איזה "מדע" מייצג ריצ'רד דוקינס?

אנשים מיוחדים, גבולות המדע הוספת תגובה

לאחרונה קראתי בספרו החדש והמרתק של ד"ר רופרט שלדרייק  The Science Delusion  ("אשליית המדע – להוציא לחופש את רוח החקירה"). הספר, שטרם תורגם לעברית, מראה דרך דוגמאות רבות כיצד הממסד המדעי מאובן באמונות, תפיסות ופרדיגמות המונעות ממנו להתקדם ולהיפתח להבנה מעמיקה יותר של המציאות. מובן, שאותו "ממסד" אינו רואה את הדברים בצורה זו, ומבחינתו הכיוונים שאותם מציע שלדרייק הם בבחינת  'פסאודו-מדע'. בשנת 1981, הרחיק לכת העורך הבכיר של Nature בקוראו לשרוף את ספרו של שלדרייק, "A New Science of Life", שכן, לטענתו, הספר מעוות את הבנת הציבור לגבי מהו 'מדע אמיתי'. ד"ר שלדרייק הוא ביולוג ואיש מדע, הפועל במסגרת המתודה המדעית. הרעיונות שהוא מציע – במושגים של היום – אכן מרחיקי לכת ואף מהפכניים. הביקורת שלו על הממסד המדעי נוקבת אך עיניינית ומנומקת היטב. אין זה המקום לדון בתכנים עצמם (זאת בכוונתי לעשות בעתיד), אלא בהלך הרוח האנטי-מדעי בעליל המאפיין, לצערי, אנשי מדע רבים כיום, אשר מזכיר את השמרנות הדתית הקיצונית שעליה רבים הם מרבים להתנשא וללגלג. אחת הסיבות המרכזיות לכך, שעליה עומד שלדרייק בספרו,  היא האמונה המטריאליסטית-אתאיסטית שהשתלטה על המדע, ועל כך כתבתי בפירוט ב-על מדע ומדעיזם.

להלן קטע קצר מתור הספר, המתאר מפגש בין שלדרייק לבין כוהן המטריאליזם המיליטנטי, ריצ'רד דוקינס

ב-2006 ערוץ 4 של הטלוויזיה הבריטית שידר בשני חלקים את התוכנית: "שורש כל הרוע?" בה ריצ'רד דוקינס מעביר ביקרות נוקבת על הדת והממסד הדתי.
זמן קצר לאחר מכן IWC-Media, החברה שהפיקה את התכנית, הפנתה אלי בקשה של דוקינס לפגוש אותי, על מנת לדון במחקר שלי אודות יכולות לא מוסברות של בני אדם וחיות, עבור תוכנית טלוויזיה חדשה. לא ששתי לקחת בכך חלק מכיוון שציפיתי שהתוכנית תהיה חד צדדית – כפי שהייתה התוכנית הקודמת של דוקינס. נציגת החברה, […] הבטיחה לי שהם מתכוונים להיות חסרי פניות : "אנו מאוד מעוניינים בדיון בין שני מדענים על מודלים שונים של חקירה מדעית". בהתאם להבנה שדוקינס יהיה מעוניין לדון על בסיס ראיות, ועם הבטחה בכתב שהחומר הגולמי יעבור עריכה הוגנת, הסכמתי להיפגש ונקבע תאריך.
לא הייתי בטוח למה לצפות. האם דוקינס יהיה דוגמטי וחסום מנטאלית באופן שלא מאפשר קבלת כל ראיה המנוגדת לאמונותיו,  או שמא יהיה בן-שיח מהנה?

דוקינס הגיע. הבמאי, ראסל בארנס, ביקש מאיתנו לעמוד פנים מול פנים, וצולמנו במצלמה ניידת. דוקינס פתח בכך שהוא סבור ששנינו בוודאי מסכימים על כמה דברים "אבל מה שמדאיג אותי לגביך, הוא שאתה מוכן לקבל כמעט הכל; המדע צריך להיות מבוסס על מספר מינימאלי של אמונות". הסכמתי שיש לנו הרבה במשותף "אבל מה שמדאיג אותי לגביך, הוא שאתה נשמע דוגמטי באופן היוצר רושם רע למדע, היוצר רתיעה בקרב הציבור." דוקינס הגיב שבאופן רומנטי, הוא עצמו היה רוצה להאמין בטלפתיה, אלא שאין כל ראיות לכך. מבלי לפרט, הוא ביטל כל מחקר בנושא בהינף-יד. לטענתו, אם התופעה היתה אכן אמיתית, הדבר היה "הופך את חוקי הפיסיקה על ראשם," אמר והוסיף: "טענות יוצאות מגדר הרגיל דורשות ראיות יוצאות מגדר הרגיל."
"תלוי למה אתה קורא יוצא מגדר הרגיל," הגבתי, "מרבית האנשים טוענים שחוו טלפתיה, בעיקר בהקשר לשיחות טלפון. במובן הזה, טלפתיה היא תופעה רגילה. הטענה שרוב האנשים חיים באשליות לגבי החוויות שלהם עצמם, היא היוצאת מגדר הרגיל; מהן הראיות-היוצאות-מגדר-הרגיל שלך?" דוקינס לא הצליח להביא כל ראיה מעבר לטיעון הכללי אדות הנטיה האנושית לשגות בהסקת מסקנות. הוא קבע, כמובן מאליו,  שאנשים רוצים להאמין ב-"על-טבעי" בשל תקוות שווא. שנינו הסכמנו, שהכרחי לבצע ניסיים מבוקרים. סיפרתי, שזו הסיבה שבעטייה אני אכן מבצע ניסויים כאלו, כולל ניסויים לבדיקת הטענה, שאנשים יכולים לצפות מי מתקשר אליהם, כאשר המתקשר נבחר באקראי.

