86 תגובות ל “להיכנס לים ולצאת בשלום”

1. התגובה של אורי מוסנזון:
   17 באוגוסט, 2010 בשעה 1:38

   אורן, עבודת קודש אתה עושה.

   למרות שהרגשתי בעבר זרמי סחף, מעולם לא הקדשתי לכך מחשבה או ניסיון לימוד.

   באמת מפתיע למה המידע הזה לא מופץ לציבור בישראל. אנסה לעזור בהפצתו.

   תודה רבה!

2. התגובה של יויו:
   17 באוגוסט, 2010 בשעה 6:10

   מעולה! לפני חצי שנה חיפשתי את המידע הזה בנרות ולא היה על זה שום דבר בעברית שמתייחס לחופים שלנו (כולל באתר המצילים, שם מצאתי רק סילבוס של קורס מצילי ים).

3. התגובה של דפנה לוי:
   17 באוגוסט, 2010 בשעה 7:26

   למרות חיבתי לים, ולים התיכון במיוחד, הלכלוך והביוב מרתיעים אותי מלהיכנס, ואולי חוסכים ממני את הצורך להתמודד עם זרמי סחף… בבריכת גורדון אין כאלה.

4. התגובה של גיל:
   17 באוגוסט, 2010 בשעה 10:16

   פוסט חשוב ביותר! עכשיו נשאלת השאלה, אם כל מה שנאמר פה נכון, אז למה אנשים בעצם טובעים? הרי המערבולות סוחפות אותם לצדדים אבל לא למטה. רק מהפאניקה הם טובעים?

5. התגובה של אורן (admin):
   17 באוגוסט, 2010 בשעה 11:00

   גיל – טובעים מאפיסת כוחות כי מנסים לשחות חזרה נגד הזרם. כמו שכתבתי, הסיבה המרכזית היא זרמי סחף ולא מערבולות. 

6. התגובה של חנן כהן:
   17 באוגוסט, 2010 בשעה 11:59

   ועוד דבר חשוב שקראתי לא מזמן – אנשים טובעים לא נראים כמו שאנחנו מדמיינים שהם נראים. הם שקטים ולא עושים תנועות.

   http://gcaptain.com.nyud.net/maritime/blog/drowning/

7. התגובה של רועי:
   17 באוגוסט, 2010 בשעה 18:24

   בדיוק שאלתי את עצמי בשישי האחרון מדוע כ"כ קשה למצוא מידע בעברית בנושא.
   תודה על המידע (ותודה לחנן שקישר לכאן).

8. התגובה של אמיתי:
   18 באוגוסט, 2010 בשעה 13:28

   בגיל 11 השתתפתי בקורס שנקרא "מציל חובב", שלימד טכניקות הצלה והשרדות במים.

   המושג שאתה מציג הוצג לנו (אם כי בקורס החליטו לקרוא לו "מערבולת", ולמערבות קראו "שיבולת"), וגם אופן המילוט הוסבר. מה שלא קיבלנו הם התיאורים המצויינים של איך לזהות את זרמי הסחף.

   כלומר, זה לא שהמידע לא קיים בארץ, אלא שמעדיפים להסתמך על שלטי "אסור ל…" חסרי משמעות (כי הרי זה לא באמת שאסור לשחות בחוף בלתי מוכרז – אף אחד לא הועמר על כך לדין), במקום לאפשר לאנשים לשקול סיכונים ולקחת אחריות על סמך מידע מספיק.

   השלט בצילום שהבאת הוא משהו שניתן למצוא במדינות מתוקנות, במקום בו קיימת סכנה ספציפית, ולא בכל מקום נגיש לציבור שאיננו מפוקח על ידי מציל.

   וכמובן, תודה.

9. התגובה של me:
   29 באוגוסט, 2010 בשעה 9:32

   כל הכבוד על המידע ,אשתדל להפיץ

10. התגובה של דניאל אגדי:
    30 באוגוסט, 2010 בשעה 15:59

    ישר כוח….

11. התגובה של אבי הראל:
    1 בספטמבר, 2010 בשעה 20:24

    מעניין אם יש נתונים לגבי העומק (המרחק מהחוף) של זרמי הסחף בחופי ארצנו.
    הנסיון שלי הוא שניתן לקצר את המרחק מהחוף אם חותרים כבר מההתחלה לכיוון ניצב לזרם, אבל זוהי התרשמות בלבד. מעניין אם יש לכך תמיכה על ידי בעלי ידע.

12. התגובה של יקיפ:
    2 בספטמבר, 2010 בשעה 10:43

    כל הכבוד ליוזמה , חשוב מאד להפיץ . עונת הרחצה לא נסתיימה עדיין וכל רגע חשוב .
    שנה טובה

13. התגובה של שמוליק לין:
    2 בספטמבר, 2010 בשעה 11:16

    שלום אורן-תבורך

    כאחד שהוציא הרבה גופות מהמים,אציין שכתבה זו עושה סדר במעורפל וייתכן כי חסכת והצלת חיים עצם פרסומה

    כמאמר הפתגם הידוע: "זה כל כך קשה להבין כמה זה פשוט"

    שמוליק לין
    מנהל רשות החופים
    עיריית הרצליה

14. התגובה של אריה מלמד-כץ:
    5 בספטמבר, 2010 בשעה 1:20

    אחד הפוסטים היותר חשובים ומעניינים שקראתי. תודה רבה.

15. התגובה של דורון דוכס:
    5 בספטמבר, 2010 בשעה 23:48

    בתור גולש רוח וקייט 25 שנה
    האנשים צריכים לקבל את האינפורמצייה הזאת
    בתשדירים בטלוויזיה
    כל עוד הם לא מסבירים
    הבורות מגיעה מלמעלה,כי אנשים אכן יכולים להציל את עצמם
    אבל בלי ידע גורלם נחרץ מן הסתם.

