איזה "מדע" מייצג ריצ'רד דוקינס?

איזה "מדע" מייצג ריצ'רד דוקינס?

לאחרונה קראתי בספרו החדש והמרתק של ד"ר רופרט שלדרייק  The Science Delusion  ("אשליית המדע – להוציא לחופש את רוח החקירה"). הספר, שטרם תורגם לעברית, מראה דרך דוגמאות רבות כיצד הממסד המדעי מאובן באמונות, תפיסות ופרדיגמות המונעות ממנו להתקדם ולהיפתח להבנה מעמיקה יותר של המציאות. מובן, שאותו "ממסד" אינו רואה את הדברים בצורה זו, ומבחינתו הכיוונים שאותם מציע שלדרייק הם בבחינת  'פסאודו-מדע'. בשנת 1981, הרחיק לכת העורך הבכיר של Nature בקוראו לשרוף את ספרו של שלדרייק, "A New Science of Life", שכן, לטענתו, הספר מעוות את הבנת הציבור לגבי מהו 'מדע אמיתי'. ד"ר שלדרייק הוא ביולוג ואיש מדע, הפועל במסגרת המתודה המדעית. הרעיונות שהוא מציע – במושגים של היום – אכן מרחיקי לכת ואף מהפכניים. הביקורת שלו על הממסד המדעי נוקבת אך עיניינית ומנומקת היטב. אין זה המקום לדון בתכנים עצמם (זאת בכוונתי לעשות בעתיד), אלא בהלך הרוח האנטי-מדעי בעליל המאפיין, לצערי, אנשי מדע רבים כיום, אשר מזכיר את השמרנות הדתית הקיצונית שעליה רבים הם מרבים להתנשא וללגלג. אחת הסיבות המרכזיות לכך, שעליה עומד שלדרייק בספרו,  היא האמונה המטריאליסטית-אתאיסטית שהשתלטה על המדע, ועל כך כתבתי בפירוט ב-על מדע ומדעיזם.

להלן קטע קצר מתור הספר, המתאר מפגש בין שלדרייק לבין כוהן המטריאליזם המיליטנטי, ריצ'רד דוקינס

ב-2006 ערוץ 4 של הטלוויזיה הבריטית שידר בשני חלקים את התוכנית: "שורש כל הרוע?" בה ריצ'רד דוקינס מעביר ביקרות נוקבת על הדת והממסד הדתי.
זמן קצר לאחר מכן IWC-Media, החברה שהפיקה את התכנית, הפנתה אלי בקשה של דוקינס לפגוש אותי, על מנת לדון במחקר שלי אודות יכולות לא מוסברות של בני אדם וחיות, עבור תוכנית טלוויזיה חדשה. לא ששתי לקחת בכך חלק מכיוון שציפיתי שהתוכנית תהיה חד צדדית – כפי שהייתה התוכנית הקודמת של דוקינס. נציגת החברה, […] הבטיחה לי שהם מתכוונים להיות חסרי פניות : "אנו מאוד מעוניינים בדיון בין שני מדענים על מודלים שונים של חקירה מדעית". בהתאם להבנה שדוקינס יהיה מעוניין לדון על בסיס ראיות, ועם הבטחה בכתב שהחומר הגולמי יעבור עריכה הוגנת, הסכמתי להיפגש ונקבע תאריך.
לא הייתי בטוח למה לצפות. האם דוקינס יהיה דוגמטי וחסום מנטאלית באופן שלא מאפשר קבלת כל ראיה המנוגדת לאמונותיו,  או שמא יהיה בן-שיח מהנה?

