מהי הבנה?

אנשים מיוחדים, הוראה, המוח - לא מה שחשבת הוספת תגובה

"בכל עת בה אנו עוברים מן הנודע אל הלא נודע – אנו מקווים להבין, אך ייתכן שנצטרך במקביל ללמוד משמעות חדשה למילה 'הבנה'" – וורנר הייזנברג

מהי הבנה? למה אנו מתכוונים באומרנו "הבנתי"?  המילה 'הבנה' קשורה לבינה אך גם מזכירה 'בניה' ו-'הבנייה'. כאשר אנו מבינים, דבר מה 'נבנה' בהכרתנו, וכמו בבנייה פיזית, יש כאן תהליך; פיסות מידע שהיו נפרדות מתחברות ומקבלות מובן חדש, והרֶאִיָה החדשה שלהן היא תוצר ההבנה. למשל, קריאת השורות הללו, יכולה לגרום לך, הקורא,  להבין בדרך חדשה את המושג 'הבנה'.

המקבילה באנגלית מאירה היבט נוסף. 'To understand' פירושו 'לעמוד מתחת'. מה הכוונה? כאשר ברצוני להבין משהו חדש, עלי (באופן ציורי) לעמוד מתחתיו, ובכך לחבר אותו לדברים שאני כבר יודע. אם כן, להבין פירושו לא רק לִבנוֹת, אלא גם לחבר את מושא ההבנה לתשתית קודמת של דברים מובנים. זו הסיבה שכאשר מסבירים משהו לקבוצת אנשים, כל אחד 'מבין' באופן שונה ויש כאלו שלא 'מבינים' כלל.

כאשר מביט מדען בכוכבי השמיים, יש לו תחושה שהוא מבין את מה שהוא רואה, מכיוון שהוא מקשר את מראה עיניו לידיעותיו באסטרונומיה ובפיזיקה. מהלך הירח בשמים, למשל,  הינו ביטוי לתנועה היחסית בין גרמי השמיים בהתאם לחוקי התנועה והכבידה. לעומת זאת, כאשר כֹהֶן מצרי קדום התבונן באותם כוכבים, ה-'הבנה' שלו הייתה מבוססת  מן הסתם על סיפורי מיתולוגיה. במקרה זה, תנועת הירח היא ביטוי למהלך מלכותי של אחד האלים ברקיע, או משהו בסגנון זה. גם המדען וגם הכֹהן  'מבינים', שניהם חווים את אותו סיפוק נפשי, אך כל אחד מגיע להבנה בדרך שונה. שניהם חווים אותה תחושת  "א-אה" שבבסיסה קורת רוח על כך  שתפיסת עולמם הפכה קוהרנטית ומובנית יותר. הסיפוק שבהבנה מבטא בטחון גדול יותר בקיום שלנו, ובכך שהעולם, בסופו של דבר, אינו אקראי ושרירותי כפי שאולי נדמה במבט שטחי.

ניתן גם לחשוב על 'הבנה' כסוג של קפיצה קוונטית. בדומה לאלקטרון המדלג מרמת אנרגיה אחת לאחרת מבלי לעבור 'באמצע', כך גם ההבנה מופיעה בבת אחת וללא שלבי ביניים. אגב, לא מדובר במטפורה בלבד. ישנן ראיות רבות לכך שהמוח מתפקד בהיבטים רבים כמכשיר מדידה מָקרוסקופי לתופעות קוונטיות מִיקרוסקופיות (Zohar 1990). בהיבט זה, ניתן למצוא דמיון רב בין הבנה, השראה, הומור ויצירתיות, ואכן, הבנה היא ביטוי של יצירתיות (במובן הרחב) שכן במהותה היא יצירת  קשר (או גשר) חדש בין מה שלכאורה נתפס כהיבטים נפרדים של המציאות.

יש הסבורים שבכדי להבין, או לגרום למישהו אחר להבין, יש 'להסביר' לו בצורה מאוד ברורה (אולי כמה פעמים) ואז תיווצר במוחו 'הבנה' כתוצר של תהליך מכאני-פורמלי. גישה מזיקה זו נפוצה למדי בבתי ספר, ותוצאותיה המתסכלות מוכרות בייחוד בתחום המתמטיקה. האמת היא, שהתלמיד המצוי אינו מסוגל 'להבין' (לקלוט, לתפוס) לא בשל 'טיפשות' אלא כי לרוב הוא חסר את התשתית המתמטית שאליה הרעיון החדש אמור להתחבר והסברים, כמובן, לא עוזרים במאום. אך גם אילו הייתה לו התשתית, ההבנה לא הייתה מתרחשת באופן אוטומטי ודטרמיניסטי. יתרה מזאת,  הסיכויים להתרחשותה הולכים ופוחתים בתנאים של לחץ, תסכול ועוינות – לתשומת לבם של המורים.