16. התגובה של mm_37117:
    6 בספטמבר, 2010 בשעה 9:56

    המצב אפילו יותר גרוע.
    אנשים חושבים שבמקומות שבהם יש זרמי סחף בטוח יותר להכנס לים כי נראה כאילו אין גלים שם ויותר שקט.
    יצא לי כמה פעמים להזהיר אנשים שנכנסים למקומות אלו או "משגיחים" על הילדים שלהם מהחוף כאשר הם בתוך איזור של זרמי סחף.

17. התגובה של איל:
    8 בספטמבר, 2010 בשעה 13:25

    כל (יוצאי דופן בודדים ולכן כל) הטובעים רחצו בחופים שאינם מאושרים לרחצה שלא לומר אסורים לרחצה ולא בשעות פעילות מצילים.

    אם כל הכבוד לכל ההסברים המלומדים אנשים מתו כי הם או הוריהם לא הקפידו על החוק.

18. התגובה של גל:
    11 בספטמבר, 2010 בשעה 10:09

    האם גולש גלים יכול לנצל את הזרם החוזר כדי להכנס פנימה ואז לפנות ימינה או שמאלה לשבירה?

19. התגובה של אורן (admin):
    11 בספטמבר, 2010 בשעה 17:47

    שמואל לין – אתה בוודאי האיש המתאים להפיץ תוכן זה.

    איל – אתה צודק, אבל אם מישהו עבר על החוק לא מגיע לו עונש מוות. מה שכתבתי לא מעודד עבירה על החוק אלא עשיית המקסימום במצב מסוכן.

    גל – בהחלט. במועדון קיאקים שבו אני חותר זו שיטה מקובלת לצאת משפך הירקון לים. כאשר אתה על הגלשן סכנת הטביעה אפסית. שים לב שהעסק נהיה מסוכן ככל שהים סוער יותר ואז דברים יכולים לצאת משליטה.

20. התגובה של עמית:
    12 בספטמבר, 2010 בשעה 19:36

    לפני כמה ימים אני ושתי ידידות שלי נתפסנו באחד כזה בקיסריה. כנראה שהזרם היה חלש כי הצלחנו לשחות נגדו, אבל אם זה יקרה עוד פעם כנראה שזה לא ילך באותה דרך אז תודה, יכול להיות שאתה הצלת לי את החיים עכשיו

21. התגובה של אוריה מאיר:
    12 בספטמבר, 2010 בשעה 21:39

    קודם כל, אורן, תודה רבה. אכן מידע מציל חיים.
    אני תושב גבעת הראה שבעלי ולצערי הקיץ הזה הביא טרגדיה לאיזורנו. בישוב השכן, מעלה לבונה, טבעה ילדה בכיתה ט' שבגבורה עילאית קפצה למים להציל את חיי אחיה הקטן. 3 אחים קטנים, אב אחד, וזרם סחף אכזרי. מאבק עיקש של שעה וחצי בערך שנגמר במותה ובהצלתו של אחיה, בן 7-8 אם איני טועה.
    בסיפור הזה אייל היה מציל שטען שאין ביכולתו לעשות דבר במצבו הסוער של הים(כך שמעתי מחברתה הטובה).
    מידע מציל חיים זה ראוי להלמד בשיעורי טבע וגיאוגרפיה בכיתה ו', במקום מצב משק המים בארצות הבלקן ועוד פרטי מידע מיותרים למכביר שמורעפים על ראשי התלמידים…
    שוב תודה אורן, שלא נצטרך…

22. התגובה של שי:
    14 בספטמבר, 2010 בשעה 19:48

    גרתי תקופה מסוימת בניו יורק. בפעם הראשונה שהלכתי לבלות על שפת האוקיאנוס בלונג אילנד, חברים הסבירו לי את מה שכתבת כאן. מתברר ששם כל ילד הגדל במקום הקרוב לים ומבלה הרבה בים שומע זאת מהוריו.

23. התגובה של אלישע:
    21 בספטמבר, 2010 בשעה 9:18

    40 שנה אני גולש בים ובכנרת.
    חידשת ועשית לי סדר ב"מדע הזרמים".
    חשוב לקדם זאת למערכת החינוך, הכתבה כבר עזרה לי להסביר לנכדי שמבלים הרבה בים.
    ישר כח

24. התגובה של אייל:
    22 בספטמבר, 2010 בשעה 17:18

    נתקלתי בתופעה זו, נסחפתי תוך שניות לעומק, הכרתיאת התופעה ולכן לא התנגדתי מה שכן חשבתי כי אולי צמוד לקרקעית הסיפה חלשה יותר, צללתי עד כדי מגע החזה בקרקעית והתקדמתי לחוף, עשיתי זאת מספר פעמים והגעתי לחוף, היה ברור לי כי בשחיה לא אוכל לחזור והאפשרויות היו או כפי המומלץ בכתבה או בצלילה ואכן בצלילה זה צלח.

25. התגובה של נינה:
    24 בספטמבר, 2010 בשעה 12:18

    חובה להעביר את הנושא בבתי הספר כמו זהירות בדרכים

26. התגובה של אסף:
    24 בספטמבר, 2010 בשעה 14:11

    כל הכבוד. ישר כוח!

    תודה רבה

27. התגובה של ברוך לוי:
    24 בספטמבר, 2010 בשעה 17:47

    תודה רבה. שיעור מאלף ויכול להציל חיים

28. התגובה של רבקה:
    25 בספטמבר, 2010 בשעה 0:10

    חיוני ללמוד זרמים גלים בורות וכו' מגיל צעיר ולחזור כל פעם עד שיש הבנה. זה לא מסובך. כאשר מבינים לא מתבלבלים לא נבהלים וזה הכי חשוב. לא צריך "כוח" כדי לכנס ולצאת מהים בשלום. צריך ידע סבלנות ובטחון שבסופו של דבר יוצאים. אף אחד לא הגיע לקפריסין מזרם "חוזר" בחוף הים שלנו. עוד רבע שעה עוד חצי שעה אפילו עוד שעה במים… אז מה…בסופו של דבר אפשר לצאת אם מבינים. ללמוד!!!! שעורי חובה חובה חובה. אם הים לא מובן לך – אל תכנס/י. בים סוער אין מה להכנס!!!