דוקינס הגיע. הבמאי, ראסל בארנס, ביקש מאיתנו לעמוד פנים מול פנים, וצולמנו במצלמה ניידת. דוקינס פתח בכך שהוא סבור ששנינו בוודאי מסכימים על כמה דברים "אבל מה שמדאיג אותי לגביך, הוא שאתה מוכן לקבל כמעט הכל; המדע צריך להיות מבוסס על מספר מינימאלי של אמונות". הסכמתי שיש לנו הרבה במשותף "אבל מה שמדאיג אותי לגביך, הוא שאתה נשמע דוגמטי באופן היוצר רושם רע למדע, היוצר רתיעה בקרב הציבור." דוקינס הגיב שבאופן רומנטי, הוא עצמו היה רוצה להאמין בטלפתיה, אלא שאין כל ראיות לכך. מבלי לפרט, הוא ביטל כל מחקר בנושא בהינף-יד. לטענתו, אם התופעה היתה אכן אמיתית, הדבר היה "הופך את חוקי הפיסיקה על ראשם," אמר והוסיף: "טענות יוצאות מגדר הרגיל דורשות ראיות יוצאות מגדר הרגיל."
"תלוי למה אתה קורא יוצא מגדר הרגיל," הגבתי, "מרבית האנשים טוענים שחוו טלפתיה, בעיקר בהקשר לשיחות טלפון. במובן הזה, טלפתיה היא תופעה רגילה. הטענה שרוב האנשים חיים באשליות לגבי החוויות שלהם עצמם, היא היוצאת מגדר הרגיל; מהן הראיות-היוצאות-מגדר-הרגיל שלך?" דוקינס לא הצליח להביא כל ראיה מעבר לטיעון הכללי אדות הנטיה האנושית לשגות בהסקת מסקנות. הוא קבע, כמובן מאליו,  שאנשים רוצים להאמין ב-"על-טבעי" בשל תקוות שווא. שנינו הסכמנו, שהכרחי לבצע ניסיים מבוקרים. סיפרתי, שזו הסיבה שבעטייה אני אכן מבצע ניסויים כאלו, כולל ניסויים לבדיקת הטענה, שאנשים יכולים לצפות מי מתקשר אליהם, כאשר המתקשר נבחר באקראי.

שבוע לפני המפגש שלחתי לדוקינס מאמרים שפרסמתי בכתבי-עת מדעיים על מנת שיוכל לבחון את הנתונים טרם המפגש ביננו. הצעתי שנבחן בפועל את הראיות. דוקינס אמר בחוסר נוחות שהוא מעדיף שלא נבחן את הראיות.
"מדוע לא?" שאלתי.

"אין זמן, זה מסובך מידי. וזה לא נושא התוכנית,"  הפטיר.
המצלמה נעצרה. הבמאי אישר שגם הוא אינו מעוניין בראיות, שכן הסרט הינו פולמוס נוסף של דוקינס כנגד אמונות לא רציונאליות.
"אם אתם מתייחסים לטלפתיה כאמונה לא-רציונאלית," אמרתי, "בוודאי שראיות אודות קיומה הכרחיות לדיון. אם טלפתיה מתרחשת – רציונאלי להאמין בה. סברתי שעל כך אנחנו הולכים לשוחח. הרי הבהרתי מראש שאינני מעוניין להשתתף בעוד תרגיל הפרכה ירוד."
דוקינס הגיב, "זה לא תרגיל הפרכה ירוד, זה תרגיל הפרכה באיכות גבוהה."
אמרתי שהובטח לי שיתרחש דיון מדעי מאוזן הנסוב אודות ראיות. הבמאי ביקש שאראה לו את תכתובת האי-מייל עם העוזרת שלו. הוא קרא אותם בחוסר שביעות רצון ברור ואמר שההבטחות שנתנו לי היו שגויות. במקרה זה, אמרתי, בואכם לכאן הוא בבחינת הולכת שולל.
הצוות ארז ועזב. הסדרה, ששודרה ב 2007, נקראה: The Enemies of Reason ('אוייבי התבונה')

 (כאן, שלדרייק מתאר בהומור את המפגש עם דוקינס)

מצורף וידאו שצולם במסגרת TEDx,  בו מתווה שלדרייק את הרעיונות של ספרו החדש. אפשר להתווכח על הדברים, להציבם למבחנים מדעיים מחמירים, וייתכן שהתאוריה המוצעת תתברר כשגויה – כך פועל המדע שאני מוקיר ומלמד. הנקודה היא, ש'אוטוריטות מדעיות' החליטו שלא רצוי שהציבור יחשף לתכנים 'לא ראויים' אלו, ובעקבות לחץ מאסיבי שהופעל על הנהלת TED הסרטון צונזר מהאתר הרשמי (!!).

ישפטו הקוראים בעצמם מי הם אוייבי התבונה והמדע.

Sheldrake, Rupert (2012). The Science Delusion . Hodder & Stoughton

תגיות:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

כתיבת

  • 60 מחשבות על “איזה "מדע" מייצג ריצ'רד דוקינס?

