כשדברים מתחילים ליפול

שאר רוח הוספת תגובה

מה שקרה לי אתמול הוא משל.

הייתי אמור לתת הרצאה במסגרת האולימפיאדה הוירטואלית של רעננה. ההרצאה  נקבעה לשעה 8:30 והגעתי חצי שעה מוקדם יותר. באודיטוריום, בעודי מכין את המחשב להרצאה, גיליתי לחרדתי שהדיסק הנייד שעליו כל חומרי ההרצאה לא נמצא בתיק. בלילה שלפני, עשיתי כמה תיקונים למצגת, והשארתי אותו מחובר למחשב בבית.

שישים ילדים מחכים בחוץ. עוד רבע שעה מתחילים. להעביר את ההרצאה ללא מצגת ואמצעי המחשה אינה אופציה. אין הרצאה.

מה עושים?

השעון מתקתק.

במצבים כאלו, צורת החשיבה השלילית נוטה להשתלט על ההכרה, וכמו עננים שחורים וכבדים נאספות מחשבות כמו:

– זה סיוט!
– בגללי כל האירוע נהרס!
– איזו בושה, לעולם לא יזמינו אותי שוב!
– אני כזה אסטרונאוט!
– אלוהים, למה זה מגיע לי?
– החיים נוראים!

לא! אני לא אתן למפולת הזו לקבור אותי. צריך להפסיק את המחשבות האלו מיד!
תמיד ישנה דרך, תמיד יש מוצא, אבל אי אפשר לראות את הדרך כאשר אתה לא רגוע ואופטימי.
זאת התאוריה, בכל אופן.
כדי להפוך את התאוריה למציאות דרוש מאמץ. אני מוכן לעשות אותו.
אני עושה אותו. מתוך אמונה.
לא קורה כלום. המוח ריק.
עוד חמש דקות הילדים נכנסים.

לפתע אני נזכר שלפני כמה חודשים התקנתי על המחשב תוכנה בשם Team Viewer שמאפשרת התחברות מרחוק וגם העברת קבצים. עדיין לא השתמשתי בה ואין לי מושג איך היא אמורה לעבוד. מלבד זאת, מישהו צריך להפעיל את התכנה על המחשב בבית. בשעה זו אשתי כבר אמורה להיות עם הילדה בדרך לגן אבל אני בכל זאת מתקשר אליה. לגמרי במקרה היא נמצאת עדיין בבית והיא יכולה לעזור. אני מסביר לה על איזה אייקון צריך ללחוץ.

שלוש דקות חולפות.

משהו שם לא בדיוק מסתדר, והיא אומרת שהמחשב נתקע. היא גם לא מרוכזת בשיחה כי הקטנה תובעת תשומת לב.

עוד דקה מורטת עצבים.

פתאום זה עובד. היא מכתיבה לי את הקוד להתחברות ובאצבעות רועדות אני מתקתק אותו אצלי. לא ייאמן.
על המסך מופיעים כמו קסם הקבצים שלי בדיסק שמחובר למחשב בבית. כמה לחיצות, וכל ההרצאה כולל המצגת מעברת אלי דרך האינטרנט. איזו טכנולוגיה נהדרת.

הילדים פורצים פנימה מלאי התלהבות, ללא שמץ של מושג על הדרמה שהרגע התרחשה.
אני מעביר את ההרצאה עם כל הלב. הכל זורם באופן מושלם. הילדים מרוצים עד הגג.

אגב, נושא ההרצאה: 'כשדברים מתחילים ליפול'. מקרה?

9 תגובות ל “כשדברים מתחילים ליפול”

  1. התגובה של גיל:

    לא היה יותר פשוט לבקש מאישתך לשלוח לך את המצגת באימייל?

  2. התגובה של אורן (admin):

    זה לא היה רק מצגת, גם סרטונים – בערך 30Mb

  3. התגובה של יוריק קרמר:

    רעיון מצויין. אתקין את התוכנה גם על המחשב שלי. הלפטופ נמצא איתי לעתים קרובות כשאני לא בבית.

  4. התגובה של יוריק קרמר:

    אפשר לקבוע את הקוד באופן קבוע על המחשב, כך שתמיד אוכל להפעיל את התוכנה מרחוק.

  5. התגובה של עופר:

    הפיתרון לצרות הללו הוא דרפבוקס. הכל מעודכן על כל המחשבים בשימוש, ובפרט נגיש מהרשת.
    עמדת בגבורה במערכה…

  6. התגובה של דודו:

    filedropper

  7. התגובה של אלי:

    סיפור מקסים וכן .

    אכן עברת יפה ממוד של " נוראיות " , למוד של חיפוש יצירתי של פיתרון , ופעולה מהירה לתיקון שלו . יפה .

    תקלות תמיד מתרחשות , לפעמים בעטיינו ולפעמים בגלל גורמים חיצוניים וזו באמת חכמה גדולה כיצד לא לתת להן לשתק אותנו .

    ברור שזה היה מעניין איך היית מגיב אם לא היית מוצא פיתרון וחווה כישלון , שגם זה מחלק אנשים פחות או יותר לשני מחנות , אבל גם משמח שלא נבחנת בכך .

    כל הכבוד . באמת פעלת מהר וחכם .

    ביי

    אלי

  8. התגובה של ארנון:

    מצטרף לתגובתו של עופר: הכל בדרופבוקס!
    אני לא שומר דבר שלא על כונן הדרופבוקס. כך יש גיבוי והמידע נגיש בכל מקום, כולל בסמרטפון.

  9. התגובה של נירה מנע:

    סיפור מקסים.

הוספת תגובה