29. התגובה של אבינועם:
    25 בספטמבר, 2010 בשעה 1:49

    משהו יודע עד לאיזה מרחק ( ממוצע כמובן) מהחוף נסחפים כאשר לא עושים שום תנועה ?

30. התגובה של כרמי כהן:
    25 בספטמבר, 2010 בשעה 15:49

    זה קרה לנו לפני שלוש שנים: הבת שלי ואני נסחפנו, ועשינו בדיוק את הטעות המתוארת בכתבה. זה קרה בחוף ללא מציל צפונית לטנטורה. למזלנו — היו שם חבר'ה שחילצו והצילו אותנו מטביעה (בחור ממושב הבונים, בשם דרור הוקר וחבר שלו).

31. התגובה של הדס:
    25 בספטמבר, 2010 בשעה 20:14

    מעולה. פשוט לגזור ולשמור.

32. התגובה של ron:
    25 בספטמבר, 2010 בשעה 23:46

    כל הכבוד,,מסביר את מה שכתוב שנים רבות,פעם ראשונה שאני חומר כתוב,,יפיץ ברבים מציל חיים

33. התגובה של Galit:
    26 בספטמבר, 2010 בשעה 2:56

    Thank you so much! I'm sure this will save many lives

34. התגובה של טלי:
    26 בספטמבר, 2010 בשעה 8:58

    המידע חשוב מאוד! תודה.
    גם אני חוויתי את החוויה המפחידה הזו של "להתקע" בתוך בור כזה כשנכנסתי עם בני למים עם הגלשן שלו. אני זוכרת כמה רגעים של שחיה נגד זרם שהרגשתי שאין לי כוח להתגבר עליו, פניקה, שתיית מים (מדהים כמה מהר זה קרה) והבן שלי מגיש לי את הגלשן ומרגיע אותי (הוא היה אז כבן 12 או 13 ואז הבנתי כמה באמת הוא למד על התנהגות הים בקורס הגלישה).
    גם בעלי כמעט טבע בתוך בור כזה והצליח ממש בכוחות אחרונים להתגבר על הזרם. כ"כ קרוב ליבשה, ממש כמה מטרים. מפחיד.
    מה שהכי נורא, וזה מחדד את חשיבות הפצת המידע הזה הוא שבכל פעם שאנחנו הולכים לים אנחנו נתקלים באנשים שניכנסים למים בדיוק במקומות האלה, למרות השלטים המוצבים במים האוסרים על הרחצה במקומות אלה (עכשיו אני גם מבינה יותר טוב מה מושך אותם להכנס דווקא למקומות האלה) אנשים פשוט לא נשמעים להוראות וזה עצוב לראות כל פעם מחדש.

35. התגובה של בני:
    26 בספטמבר, 2010 בשעה 21:35

    כל הכבוד !

    עבודת קודש !

    חויתי את זה בחוף געש ,לפני שנים , עם שני ילדים.

    הנסיון הקודם , והידיעה איך להתנהג ( "ללכת עם הזרם לתוך הים ") הצילה אותי ואת ילדי.

    כאן יש הסבר מפורט ומאיר עיניים — אני בטוח שהמאמר יציל נפשות.

36. התגובה של פטר סמושי:
    27 בספטמבר, 2010 בשעה 13:58

    הוספות/ תיקונים
    1. בים סוער נוצרים דווקא במקומות רדודים בורות שדפנותיהם מאוד ריקים ונזילים. אמי כמעת תבעה באחד מהם תוך כדי שעמדנו אחד ליד השני והיא הלכה ושקעה. קשה מאוד לצאת מהם כי הדפנות לא מחזיקות. נוסף לזאת במקרה זה כשבא גל הוא משכיב אותך לכוון החוף בזמן שהזרימה בתחתית לכוון הפוך. ההשכבה הזאת מטביעה!

    איך להמנע? ברגע שאתא מרגיש שנכנסת לבור צא ממנו בתנועות שחיה מייד. אל תהנה מהשקיעה הנעימה בחול הרך.

    2. השחיה הנכונה בים זו שחיה כמה שיותר שטוחה על פני המים. לא להוריד רגליים בגלים. ולא לעמוד מהר וכך מונעים את המתואר ב 1.

    3. בזמן שחיה בים (בלי עזרי צלילה) להשאר עם הראש מעל למים. בים סוער לאחר כל מספר גלים באים פתאום 2 כמעט ביחד. הוצאת את הראש אחרי הראשון כדי לנשום – השני מקלקל את המצב.

    נלמד בילדותי בקייטנת הקיץ של קליין.

37. התגובה של אביב:
    28 בספטמבר, 2010 בשעה 13:30

    תודה רבה על המידע. אני חוויתי לפני כמה שנים את החוויה המפחידה של היסחפות בזרם סחף, כאשר אני, חברה שלי, וחברה טובה שלה נכנסנו לחוף ללא מציל – חוף שדות-ים הידוע באופיו הסוער.
    נכנסו "רק לטבול" – היינו במרחק של אולי 20 מטר מהחוף, כשלפתע הים סחף אותנו בעוצמה פנימה. תוך חצי דקה מצאנו את עצמנו במים עמוקים, נאבקים בזרם סחף אדיר. אני שחיין טוב, ובאותה תקופה הייתי שחיין ממש טוב, שחיתי קילומטרים בבריכות, ועדיין אני זוכר את החוויה הזו כחוויה טרואמתית במיוחד. ניסיתי להושיט יד לחברה שלי,והחברה שלה הייתה רחוקה מאיתנו, ותוך כדי חתרתי חזק לכיוון החוף, אבל נוכחתי לדעת שזה סוג של מלחמה בתחנות רוח. הים הוא יצור חזק מאיתנו, ומי שחושב שהוא יכול לנצח את הים כי הוא שחיין ממש טוב, טועה טעות מרה. כשכבר הפחד מהמוות התחיל לחלחל לי לעצמות, בדיוק אז, הזרם נחלש ושינה כיוון- כנראה משום שהגענו לנקודה שמוזכרת כאן-נקודת היציאה מהזרם, והצלחנו בנס לצאת משם, מבוהלים ומותשים.
    אנשים – אם החיים חשובים לכם, אל תעשו שטויות, תמנעו מלהכנס לחופים לא מוכרזים, ואם כבר נכנסתם, תדעו לאן לא להכנס- כמו שמוסבר בכתבה, ואיך להתנהג במצבים מסוכנים.
    בהחלט מידע מאיר עיניים.