    • מדע הוא עניין אמפירי. לכן, הדבר היחיד הקובע הם ניסויים. לא משנה מה התיאוריה , היא חייבת להיות מגובה בניסויים. ניסויים שאחרים יכולים לחזור עליהם בדייקנות במעבדה שלהם ולהיווכח באמתותם. אם התנאי הזה לא מתקיים, אין מדע. בתחום הטלפטיה, לא התרשמתי (ואולי אני טועה) שמישהו הציג הוכחות מוחצות שהתופעה אכן קיימת. מה דעתו של זה או אחר, ממש לא רלבנטית. גם לא גינוני הנימוסים בטלוויזיה שאיננה המקום המתאים לברר רעיונות מדעיים. לנושא הטלפתיה נכנסים אלמנטים סטטיסטיים שצריך לדעת איך מנקים אותם מהניסויים. מי שלא מכיר את זה לא יכול לשפוט. אני מסכים כי העולם המדעי כיום איננו תמים. שולטים בו טרור ודיכוי בכל התחומים וצריך להיות ניוטון או פרידמן כדי לנפץ מוסכמות. הקיצוניות של דוקינס נובעת מהקיצוניות הבריאתנית שדי ברור כי איננה מייצגת שום כיוון מדעי. המאבק במדע (שכרגע יודע מעט מאד) עושה להם רק רע. הם נסוגו כבר מהרבה "הוכחות" שפעם נחשבו ללהיטים. יחד עם זה יש למדע נטייה לשחצנות יתר ולחוסר צניעות.

    • יצא לי באמת לפגוש באקדמיה אנשים שהדת שלהם היא התאוריה האקדמית הנוכחית. אני חושב שהם באמת ההיפך מאנשי מדע.

      לגבי הוכחות לקיום טלפתיה: אני מציע להראות אותן לרנדי וגם לעשות מזה כמה גרושים (בערך עשר בחזקת שמונה גרושים)

      http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92'%D7%99%D7%99%D7%9E%D7%A1_%D7%A8%D7%A0%D7%93%D7%99

      • טלפטיה זה דבר אחד, ומעניין שהרוסים הקדישו לחקר שלה עשרות שנים ומשאבי עתק.
        שלדרייק מתאר עוד תופעה לא מוסברת, והיא שבעלי חיים משנים התנהגות בצורה קיצונית לפני אסונות טבע דוגמת צונאמי ורעידות אדמה. קראתי שהסינים הקימו מרכז שמאפשר לאנשים להתקשר בכל פעם שהם מזהים התנהגות חריגה של בעלי חיים, ולפי זה הם בנו מערכת של התראה ופינוי מוקדם שלפחות פעם אחת הצילה רבים ממוות. על פניו, אין דרך קונוונציונלית שלפיה בעלי החיים יכולים לדעת מה יקרה, וזה אחד מכיווני המחקר שאינם מתקדמים כי המשמעות היא שיש אפשרות לתפיסה מעבר למגבלות זמן ומרחב (בדומה לטלפטיה או תחושה מוקדמת של העתיד לבוא).

    • אורן, אני לרוב אוהב מה שאתה כותב בבלוג אבל כאן אני מסתייג מהרמיזות שלך כאילו דוקינס הוא אויב המדע. לקחת אפיזודה תאחת שבו הוא התעמת עם דוקינס בטלביזיה והצגת את זה בצורה חד צדדית לפי התאור שלו בלי שנשמע את הצד השני לעניין. לי דווקא נראה שהתגובה של דוקינס הגיונית לחלוטין ואם יש טענות כלשהן צריך להביא אותן למפיקי התוכנית ולא אליו. דוקינס בסך הכל לא רצה להתייחס למשהו שהוא לא נושא התוכנית והתגובה שלו לגבי טלפתיה נכונה מאוד. העובדה שמישהו יכול אולי לנחש בסבירות גבוהה מאקראית מי מתקשר אליו אינה טלפתיה אלא ניחוש מושכל. טלפתיה אמורה להיות היכולת לקרוא מחשבות של אדם אחר בלי שום מידע מוקדם לגביו או לגבי הסיטואציה. בהחלט יש קונצנזוס מדעי שטלפתיה בהגדרה הזו לא קיימת. אני לא יודע בדיוק מה הכוונה שבני אדם חיים באשליות לגבי החוויות שלהם עצמם אבל בעשורים האחרונים יש אינסוף מחקרים שמצביעים על ההטיות הקוגנטיביות שאנשים סובלים מהם וזה דווקא הדבר השגרתי ולא היוצא מן הכלל. מחקריהם של טברסי וכנהמן, אריאלי ואחרים מראים איך אנשים שופטים בצורה שגויה אינספור נושאים וגם מפרשים בצורה לא נכונה חוויות שהם עוברים. נורא קל לתת פירושים מיסטיים לחוויות שונות אבל מעטות מאוד הראיות התומכות בכך.