המחנך הסופר וההוגה ג'ון הולט התחבט רבות בנושא ההבנה, בעיקר מתוך ניסיון להבין מדוע ילדים אינם מצליחים ללמוד כראוי בבית ספר, וכיצד לשנות את דרכי ההוראה על מנת שיתאמו את כישוריהם הטבעיים. ספרו 'כיצד נכשלים ילדים' (הוצאת מסדה, 1974) הוא ספר חובה לכל מורה באשר הוא, וכן ספרו המופתי 'כיצד ילדים לומדים' (לא תורגם לעברית). רבות מתפיסותיי עוצבו דרך קריאת ספריו של הולט, ולכן אסיים בציטוט מתוך 'בלמידה מתמדת' (הוצאת פראג, 2004) המאפיין את גישתו המשלבת פשטות מעשית ועמקות:

כאשר איננו מבינים משהו, יכולים להיות לכך שלושה הסברים. ראשית, יכול להיות ששמענו מילה או מילים , או ראינו סימן, שאיננו יודעים למה הוא מתייחס. לדוגמא, המילה "כלב" מתייחסת לחיה שעירה בעלת ארבע רגליים, בדרך כלל עם זנב. אם אף פעם לא ראיתם כלב, ומישהו מזכיר את המילה במהלך שיחה, תרגישו מבולבלים במקצת. אילו הייתם אסקימוסים, ומישהו היה מזכיר ג'ירפה (אינני יכול להעלות בדעתי מדוע), שוב הייתם מרגישים מבולבלים. אם הייתם גרים בצפון הרחוק, היה קשה מאוד "להסביר" לכם מהו עץ; או מהו הר, אם הייתם גרים בטונדרה שטוחה. אנשים שמימיהם לא ראו שלג, אף על פי ששמעו עליו או אפילו ראו תמונות שלו, נדהמים בדרך כלל כאשר הם רואים את הדבר האמיתי.

אם כבר ראיתם חיות כלשהן – סוס או חתול, לדוגמא – הייתי יכול להסביר לכם מהו כלב די בקלות, הייתי אומר שהו קטן יותר מסוס, בערך בגודל של חתול או גדול ממנו, בעל ארבע רגליים, ראש וזנב. אם מעולם לא ראיתם חיה בעלת ארבע רגליים, יהיה קצת יותר קשה להסביר איך חיה כזו נראית. אפשר אולי לצייר אותה […]

מכשול שני בדרך להבנה הוא לשמוע דבר אחד ואחר כך לשמוע דבר אחר הנראה סותר את הראשון. אם היו אומרים לכם שברווזים עפים באוויר, ושצבי מים חיים במים, ואחר כך הייתם שומעים מישהו אומר שצב מים תפס ברווז (דבר שאכן קורה), הייתם מתבלבלים. איך ייתכן הדבר? מישהו יצטרך לספר לכם שברווזים נמצאים חלק מהזמן במים, ואז תבינו.

בעיה שלישית בהבנה היא הקושי במציאת קשר. כאשר מישהו אומר לנו משהו שנראה הגיוני, ואז אומר דבר אחר שנראה הגיוני, לעיתים קשה לנו להבין איך הדברים קשורים זה לזה. אם מישהו אומר לנו משהו שאנו חושבים שאנו מבינים,אבל הוא לא נראה כמתקשר לשום דבר, אנו חושבים "למה אתה אומר לי את זה?"

הידיעה כיצד ההבנה פועלת יכולה לעזור לכל מי שמנסה ללמד או להסביר משהו למישהו אחר […] כאשר תלמיד אומר למורה "אני לא מבין" – קשה למורה לעזור לו. אם ילדים נראים מבולבלים, בקשו מהם לתאר את הנושא או המצב כפי שהם מבינים אותו, כך שמקור הבלבול יצוץ בסופו של דבר. ככל שנדייק בתיאור הדבר שמבלבל אותנו, כך יהיה קל יותר למישהו אחר לפתור את הבלבול.

21 תגובות ל “מהי הבנה?”

  1. התגובה של אורי מוסנזון:

    איזה יופי. חותם על כל מילה.