שבוע לפני המפגש שלחתי לדוקינס מאמרים שפרסמתי בכתבי-עת מדעיים על מנת שיוכל לבחון את הנתונים טרם המפגש ביננו. הצעתי שנבחן בפועל את הראיות. דוקינס אמר בחוסר נוחות שהוא מעדיף שלא נבחן את הראיות.
"מדוע לא?" שאלתי.

"אין זמן, זה מסובך מידי. וזה לא נושא התוכנית,"  הפטיר.
המצלמה נעצרה. הבמאי אישר שגם הוא אינו מעוניין בראיות, שכן הסרט הינו פולמוס נוסף של דוקינס כנגד אמונות לא רציונאליות.
"אם אתם מתייחסים לטלפתיה כאמונה לא-רציונאלית," אמרתי, "בוודאי שראיות אודות קיומה הכרחיות לדיון. אם טלפתיה מתרחשת – רציונאלי להאמין בה. סברתי שעל כך אנחנו הולכים לשוחח. הרי הבהרתי מראש שאינני מעוניין להשתתף בעוד תרגיל הפרכה ירוד."
דוקינס הגיב, "זה לא תרגיל הפרכה ירוד, זה תרגיל הפרכה באיכות גבוהה."
אמרתי שהובטח לי שיתרחש דיון מדעי מאוזן הנסוב אודות ראיות. הבמאי ביקש שאראה לו את תכתובת האי-מייל עם העוזרת שלו. הוא קרא אותם בחוסר שביעות רצון ברור ואמר שההבטחות שנתנו לי היו שגויות. במקרה זה, אמרתי, בואכם לכאן הוא בבחינת הולכת שולל.
הצוות ארז ועזב. הסדרה, ששודרה ב 2007, נקראה: The Enemies of Reason ('אוייבי התבונה')

 (כאן, שלדרייק מתאר בהומור את המפגש עם דוקינס)

מצורף וידאו שצולם במסגרת TEDx,  בו מתווה שלדרייק את הרעיונות של ספרו החדש. אפשר להתווכח על הדברים, להציבם למבחנים מדעיים מחמירים, וייתכן שהתאוריה המוצעת תתברר כשגויה – כך פועל המדע שאני מוקיר ומלמד. הנקודה היא, ש'אוטוריטות מדעיות' החליטו שלא רצוי שהציבור יחשף לתכנים 'לא ראויים' אלו, ובעקבות לחץ מאסיבי שהופעל על הנהלת TED הסרטון צונזר מהאתר הרשמי (!!).

ישפטו הקוראים בעצמם מי הם אוייבי התבונה והמדע.

Sheldrake, Rupert (2012). The Science Delusion . Hodder & Stoughton

60 תגובות ל “איזה "מדע" מייצג ריצ'רד דוקינס?”

  1. התגובה של גיל:

    אורי, הסיבה שקוסמים הם מראשי הלוחמים בפסדו מדע היא שהם יודעים בדיוק את הטריקים שהם משתמשים בהם (או יכולים לשחזר את מה שכל השרלטנים עושים בלי שום בעייה). מדענים לא מצוידים בכלים לתפוס רמאים ולכן קל לעבוד עליהם. זה מה שאורי גלר עשה, בעוד שכאשר רנדי בחן אותו הוא לא הצליח לעשות כלום. הייתה בדיוק על זה כתבה נחמדה בבלייזר השבוע: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4490703,00.html

  2. התגובה של אורי מוסנזון:

    נינה, לפחות בהקשר המתמטי, מה שכתבת: "המושג “אכסיומה” מוגדר כיום כהיגד או הצהרה שמתייחסים אליה כאל היותה מבוססת, מקובלת, או מוכחת מעצמה כאמיתית" – אינו נכון כלל. אקסיומה היא הנחה שעליה בונים מבנה.
    לדוגמה, האכסיומות של הגאומטריה האוקלידית משרות מבנה שימושי אחד והאכסיומות של הגאומטריה הלא אוקלידית משרות מבנה שימושי אחר.