      לגבי שדרוק עצמו, יש עליו הרבה ביקורת מצד מדענים ונראה שהוא נהנה להחשב לקדוש המעונה שמראה לאנשים כביכול את האור והם מסרבים לראות אותו. לפי מה שהבנתי, ההרצאה שלו בטד מלאה בסילופים בתאורים שלו של המדע ולכן היא הורדה. זו לא צנזורה כי אין שום מניעה שהוא יפרסם את הדברים שלו במקומות אחרים וככה הוא גם עושה.

      • גיל, זו לא רמיזה אלא אמירה מפורשת. דוקינס הוא 'אויב המדע' במובן שהוא מחויב יותר לאמונתו המטריאליסטית-אתאיסטית מאשר לאופן החקירה המדעי שאינו מקדש כל אמונה אלא פתוח לבדוק כל טענה ברוח חופשית. המגוחך הוא שהוא מציג את עצמו כלוחם בדוגמטיות בעוד שהוא עצמו דוגמא מובהקת של דוגמטית. זה נכון שיש שרלטנות שמתחזה למדע ואותה חשוב להפריך בשיטות מדעיות, אבל יש לזכור שהרבה מאוד פריצות דרך במדע באו לאחר שרעיונות 'הזויים' הפכו למקובלים. קח לדוגמא את בולצמן (כימיה סטטיסטית) ואלפרד וגנר (טקטוניקה של פלטות) שהוצגו כבדיחה על ידי הממסד המדעי בתקופתם ואפילו דן שכטמן שעבר מסכת של השפלות אישיות עד שרעיונותיו התקבלו.שום הוכחה או ראייה ששכטמן הביא לא שכנעה את 'המאמינים', ובראשם חתן פרס נובל פאולינג הגדול. יכול להיות שהרעיונות של שלדרייק יהיו הבסיס של מדע העתיד. לא כל מי שרוממות המדע בפיו נאמן לרוח המדע, ולא כל מי שהולך נגד הזרם הוא פסאודו-מדע. יש מתחזים שחייבים לחשוף. את דוקינס קשה להוקיע כי רבים המדענים שמאמינים במה שהוא מאמין ואינם מתייחסים לאמונתם המטריאליסטית כאמונה אלא כאמת מוחלטת. ימים יגידו.

    • ואגב, אני לא יודע אלו מאמרים הוא התכוון לתת לדוקינס אבל מעיון ברשימת הפירסומים שלו מראה שהוא פירסם בעיקר בכתבי עת מדעיים זניחים וחלק ניכר מהפירסומים שלו פורסמו בכתבי עת פסבדו מדעיים כמו כתב העת לפאראפסיכלוגיה.

    • כמובן שמדוגמא אחת אי אפשר להסיק מסקנות, אבל דוקינס ניסה ללעשות בדיוק את אותו דבר – לקחת אמירה אחת של שלדרייק, להוציאה מהקונטקסט ולהציג את אומרה כמגוחך וכ-'אויב התבונה'. זו הדרך המפוקפקת שבה דוקינס קנה את תהילתו. אותי לא מעניין מה מדענים אחרים חושבים על שלדרייק – קראתי בעצמי את מה שהוא כתב וגיבשתי דעה עצמאית, חיובית למדי, עליו ועל רעיונותיו.

    • באמת נראה שבהרצאה יש אי דיוקים בתיאור
      עשר הדברים הבסיסיים וחבל, יש הרבה
      איך לתקוף את העניין הזה. חבל להשתמש
      בדברים לא מספיק חזקים שיכולים לשמש
      ולהקל על טיעונים נגדיים

    • אורן, אני חושש שאתה לא מכיר מספיק את מה שדוקינס אומר וכותב. דוקינס הוא לחלוטין לא אויב המדע אלא מגינה. הוא אחד הביולוגים החשובים של המאה ה20 והדיעות האתאיסטיות שלו שאפשר להסכים להן או לא, באו רק מאוחר יותר ולא קשורות לזה. הוא בכלל לא דוגמטי אלא נלהב מאוד בהגנה שלו על המדע מה שמבלבלים עם דוגמטיות. הוא מציג את התפיסה הנכונה לדעתי שמי שטוען טענות מסוימות חובת ההוכחה עליו, וככל שהטענות פנטסטיות יותר כך גם ההוכחות הנדרשות מאותו אדם (ומכאן הציטוט המפורסם של סאגאן).