  2. התגובה של עופר:

    wow! נגעת בנושא כבד… ברשותך אני אקשה מעט: האם לדעתך הבנה היא תהליך מנטלי של בנייה (למשל, אני בונה בתודעתי תמונת-עולם קוהרנטית בייחס לנושא מסויים ואז אני סבור שאני מבין את אותו נושא) או חשיפה של אמת שקיימת באופן אובייקטיבי, ואנו פשוט נעשים מודעים לה (כפי שעיוור פוקח עיניו ונחשף לעצמים שבקרבתו)? ואולי שני הדברים גם יחד? ועוד: אנו יודעים שיש רבדים שונים להבנה. לפעמים נדמה לנו שאנו מבינים דבר מסויים על בוריו, ובחלוף הזמן מסתבר לנו שהבנתנו היתה שיטחית או חלקית או אפילו שגוייה… אז האם לדעתך קיימת אמת מידה לאיכותה של הבנה? האם קיימים קריטריונים שבעזרתם נוכל לקבוע האם באמת אנו מבינים משהו (בהקשר מסויים) או שמא אין פה הבנת-אמת? ואחרון חביב: האם לדעתך יש הבדל בין "להבין" ובין "לדעת"? האם הבנה היא רכישת דעת?

  3. התגובה של אורן (admin):

    שאלות גדולות שאלת.
    דעתי היא שהבנה היא תהליך פסיכולוגי-חלופי: קישור למבנה קיים, והפיכת הידע לאינטגרטיבי יותר. זה גם המדד לאיכות. האיכות של ההבנה המדעית גדולה יותר מזו המבוססת על אמונות טפלות או מיתולוגיה כי היא יותר אינטגרטיבית, סיסטמטית ומדויקת. 'החשיפה' שציינת היא עניין שונה לחלוטין, והמקור שלה הוא מפגש ישיר עם האמת הטרנסצנדנטית , ללא צורך במבנים מנטליים או קונספטים שהם. 'חשיפה' היא תוצר של התבוננות ורטרוספקטיבה, אך בשורה התחתונה – מתת חסד. לגבי הבנה ורכישת דעת – זה עניין סמנטי. לטעמי 'דעת' היא תוצא של חשיפה לאמת ו'הבנה' – קישור למבנים מנטליים חלופיים.

  4. התגובה של נתן:

    מעניין וכתוב יפה.
    אתה מודע כמובן לעובדה של"הבנה" יש "מובן" בהתאם לתחום שבו רוצים להשתמש בו. בלמידה יש לו מובן אחד, במדע מובן אחר, באהבה מובן נוסף ובספורט כשאומרים ששחקן "מבין" את המגרש, די ברור למה מתכוונים. רוג'ר פנרוז בספרו:
    shadows of the mind אומר שיש ארבעה מושגים (שהוא לא רוצה או לא יכול להגדיר אותם) אך הם קשורים זה בזה בקשר בל ינתק. המושגים הם: Understanding, Awareness, Consciousness, Intelligence הוא טוען שאי אפשר לדבר על אחד בלי ההקשרים לאחרים.
    המשפט של הייזנברג מבטא יותר מכל את טבעה של החשיבה האנושית: חשיבה במודלים.
    כדי להבין משהו אנחנו חייבים להמציא מודל. ולא משנה שאף פעם לא נראה אלקטרון או כל חלקיק אחר. אבל, אנחנו חייבים לדמיין אותם לצורך ה"הבנה" שלנו. עקרון האיסור של פאולי לא מבוסס בעצם על כלום. אבל זה ממש נוח לחשוב במושגים של "אין שני אלקטרונים באותו מצב קוונטי". כאילו זה הסבר. אולי ההסבר האמיתי למערכת המחזורית שונה לחלוטין? ואיזה ערך יש ל"הבנה" שלנו במקרה הזה? לכן אמר הייזנברג שכנראה צריך לחשוב על סוג אחר של "הבנה".

  5. התגובה של עופר:

    אורן, גם אני סבור שהבנה היא בבסיסה תהליך מנטלי והדעת מקורה בחשיפה לאמת (אבל האופן שבו אנו נחשפים לאמת תלוי לדעתי במבנה התודעה שלנו). בסופו של יום, מה לדעתך אנו מבקשים להעניק לתלמידנו? דעת או הבנה?

    נתן, עיקרון האיסור של פאולי נובע מתוך הקוונטיזציה השנייה: אופרטורי יצירה של פרמיונים חייבים להיות אנטי-חלופיים. כאשר מטילים אותם על הואקום מקבלים פונקציית גל אנטי-סימטרית. עיקרון האיסור של פאולי שקול להתאפסותם של "האלמנטים האלכסוניים" של פונקציית הגל הזו.