38. התגובה של שמוליק מוזס:
    28 בספטמבר, 2010 בשעה 15:15

    לפני כמה שנים טובות נכנסתי עם אשתי נירה לחוף הכרמל ושחינו לנו בכף מעבר לגלים במרחק של 50-60 מטר מהחוף כשניסינו לחזור לחוף המשימה היתה בלתי אפשרית בגלל הסחף החוזר נירה נכנסה לפניקה ואני שגדלתי על החופים בחיפה הרגעתי אותה ושחינו יחד לעומק ושברנו הרבה צפונה עיקר האנרגיה שהוצאתי היה על הרגעתה יצאנו תשושים כ150 מטר צפונית למקום שממנו נכנסנו.מתאים בול למאמר הזה.
    בברכה שמוליק

39. התגובה של עדי:
    29 בספטמבר, 2010 בשעה 1:38

    לאורן תודה על המידע שיכול להציל ממות אנשים שלא מכירים את הים ויש הרבה כאלה. כחובב שחיה, צלילה חופשית, דייג תת מימי וכצולל מוסמך מאז היותי צעיר, אני מכיר את הים מהצדדים החיוביים וגם מהצדדים השליליים.נכנסתי פעמים רבות לזרמי סחף ומידע אישי ידעתי לצאת מהם בצורה הנכונה. למרות הידע שלי אני לעולם לא נכנס לים סוער! לפני הכניסה לים אני תמיד בודק בראיה את פני הים ומזהה את זירמי הסחף (כן, גם בים רגוע יחסית יש זרמי סחף). אני שוחה בדרך כלל עם סנפירים. שחיינים טובים עם סנפירים יכולים לצאת מזרמי סחף קלים גם בכוון הנגדי, אבל לא הייתי מציע את זה לאף אחד גם לשחיינים טובים. מה שחשוב כשנכנסים לזרמי סחף, זה לשמור על קור רוח, לא להיכנס לפאניקה, לשחות לכוון העומק ולצאת כפי שמתואר בסרטונים למעלה!חשוב מאוד להזכיר שזרמים כאלה נמצאים גם במים רדודים ולא רק ב"בורות".

40. התגובה של חיים:
    29 בספטמבר, 2010 בשעה 9:10

    להכיר את הסביבה אליה נכנסים, תנאי ליציאה בשלום.
    המאמר שהבאת חשוב די כדי להפכו חלק מתכנית הלימוד בבתי הספר, יותר מכך, חומר לימוד בסמינרים למורים.

    לאלה, ראוי להבהיר את תופעת הרפרקציה – התכנסות והתבדרות עוצמת הגלים מול חוף קעור – מפרץ, או קמור – ראש חוף, או באזורי חוף עמוק או רדוד, כדי שיוכלו להסבירה לתלמידיהם.

    בכלל, הכרת הסביבה הימית מאפשרת להנות ממנה יותר, שכן הידיעה מאפשרת ניצול זרמים יוצאים לכניסה אל הים, ומשברי גלים ליציאה ממנו.

    ולאלה הנקלעים אל זרם סחף בחוף חולי, הסתכלו ימינה ושמאלה, ראו באיזה צד נשברים הגלים בקרבתכם ושחו לשם. הגלים הנשברים כבר יקיאו אתכם לחוף ובמקום בו הם נשברים, גם תוכלו לעמוד ולצאת בהליכה.

    שחייה מהנה וחג שמח.

41. התגובה של אלרון:
    29 בספטמבר, 2010 בשעה 19:00

    תודה רבה על המידע!

42. התגובה של עידו:
    30 בספטמבר, 2010 בשעה 22:06

    שלום
    אני מדריך צלילה כבר כמה שנים ובקורסי צלילה שאנחנו מעבירים בארץ אנחנו נותנים את הכלים להתמודד עם סוגים שונים של זרמים כגון זרמים חוזרים זרמי גאות ועוד…
    אבל אני לא חושב שאף אחד חשב להפיץ את החומר המוכר והחשוב הזה לפני שאתה עשית מעשה
    אז ישר כח , ועכשיו שפתחת את עיננו אוזננו ומוחנו אני בטוח שכולנו נרתם למשימה ונפיץ את ״הבשורה״

43. התגובה של רון:
    2 באוקטובר, 2010 בשעה 0:50

    תודה על המידע
    יוצא מהכלל ואכן אמור להופיע בתשדירים בטלוויזיה בכל הקיץ
    לא בהכרח יחסל את כל מקרי הטביעה אבל סביר להניח שיפחית אותם.

    ככלל דווקא בקיץ קיימים זרמים חזקים מאוד שמושכים לכיוונים שונים בעיקר באזור הרדוד. מצב כזה צריך להדליק נורה אדומה לכל מי שנכנס לשחות באזור הזה. זה האזור שמרובים בו הבורות.

    ככל שנכנסים לעומק הזרמים נחלשים וההתנגדות פוחתת. למעשה , שחיינים שיוצאים לשחייה לעומק אינם מרגישים כמעט את הזרם החוזר שכן הוא עוזר להם לצאת אל הים הפתוח.