      אתה טוען ובצדק שהרבה רעיונות הזויים התגלו כנכונים אבל מכאן לא אומר שצריך להיות פתוחים לכל רעיון הזוי כשהוא סותר את חוקי הטבע הבסיסיים. זה שהיו כמה רעיונות שנראו מופרכים שנתגלו כנכונים לא אומר שרוב הרעיונות ההזויים היו בדיוק כאלו ומילת המפתח בתגובה שלך היא העתיד. כרגע, על פי הידע שיש לנו, טלפתיה לא קיימת ולא שלא היו מחקרים מדעיים בנושא. לכן התגובה של דוקינס שמייצגת את פני המדע בנושא הגיונית והיא התשובה היחידה ההגיונית ממדען. אם שלדרייק טוען שיש לו הוכחות לטלפתיה אז איך זה שהם לא פורסמו בכתבי עת מדעיים ולא שיכנעו שום איש מדע רציני? נכון, הרוסים הקדישו לפאראפסיכולוגיה הרבה כסף (וגם האמריקאים) אבל עובדה שלא מצאו שום דבר.

      לגבי בעלי חיים ורעידות אדמה או צונאמי דווקא כן יש כמה הסברים הגיוניים לתופעה הזו אם היא מתקיימת כך שזה דווקא לא נדחה על ידי מדענים. הבעייה שקשה מאוד לבדוק את זה.

    • אורן, האם תוכל בבקשה להתייחס לאפשרות שמציע רנדי? (קישור בתגובתי הקודמת) הוא מבטיח מליון דולר למי שיצליח להראות קיומה של תופעה שנחשבת היום על-טבעית.

      בהתחלה היו כמה נסיונות לדרוש את הפרס אבל הבנתי שהם פסקו לגמרי.

      אני די מבסוט מרנדי, הוא פותח דלת לכל אלה שטוענים שלא מקשיבים להם בגלל אטימות אקדמית (שאני מסכים שקיימת)

    • לאורי, למיטב הבנתי יש מי שטוען שרנדי נסוג
      מהסכמה לעקוב אחרי מחקר כפול סמיות בבי״ח
      ע״י ויטולקס. רנדי מצידו הגיב כמובן, הוא ודוקינס
      מזכירים זה את זה אלא שאצל רנדי הכריזמה בדרנית מעט יותר

      http://www.vithoulkas.com/en/research/clinical-trial-randi.html

    • לא שזה משנה. הויכוח הוא על הלוגיקה.
      מן הסתם ברגע שתופעה ״מופרכת״ כלשהי
      תוכח לשביעות רצונם של מי מן המנהיגים הרי שכבר
      לא תהיה מופרכת.

      ובעניין אחר, האם מפתיע שמגיב כאן מי שמגיב? לא ממש.
      האם מעניין או מועיל לקרוא את שהוא כותב? ובכן,
      באופן לא מפתיע, גם באכסניה זו זה לא מעניין.

    • בסופו של דבר, או בתחילתו, מדע כפי שהוא כיום הוא סוג של אמונה. רציונליות היא סוג של אמונה. לכן המדע דוגמטי. ודוקינס, כמו גם קארל סייגן ועוד כמה, הם דוגמטיים.
      דוגמה לדוגמטיות הזו היא הסברה/התפיסה/האמונה שקיימת ידיעה/אמת מוחלטת, ושידיעה פירושה 1+1=2. תפיסת הידיעה כליניארית ודו-ממדית לכל היותר היא שורש הבעיה.