  6. התגובה של אורן (admin):

    עופר,
    בהיבט העקרוני – חייבים למצות את שלב ההבנה בטרם מחפשים משהו שמעבר. דעת (במובן שבו התייחסנו אליה) לא ניתן להקנות. אדם רוכש דעת באופן ישיר עת הוא מתנסה באמת. עם זאת, חווית ההבנה יכולה לעורר אדם צעיר לצאת ולחפש דעת, כלומר אמת אובייקטיבית.
    בהיבט המעשי – היכולת להבנות ידע (לאור המופת של המבנה המתמטי-מדעי) הינה שימושית ביותר בכל כיוון מקצועי-עיוני, ומורה שמקנה זאת לתלמידיו מעניק להם מתנה יקרת ערך.

  7. התגובה של אהוד:

    עופר

    רק הערה טכנית עקרון האיסור של פאולי לא נובע מקוונטיזציה שניה אלא להיפך. קוונטיזציה שניה נבנתה כך שתקיים את עקרון האיסור של פאולי. קוונטיזציה שניה היא דרך נוחה לדאוג לסימטריה הנדרשת מפונקציית הגל, במקום לבצע אנטי-סמטריזציה (לפרניונים) או סימטריזציה (לבוזונים) אנחנו עובדים בעזרת הפורמליזם של קוונטיזציה שניה. ככלל עקרונות כמו עקרון האיסור של פאולי הם אילוצים שנובעים מהבנה שלנו את הטבע ואז עלינו לדאוג שהמתמטיקה תקיים אותם לא להיפך.

    אורן
    הרבה פעמים מה שאנחנו קוראים הבנה הוא פשוט תופעה פסיכולגית המתרחשת לאחר שנתקלנו במושג מספר פעמים.
    לדוגמא כשמלמדים על התנודות העצמיות של תוף נתקלים בפונקציות בסל בדרך כלל התלמידים נתקפים פחד כשהם שומעים על הפונקציות המיסתוריות הללו אבל אם חוזרים על שמם מספיק פעמים מתרגלים אליהם הסטודנטים מבלי שהבינו דבר נוסף.

  8. התגובה של עופר:

    אהוד,

    אשאל אותך שאלה (שאין לי תשובה עליה): האם יש דרך לקוונטט ספינורים שלא באמצעות אופרטורים אנטי-חלופיים? כלומר, האם היינו יכולים לבנות תורה קוונטית קונסיסטנטית שבה ספינורים המתארים חלקיקים אלמנטריים היו מיוצגים ע"י אופרטורים חלופיים (נניח) במקום אופרטורים אנטי חלופיים? משום מה תמיד היה נדמה לי שאין לנו החופש המתמטי לעשות זאת אבל אולי הייתה זו התרשמות מוטעית…

  9. התגובה של אריה מלמד-כץ:

    נושא הפוסט מעניין מאוד. רציתי להעיר שתי הערות:
    א. אני חושב שתהליך ההבנה לא בהכרח מהווה קפיצה ממצב של חוסר הבנה למצב של הבנה. לדעתי ייתכנו שלבי ביניים, שבכל אחד מהם נוצרת רמה מסוימת של הבנה. כמעט בכל יום קורה לי שאני מבין מושג ישן טוב יותר (או לפחות כך נדמה לי…)
    ב. ההבנה בעיני היא תופעה מאוד אינדיבידואלית, ולכן תפקידם של המורים לקרב את התלמידים למצב שבו יוכלו להבין מושגים ותופעות בעזרת עולם ההבנה הפנימי שלהם. זו משימה קשה המחייבת מאמץ רב מצדו של המורה, וגם מצדו של התלמיד, משום שאת ההבנה המלאה יצטרך התלמיד לבצע בכוחות עצמו.

  10. התגובה של אורן (admin):

    אריה,
    לגבי א – הערה טובה. לדעתי אפשר להתייחס לתהליך ההבנה בהקבלה לאלקטרון שיורד מהרמה הגבוהה לנמוכה דרך רצף של של קפיצות. אם תתבונן פנימה (בדרך של איטרוספקציה) בשלבי ההבנה, נראה לי שתיווכח שהם סוג של 'א-אה' דהיינו קפיצות לא רציפות.
    לגבי ב – מסכים לחלוטין. כפי כשכתבתי, אחת הצרות בבית ספר היא שהמורים חושבים שהבנה היא תהליך מכאני שאינו תלוי במבנה המנטלי של התלמיד.