    בדרך חזרה מומלץ תמיד לחפש את הגלים ולתפוס אותם וזה בהחלט תואם את כל מה שנאמר כאן.

44. התגובה של יורם:
    4 באוקטובר, 2010 בשעה 8:25

    לפני ששים שנה ואני בן 10 שוחה לחוף ולא מגיע, הוציא אותי מהזרם מציל חדרתי בשם שאול ביטקובר. הוא הסביר לי את ענין הזרם ואמר "כל מה שהיה עליך לעשות הוא לשכב על הגב, הים יוציא אותך החוצה במקום אחר"

45. התגובה של עמנואל:
    4 באוקטובר, 2010 בשעה 10:21

    בצעירותי אני ועוד חבר נסחפנו בים סוף על קיאק במהירות גבוהה ללב ים בסחף שהתאפיין בשקט ועוצמה אדירה . ושנינו יחד בחתירה בקיאק לא הצלחנו להתגבר על הזרם עד שנקטנו בשיטה – לחתור עם הזרם ולאט לאט לכוון החוף כפי שמוצע בגרף נחתנו במרחק 1 או 2 ק"מ במקום לנחות בעקבה .
    רצויי להעביר מסרים חשובים אלו בתשדירי טלויזיה לפני עונת הרחצה .

46. התגובה של ארנון:
    22 באוקטובר, 2010 בשעה 10:00

    מתוך נסיון,המצבים המסוכנים ביותר מתקיימים דוקא כאשר הגלים עצמם נשברים ע"פ קטע מסוים בן כמה עשרות מטר,לא יותר,היכן שהגלים נשברים וממשיכים בדהירתם לחוף בקטע זה יכולה להוצר שכבת קצף בת מעל ל20-30 ס"מ מעל פני מים.אם שכבה זו שומרת על גובהה זה ואננה שוקעת משום שמתקים רצף צפוף של גלים נשברים.אפילו לפרק זמן קצר של לא יותר מדקה ואם עומק המים בקטע המדובר הינו מעל למטר וחצי ומצריך שחיה,אזי גם שחין טוב לא יצליח להחלץ מהאזור המוקצף. פשוט משום שבמצב זה אי אפשר לנשום: הקצף מכסה את הפנים וכל נשימה מלווה בבליעת מים מסיבית גם כאשר הראש כביכול מעל פני המים.או אז נכנסים לפניקה ועיפות והטביעה יכולה להתרחש מהר מאד.
    כלומר כל המתואר בכתבה הנ"ל,נכון רק בקשר לחלק קטן מהטביעות אך השאר קורות כאמור במצב של קצף המתמשך ובלי קשר להמצאותם של זרמי הסחף.שימו לב זו הסכנה האמיתית.יש גם לקחת בחשבון שמקטע מוקצף כזה,יכול להופיע רק לפרק זמן קצר של כמה דקות בלבד.משמע,חיבים להתבונן היטב לפני שנכנסים לאזור עם גלים תמימים למראה ולא לקחת סכון במקומות ומצבים בהם קימת סבירות שזה מה שיתרחש.

47. התגובה של אלי סגל:
    25 באוקטובר, 2010 בשעה 13:55

    זהוא מאמר מבורך השופך אור על נקודות שאינן ידועות לציבור גדול של רוחצים
    תודה

48. התגובה של אמיר:
    26 באוקטובר, 2010 בשעה 22:56

    אני נסחפתי פעם ככה בחוף בהרצליה על גלשן.
    כשהייתי מאחורי שני שוברי הגלים (בדיוק ביניהם) כבר הבנתי שאני נכנס פנימה מהר ושיהיה קשה לצאת משם – היית על זרם כזה בדיוק.

    הדבר הכי חכם שחשבתי עליו זה פשוט לנטוש את הגלשן (שסוחף אותי חזק פנימה) ולשחות שמאלה במקביל לשובר (למרות שאני 20 מטר מאחוריו בערך).
    בסופו של דבר הצלחתי להתקדם כשירדתי מהזרם בפנייה שמאלה.
    חוויה לא נעימה במיוחד.

49. התגובה של אורן (admin):
    27 באוקטובר, 2010 בשעה 10:04

    תודה לכל המגיבים על הסיפורים המאלפים. אנא הרשמו גם ב-FaceBook על מנת לעזור בהפצת הידע לכמה שיותר אנשים. היעד הוא שבעונת הרחצה הבאה יהיו הרבה פחות טביעות!

50. התגובה של עו"ד רמי דיין:
    21 בנובמבר, 2010 בשעה 2:06

    זו פשוט שערוריה התעקשות של משרד הפנים שלא ליידע את הציבור בסכנות המתוארות הכתבה.סתם להגיד "הרחצה ללא פיקוח -מסוכנת",זה ממש לא לעניין,כי אנשים לא מבינים למה זה מסוכן.צריכה להיות פנייה עקבית ומפורשת למשרד הפנים להכנת תשדיר שירות לציבור בנוגע לבורות וזרמי הים.כל שנה ישנם מקרים טרגיים של טביעה שיכולים היו להימנע באמצעות הסברה.

51. התגובה של שחיין מים פתוחים:
    8 בינואר, 2011 בשעה 19:49

    כל הכבוד. ממש יוזמה ברוכה מצילת חיים.
    חובה לכל מתרחץ.
    אגב בד"כ בין שוברי גלים יש זרם חוזר במעגל שנכנס דרך השוברים עם הגלים וחוזר במעגל תוך ניצול המחסה שנותן השובר.
    שאלה להבהרה בבקשה:
    בסעיף ד יש תמונה שמראה ע"י חצים שדווקא בבור שבו זרם חוזר פנימה, יש קצף, וזאת בניגוד לשאר ההסברים והקליפים שאומרים שבבור המים נראים כמו בבריכה מבטיחה, וכן כי יש לחפש את קצף הגלים בצידי הבור, כי זהו המקום הבטוח דרכו נחלץ לחוף!!!
    איך נבדיל, בפרט מתוך הים, בין קצף שבירת גלים לקצף זרם חוזר? ומתי זה מתרחש?

