף ונוכחתי שבמקום להתקרב לחוף אני נסחף לעומק (ראוי לציין שאני לא צעיר ובעבר הייתי לוחם בשייטת)מניסיון ידעתי שאסור להלחם עם הים ולא להיכנס לפאניקה. לכן שחיתי כ 100-200 מ' דרומה, ניסיתי לשחות לכיוון החוף וגם שם היה סחף. לכן שחיתי צפונה כ- 300 מ' ומשם הצלחתי לשחות לחוף ולצאת בשלום. המסר שאני מקווה להעביר שהכתבה "להיכנס לים ולצאת בשלום" היא נכונה ובדוקה

  3. התגובה של E.Th:

    שירות מדהים לציבור תודה מקרב לב אני שחיין חובב ומזה עשרים שנה לא הייתי מודע למידע מציל החיים הזה שנה טוב ותודה מקרב לב

הוספת תגובה