  11. התגובה של אהוד:

    עופר,

    גם אני איני יודע את התשובה לשאלתך, מצטער. בכל מקרה טענתי הייתה כי חוקי הטבע באים מתוך ניסויים ולא מהמתמטיקה בהאמר שלכל כלל יש יוצא מן הכלל היחסות הפרטית מובנית על עקרון לוגי, כי כל צופה יראה אותה פיסיקה אבל מצד שני העובדה שמהירות האור נמצאה כקבועה בניסוי מצביעה על חשיבות הניסוי.

    אורן,
    סליחה על הסטיה מנושא הפוסט.

  12. התגובה של אורן (admin):

    אהוד,
    שמח שהבלוג הצנוע שלי משמש אכסניה לדיון כה מלומד. נראה לי שיש פחות מעשרה אנשים בארץ שיכולים להבין על מה אתם מדברים.. 🙂

  13. התגובה של אריה מלמד-כץ:

    לעופר (האם יש דרך לקוונטט ספינורים שלא באמצעות אופרטורים אנטי-חלופיים?)
    למיטב זכרוני, מבחינה מתמטית ניתן להשתמש באופרטורים חלופיים, אבל הדבר מוביל לתוצאה לא הגיונית מבחינה פיזיקלית. למשל, יצירה של חלקיקים יכולה להוריד את האנרגיה. שימוש באופרטורים אנטי-חלופיים פותר את הבעיה.

  14. התגובה של מיטל:

    שלום אורן,
    יופי של בלוג! הכרתי אותו היום, ואני אמשיך להתעמק.
    ראיתי שבאחת ההרצאות שלך אתה מתייחס לשאלה מציקה ברמה התיאורטית והפרקטית בו"ז:
    למה נמלה לא נראית מוטרדת מכך שהיא נופלת מגובה רב?…
    יש מצב לתשובה?

    תודה:)
    מיטל

  15. התגובה של אורן (admin):

    תודה מיטל.
    לגבי שאלתך – המהירות שאליה תגיע הנמלה יחסית נמוכה,
    וזאת בשל השפעת האוויר.
    תוכלי לקרוא יותר על כך כאן: http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=180799

  16. התגובה של גסטון:

    קודם כל רציתי להגיד תודה רבה על הפוסט. הוא ממש מעניין ומוסבר טוב. בכל זאת לא הצלחתי להבין משהו; כשמקשרים למידה עם הזכרון הארוך שלנו על דברים שכבר הבנו ועכשיו אנחנו כבר יודעים, אם אנחנו מבינים מחדש דברים שכבר נמצאים בזכרון שלנו, והזכרון הזה מבוסס על זכרון אחר במוח שממנו הצלחנו להבין את משמעות וכן הלאה, איך יצור כלשהו הצליח להבין את הזכרון הראשון שלו מבלי שום זכרון קודם?

  17. התגובה של אורן (admin):

    גסטון, לדעתי היכולת להבין אינה קשורה למוח הפיזי… זה דומה ליכולת שלנו ללמוד שפה כתינוקות בלי שלמדנו כל שפה קודמת. הבנה היא אולי כמו קפיצה קוואנטית שאי אפשר לקשור אותה בקשר סיבתי למה שקרה לפניה, ולא ניתן למסגר אותה בהסבר מכניסטי כלשהו.

  18. התגובה של ייפה:

    מישהו יכול לתת לי תשובה ללא הסבר מהי הבנה
    יותר נכון, הגדרה למושכ הבנה?
    אני חשבתי על
    קבלה, זרימה ואהבה
    מה דעתכם?

  19. התגובה של שלומי:

    עתכלס לב מבין.. מה זה הבנה? באמת אצל כל אחד זה שונה בהיקף, בגודל, בתפיסה, ובחיבור,.. ובעוד הרבה דברים כמו שעכשיו אני מנסה להסביר מה זה להבין, כלומר אני רוצה שיבינו אותי במקסימום.. מה זה יבינו אותי,, את המקום שלי בעצמי, שזה המקסימום הבעה מבחינתי.. בשביל שיבינו אותי ואז?? כאילו להרגיש אותי… וממילא נוכל להיות בשלום כביכול.. אני כועס עעל הילד שלי שלא ניקה את הצלחת שלו אחריו.. כי אני רוצה שהוא יבין שזה לא נכון, ולא כביכול כי אמרתי. שהוא יבין.. חחח לך תבין.. ובלב כל חכם לב נתתי חכמה. ובינא דא ליבא.. תכלס הכי טוב.. לא להבין..

  20. התגובה של שיא תדמור:

    זה הדבר הכי גיי שקראתי בחיים שלי

  21. התגובה של אורן (admin):

    למה?

הוספת תגובה