52. התגובה של פנייה לשמוליק לין - שים שילוט בחופים:
    8 בינואר, 2011 בשעה 19:56

    פנייה לשמוליק לין מנהל חופי הרצליה-
    במקום להתגאות בזה שחלצת הרבה גופות תשלט בבקשה את החופים הסברים פשוטים אלו, ותקדם מהלך הסברתי בקרב כל הקולגות שלך ברחבי הארץ, כדי למנוע או לפחות לצמצם הישנות מקרים כאלה
    בתקווה לשנים בטוחות יותר.

53. התגובה של אורן (admin):
    8 בינואר, 2011 בשעה 22:14

    לשחיין – תודה. הערתך נכונה, ובאופן כללי זרם הסחף יוצא במקום שבו יש מינימום התנגדות.
    לגבי שאלתך – במקרה של זרם סחף, הקצף יחסית מועט, שטחי ונע פנימה אל תוך הים. לעומתו, קצף גלים מאסיבי יותר ונע בכיוון החוף.
    כדאי להתבונן בים בקפידה במשך מספר דקות לפני שנכנסים – כך תקנה במהרה את הנסיון בזיהוי הזרמים.

54. התגובה של רותי:
    2 בפברואר, 2011 בשעה 0:15

    כתבה טובה,
    וחבל שידעתי את דברים אחרי ארוע כמעט טביעה שחוויתי הקיץ.
    לולא מציל שזיהה אותי נסחפת, ולא מצליחה לחזור לא בטוח שהייתי כותבת היום. דיבר אלי במקרופון והנחה אותי לאן להגיע כד להצליח לצאת מהסחף.(לא הבנתי בתחילה למה הוא פשוט לא מגיע לשלוף אותי מהמים הארורים) ניסיתי לשחות לרוחב והיה קשה עד שחשתי את הקרקע תחת רגלי והלכתי עד שיצאתי מזרמי הסחף וחזרתי לחוף בשארית כוחותי.
    חשוב לפרסם ולהפיץ . כדאי בשדיר שירות
    היה מפחיד לאללה

55. התגובה של דן:
    7 בפברואר, 2011 בשעה 17:46

    זרם חוזר.
    כך נהגנו לכנות RIP ב-40 שנה החולפות.
    חשוב מאוד לזכור במקרה של זרם חוזר את ה"בור" כפי שהוא מכונה אצל המצילים. הבור נוצר בעיקר בסמוך לסרטונות חול או אזורי מים רדודים. כשיש מסה גדולה של מים שצריכה לצאת מהחוף באזור יחסית צר נוצרת התחתרות של המים בחול הים ובעצם אנחנו מקבלים מאין תעלה עמוקה. הבעיה עם טובעים היא שוב הפאניקה. כשהקרקע נשמטת מתחת רגליהם בעודם רואים מישהו לא רחוק כשהמים מגיעים לו עד המתניים זה מאוד מלחיץ ומתחילים לשחות נגד הזרם – טעות!
    סכנה אחרת היא זרמים חוזרים באזורים של סלעים. לאנשים רבים נטיה לחשוש מהסלעים הן בגלל חשש משריטות הן בגלל חשש מסרטנים והן חשש מהלא נודע. זרמים חוזרים בד"כ יהיו צמודים לסלעים לדוגמא באזור מרינה ת"א, חוף הסיפאלס בבת ים ועוד. גם במקרה זה חשוב מאוד כשנקלעים לזרם חוזר פשוט לשחות לסלעים, לעלות עליהם ולחזור ברגל לחוף. רבים מספור המקרים בהם טבעו אנשים כשההצלה היתה כל כך קרובה.

    לסכום אזהרה חמורה. כל מה שנכתב ונאמר חשוב מאוד (מאוד!) אך זה לא אומר שאין סכנות רבות אחרות בנוסף לזרמים חוזרים כמו זרמים תחתיים, מערבולות, זרמי גאות ועוד. זיהוי של זרמים חוזרים זה בסיס לפני כניסה למים… אבל זה רק הבסיס.

56. התגובה של משה:
    20 באפריל, 2011 בשעה 22:27

    תודה רבה. לפני כשנה בקיץ הרגשתי זרמי סחף. אני לא יודע איך , אבל יצאתי מזה. כמעט וטבעתי. ושני אנשים מרחוק ראו אותי ולא הצליחו לעזור. ניסיתי בכל הכוח לצאת מזה והתחרפנתי ראיתי איך הכל עובר לי בראש. זה ממש טראומתי ומפחיד. אם יש ספק או אין ספק , לא להתרחק יותר מדי מהחוף! לא צריך להכנס יותר מדי. תודה רבה

57. התגובה של אורן (admin):
    20 באפריל, 2011 בשעה 22:29

    משה – אכן אירוע מפחיד. הדגש הוא, שכאשר נסחפים לא להתנגד לזרם אפילו אם הוא לוקח אותנו לעומק.

58. התגובה של אורלי:
    26 באפריל, 2011 בשעה 15:54

    ישר כח !!! כל הכבוד על היוזמה וכן ירבו אנשים אכפתיים כמותך.

59. התגובה של gyora:
    8 במאי, 2011 בשעה 16:48

    בגיל 16 נכנסתי לים בנתניה עם חברים לכיתה. הים היה די שקט. שחינו במקום שאין שובר גלים. כנראה גם מציל לא היה שם. הגעתי בקלות לעומק וכשרציתי לחזור שמתי לב שאני לא מתקרב לחוף. הבנתי שאני בתוך זרם. לא נכנסתי לפניקה אלא בשלווה החלתי לשחות במקביל לחוף ותוך זמן קצר נכנסתי לזרם בכיוון הפוך שממש הטיס אותי לחוף.