    גיל, לגבי מה שכתבת על קוסמים – זה לא בדיוק מה שאמרתי?

    התורה שלך על ההבדל בין רציונליות להגיון לא מובנת לי.

  3. התגובה של אורי מוסנזון:

    אורן, האם יש plugin ב wordpress שמאפשר עריכה של תגובות?

    בתגובה האחרונה, שנה המשפטים האחרונים אמורים להיות בסדר הפוך.

  4. התגובה של דרון:

    אז כנראה שחלק מתגובותי לא נקלטו, שכן לא היה
    בהן דבר קיצוני.

  5. התגובה של אורן (admin):

    דרון – עכשיו הן מופיעות. משום מה המערכת דרשה עליהן אישור….
    סליחה, ותודה על ההשתתפות בדיון 🙂

  6. התגובה של דרון:

    🙂

  7. התגובה של האזרח דרור:

    באו לקלל ויצאו מברכים. ה"מדע" אינו יכול להיות טוב בהרבה מאשר האנשים שמפעילים אותו. ברובם – האקדמאים. אלו יכולים להיות פתוחים וסקרנים או דוגמטים וגסי רוח. אין אנשים קדושים אפילו באקדמיה.

    אחרי שהבנו את זה , נסתכל בדוגמאות לדוגמטיות שהוצגו, לדוגמה הקשיים של דן שכטמו, טקטוניקת הלוחות, ועוד תאוריות שהיו בעבר לא מקובלות. הדברים האלה הם דווקא אות כבוד למדע בגלל שתוך זמן קצר יחסית של כמה עשרות שנים הם שינו את השיח. מחד אנו חושבים מדוע זה לא קרא מיד? והתשובה היא שאנשים הם בעלי הטיות קוגיניביות, אגו ואינטרסים , גם מדענים ולכן הם לא תמיד משתכנעים בקלות. מאידך שינוי כזה של כמה עשרות שנים הוא יחסית מהיר ביחס לאמונות אחרות שיש לארגונים אחרים המשתמשים בשיטות אחרות של הבנת המציאות – דתות לדוגמה. בכל תחום מדעי יש הרבה תאוריות חדשות, וחלק גדול מהתאוריות האלה לא נכון, אימוץ מהיר מידי של התאוריות האלה היה אולי מקל את החיים על אימוץ תאוריות חדשות נכונות, אבל גם מטביע אותנו בים של תאוריות לא נכונות.

    יש דוגמטיות במדע, אבל זה נובע מכך שמדענים הם אנשים, לא מבעיה אינהרנטית של השיטה המדעית של שילוב של לוגיקה, ניסויים וביקורת עמיתים. גם שיטה זו אינה מושלמת, והיא אינה מושלמת, היא כרגע השיטה הטובה ביותר שיש להפרכת דעות לא נכונות ונסיון לגשש אחר דעות וידיעות נכונות יותר.

  8. התגובה של אורן (admin):

    דרוד, כמובן שאין פגם במתודה המדעית עצמה. להיפך – היא מאוד שימושית ויעילה בתחומה.
    הדגש הוא על השקפה-אמונה המטריאליסטית ש-"התגנבה" למדע והפכה בפועל לחלק בלתי נפרד ממנו.
    כתבתי על כך ב-"על מדע ומדעיזם"
    http://orenmada.net/archives/69036

  9. התגובה של משטר דיקטָ-דוקינס - אוננות אינטלקטואלית:

    […] איזה "מדע" מייצג ריצ'רד דוקינס? – פוסט מבריק של אורן פרבר […]

  10. התגובה של philoshit:

    דוקינס הוא דיקטטור מחשבתי מהסוג החמור ביותר – זאב שמופיע בלבוש כבש. כבר יצא לי לראות דיקטטורים מסוגו, בעיקר באתר "הידען", שמעבר לידיעות המעניינות שהוא מציג – גם מתיימר לקבוע לאנשים מה מותר ואסור לחשוב ובמה מותר לעסוק.

    אני יכול להרשות לעצמי לקרוא לדוקינס דיקטטור, כי גם אני הייתי באותו מקום בדיוק לפני שנים. מוכרת לי היטב תחושת הבוז העמוקה לכל מה שלא ניתן לגדל במעבדה. היום זה פשוט מחליא אותי, כי ברור שחופש המחשבה חשוב יותר מכל אמת מדעית (תהא מדויקת ואמינה ככל שתהיה).

הוספת תגובה