60. התגובה של לאה טל אדרי:
    7 ביוני, 2011 בשעה 9:57

    קראתי בעיון וההסבר היה מאיר עיניים בתקווה שיגיעו אליו כמה שיותר אנשים ושיפנימו.
    מה שחשוב יותר הוא להבהיר שגם אם אתה שחיין מעולה וגם אם אתה בעל נסיון ימי מסוג זה או אחר – כוחו של הים הוא עצום, מסיבי ולא ניתן להתגבר אליו באמצעות כוח – אלא בחוכמה ובמודעות ש"גם לי זה יכול לקרות "
    בהצלחה במשימה החשובה של הצלת חיים, כל גרגר הוא עולם ומלואו.

61. התגובה של Tsunami:
    23 ביוני, 2011 בשעה 23:28

    מידע חשוב – אני רק מקווה שבעת הצורך אזכור אותו ולא אכנס לפאניקה.
    קישור לפייסבוק היה יכול לעזור להפיץ את הכתבה לרבים.

62. התגובה של עמי שושן:
    24 ביוני, 2011 בשעה 18:04

    לפני מס' שנים טיילתי עם משפחתי בחוף בצת צפונית לנהריה , שני הבנים הגדולים החליטו להכנס למים והבן הקטן נשאר עם אימו שהיתה אז אשתי על החוף ,נכנסתי עם הבנים לים , לאחר מס' דקות מועט יחסית ומרחק של כ -15 מטרים מהחוף נפלתי לתוך "בור" שכזה והתחלתי להלחם על חיי , אני זוכר גם את המצוקה בה הייתי שרוי מחד ובאיזו שלווה יושבים בני הקטן ואימו על החוף ואינם מודעים כלל למצבי , בעודי נלחם נגד הזרם ומאבד כוחות תוך כדי לגימות נכבדות של מי ים אני שומע למזלי את הבן הגדול צועק לעברי להפסיק להלחם בזרם ולצוף , לאחר מכן הרגשתי איך הוא דוחף אותי בכף רגלי דחיפה חזקה החוצה לכיוון החוף , מזל שהוא היה ביחידה מובחרת של חיל הים , כך ניצלו חיי ועל כך אני מודה לו עד היום ,

63. התגובה של יעל כפיר:
    25 ביוני, 2011 בשעה 12:55

    תודה רבה על ההסבר מאיר העיניים, המתיחס לקורא, לשחיין ולמבלה על החוף כאל אדם אינטלגינטי שיכול, רוצה וצריך להבין הסברים לעומק, להסיק מהם מסקנות ונהוג בהתאם.
    אפיץ בין כל מיודעי עם המלצה חמה לקרוא ולהפנים!

64. התגובה של אורן (admin):
    25 ביוני, 2011 בשעה 16:01

    tsunami-בסוף המאמר יש קישור לקבוצה בפייסבוק, וגם אפשר לעשות Like לטובת חבריך.

65. התגובה של קליק אנטר:
    25 ביוני, 2011 בשעה 19:26

    מידע חשוב מאד וחיוני שיכירו כולם!
    פרסמנו גם בקבוצה שלנו בפייסבוק
    רחצה בטוחה לכולם!
    חברת קליק אנטר עכשיו.

66. התגובה של רונן הררי:
    28 ביוני, 2011 בשעה 10:57

    כל הכבוד מאיר עיניים, חיוני ונכון מצרף מאמר שכתבתי בעבר על עוד שתי סיבות למה אנשים טובעים
    http://ronenharari.co.il/?p=328

67. התגובה של רויטל דז'לדוב:
    29 ביוני, 2011 בשעה 10:14

    תודה רבה, שיתפתי בפייסבוק – מקווה שהאנשים שיקראו יפיצו הלאה.

68. התגובה של עומר מוצפי:
    29 ביוני, 2011 בשעה 19:03

    תודה. מאמר חשוב.

    הייתי מוסיף עניין אחד: זרם תחתי. ע"ע
    http://www.coastalwiki.org/coastalwiki/Currents

    בשבת האחרונה נסחפתי עם בני בן ה-7. האינסטינקט הראשון היה להחזיק אותו צמוד ולנסות לעמוד. זה סחף אותנו רחוק יותר. היה חשוב להתגבר על האינסטינקט הזה ולשחות (באלכסון) – על פני המים. תוך שניות ספורות חזרנו למים רדודים.

69. התגובה של שלומי חן:
    4 ביולי, 2011 בשעה 23:07

    כל משפט שנכתב שווה קריאה ועיון רציני ,אנא שמרו על עצמכם ומשפחתכם,הדברים נכונים ואמיתיים מניסיון

70. התגובה של מיקי:
    6 ביולי, 2011 בשעה 10:03

    חייבים להגיע עם זה לחדשות…כתבה בת 3 דקות תפיץ את זה לכולם..

71. התגובה של ג'וס:
    7 ביולי, 2011 בשעה 1:52

    כל התגובות חייוביות נכון,,, אבל צריך לפנות לכל הגורמים במדינה ללמד את הציבור במיוחד לבתי ספר לקרת הקיץ לדעת וללמוד את הנושא לעומק .כך נוכל להציל נפשות במדינה…

72. התגובה של נפתלי:
    9 ביולי, 2011 בשעה 0:53

    טמבל זאת לא ההדרכה , הממזרים שינו את הכללים . לאחר שפתחו את הים לדתיים ולערבים הם מנעו את ההדרכות. כל מי שעבר את ילדותו בחופי תל אביב בזמנים בהם עגנו אוניות במקחר מהחוף למד לשחות אליהן ולחזור מהעומק בעזרתם של הזרמים. עד אשר כמו כל דבר בתל אביב , קילקלו את רצועת החוף שבין בוגרשות לתל ברון והקימו מזחים אשר גרמו לבלגאן נוראי במשטר הגלים והזרמים. המזחים האלה הפכו את הים לבולען ונדמה שבדיעבד זו היתה המטרה הלא מוצהרת. אז זאת לא ההסברה טמבל זאת המדיניות הדמוגרפית. כך מאזנת מדינת ישראל היהודית והדמוקרטית את הירידה בריבוי הטבעי – באמצעות זרמי הסחף. מה דעתך ?

73. התגובה של בנימין ברנשטיין:
    10 ביולי, 2011 בשעה 14:29

    לקרוא שלטים ולהבין שזה מתכוון אלינו! זה ישמור עלינו גם בים וגם ביבשה! שימו לב השלטים מכוונים אליכם!!!
    אל תזלזלו בהם
    בן

74. התגובה של אורן (admin):
    11 ביולי, 2011 בשעה 17:58

    נפתלי – ההזנחה של המדינה כה פושעת שאכן מתבקשות תאוריות קונספירציה מופרכות. נכון ששוברי הגלים משנים את משטר הזרמים אבל גם בלעדיהם יש זרמי סחף בשל רכסים תת-קרקעיים ששוברים את הסימטריה. אגב, למרות שתל-אביב היא מרכז העולם, יש גם טביעות במקומות אחרים לאורך הים התיכון…

75. התגובה של רות:
    14 ביולי, 2011 בשעה 0:40

    אני מזועזעת מהמחשבה שתמיד חיפשתי את האזור ללא הגלים … ולא תיארתי לעצמי עד כמה דווקא זה היה מסוכן!!! כולם חייבים לדעת זאת!
    תודה תודה תודה!!!
    רות

76. התגובה של דודו:
    28 ביולי, 2011 בשעה 6:45

    הכל טוב ויםה אבל לא ישים בחופי ארצינו , אצלנו ישנה סחיפה מצפון לדרום ,

77. התגובה של גאולה:
    5 באוגוסט, 2011 בשעה 11:19

    כל הכבוד על הכתבה חשוב ביותר אני מצילה במקצועי הרבה מאוד שנים הייתי עדה לכמעת טביעות לא פעם המידע הזה חייב להיות מופץ לכמה שיותר אנשים בברכת קייץ מהנה ובטוח

78. התגובה של נעמה זהר:
    16 באוגוסט, 2011 בשעה 10:55

    מה זה בעצם אזור שבירת הגלים? איך זה נראה?

79. התגובה של מוטי:
    18 באוגוסט, 2011 בשעה 21:19

    ומה עושים עם גל ענק שפתאום מגיע וסוחף אותך לכיוון החוף כך שאתה לא מצליח להרים את הראש מהמים?
    זה קרה לי בעבר ומאז אני מפחד להיכנס לים כשיש דגל אדום/שחור..

80. התגובה של אורן (admin):
    18 באוגוסט, 2011 בשעה 21:39

    נעמה – האזור שבו יש קצף כתוצאה מהשבירה. יתכנו מספר אזורי שבירה בעומקים שונים. בדרך כלל יש אזור שבירה מעל ריף.

    מוטי – זה אכן מפחיד. לפעמים כדאי פשוט לצלול מתחתיו. הכי חשוב להירגע ולשמור על כוחות, בסופו של דבר הגלים יסחפו אותך לחוף.

81. התגובה של מוטי:
    19 באוגוסט, 2011 בשעה 11:47

    אז אין מה לעשות נגד זה?
    כי אם אני נמצא יחסית רחוק מהחוף אז עד שהגלים יסחפו אותי לחוף יקח הרבה זמן ובינתיים אני אבלע מים ואטבע..
    ניסיתי לצלול מתחת לגל אבל זה לא עוזר כי הוא סוחב אותי בכל מקרה בעוצמה מטורפת..

82. התגובה של אורן (admin):
    22 באוגוסט, 2011 בשעה 16:49

    מוטי: נסה לתפוס גל, כלומר, לשחות לכיוון החוף כאשר הגל מתחיל להתרומם מאחוריך (ולפני שהוא נשבר!). אם תעבוד בתזמון נכון וקור רוח, תוכל לצאת יחסית ללא מאמץ רב.

83. התגובה של איב פסקל:
    6 בספטמבר, 2011 בשעה 17:54

    בדיוק תכננתי לעשות כזה שירטון עם עוד כמה שוטפים

    אתה עושה עבודת קודש תודה לך אתה מציל חיים

84. התגובה של דרור:
    7 בספטמבר, 2011 בשעה 17:47

    יש את המאמר הזה כבר שנים באתר שלי.
    http://www.dayag.co.il/f1/%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%97%D7%95%D7%A3-71.html

    מי שמחפש זרם חוזר פוגש בו דרך גוגל.

85. התגובה של אורן (admin):
    7 בספטמבר, 2011 בשעה 22:10

    אכן מאמר מעולה. ככל שידעו יותר, יטבעו פחות.

86. התגובה של ליאור:
    3 בדצמבר, 2011 בשעה 17:25

    שלום אורן קודם כל הכבוד על המאמץ החשוב שאתה עושה!
    אני עושה עבודה גמר לבגרות במכטרוניקה על טביעה, בחקר לעבודה מצאנו את האתר הבא:
    http://lifehacker.com/5578943/recognize-the-real-signs-of-drowning-and-save-a-life

    לפי מה שהבנו מן האתר טובע לא מסוגל לקורא לעזרה, לנופף לעזרה ולשלוט בידיים שלו אלא רק לבצע פעולות מתוך אינסטינקט.
    מכאן משתמע שגלגלי הצלה אינם שימושים מפני שאדם לא יכול לאחוז בהם אבל גלגלי הצלה הם מכשיר נפוץ מאוד בעולם וקשה לי להאמין שהם באמת לא שימושים ובכל זאת כל כך נפוצים.

    אני אודה לך אם תוכל לסייע לי בבעיה זו,
    ליאור.

הוספת תגובה