    • עוד שתי הערות (-:
      1. סט. אוגוסטין: "ניסים לא קורים בניגוד לטבע, אלא בניגוד למה שאנחנו יודעים על הטבע".
      2. אולי הגיע הזמן לשנות את הגדרת המדע?…

    • אורי, לגבי רנדי –
      The Myth of the Million Dollar Challenge | The Daily Grail
      http://www.dailygrail.com/features/the-myth-of-james-randis-million-dollar-challenge

      בקיצור – מדובר בתרגיל יחסי ציבור. מדענים רציניים לא ילכו לרנדי כי הדבר האחרון שמעניין אותו הוא האמת או המדע. כל המבחן בנוי כך שמי שמגיע 'יכשל' כי (א) מליון דולר זה הרבה (ב) כל היוקרה של רנדי נסובה על כך שחייב להיות כישלון.

      לדוגמא: במדע מקובל שמבחן סטטיסטי הוא מובהק אם p<0.001 אבל אצל רנדי צריך p<0.0000001. במדע מקובל לחזור כמה פעמים, אצל רנדי רק פעם אחת. כמו כן, אתה חותם שכל החומרים והתוצאות יוצגו על ידי רנדי כראות עיניו ואין לך שום מילה בנושא.

      אגב, יש באתר שלמעלה ציטוט של דוקינס לרנדי, שבו הוא אומר שאולי לא כדאי להציע את התחרות הזו, כי אם מישהו יצליח, זה יהפוך את הפארה-נורמלי לנורמלי, ואז מה נעשה? אחלה מדען.

    • אורן, אני באמת נדהם שאתה טוען שהדבר האחרון שמעניין את רנדי הוא האמת או המדע ושזה תרגיל ביחסי ציבור. אתה טועה בבסיס מה שהוא מציע. מדענים רציניים הם לא קהל היעד שלו אלא אנשים שטוענים לכוחות על טבעיים. עקבתי אחרי האתגר שהוא הציג מתחילתו ולא ראיתי בדל ראייה אחת שמישהו שטוען לכוחות על טבעיים אפילו התקרב להוכחה כזו.

      אני גם לא יודע מאיפה הבאת את זה שבמדע מקובל שמבחן סטטיסטי הוא 0.001 ושהוא דורש מובהקות נמוכה מזו. במדע מקובלת מובהקות של 0.05 ולא ראיתי שהוא דורש נמוכה מזו למרות שזו דרישה הגיונית. המספר הוא שרירותי לגמרי וכאמור, טענות יוצאות דופן דורשות הוכחות יוצאות דופן כדי לוודא שלא מדובר בממצא מקרי.

      אתה גם טועה שהתוצאות מוצגות כראות עיניו. הוא מפתח פרוטוקול עם סמיות כפולה שחייב להיות מקובל על מי שטוען לכוחות הלא טבעיים. כמעט תמיד אחרי שנכשלים בהצגת הכוחות הלא טבעיים האנשים מתרצים את הכישלון בכל מיני תירוצים עלובים. בהחלט מקובל לחזור על ניסוי מוצלח כמה פעמים אבל מה לעשות שאף אחד שטען לכוחות מיוחדים לא עבר אפילו את המבחנים הראשוניים?

      ואכן, אם מישהו יוכיח קיומם של כוחות על טבעיים הוא יהפוך לחלק מהמדע ורנדי מודה בזה. הוא דווקא היה שמח אם זה היה קורה כי זה היה תורם תרומה חשובה למדע. אין לו סיבה להתנגד לזה והכסף אפילו לא אישי שלו כך.

      ואני לא בטוח שהציטוטים שהבאת משקפים את מה שדוקינס חושב. הוא אכן מדען דגול שכאמור תרם תרומות היסטוריות למדע וחבל שאתה מתעלם מזה.

    • נינה, האם כשאת דליקה את האור זה תלוי באמונה שלך אם חשמל עובד או לא? רציונליות היא אמונה? היא לא צורת מחשבה מנומקת שמטרתה לקדם צורת הסקה לוגית?

    • גיל – רנדי הוא קוסם ובדרן שהתפרסם רק בזכות המבחן המפורסם שהציע.
      המבחן שלו מיועד לכל אחד, ומן הסתם רק אנשים רציניים יכולים לספק הוכחות ברמת מובהקות כפי שהוא דורש.

      באתר שלו הכל, כמובן, דבש – מדע במיטבו ועזרה לאנושות.

      מה שכתבתי מבוסס על מה שקורה בפועל –
      http://www.dailygrail.com/features/the-myth-of-james-randis-million-dollar-challenge

      ועל הסיפור של בית החולים היווני שצרף דרון –
      http://www.vithoulkas.com/en/research/clinical-trial-randi.html

      מן הסתם יש עוד הרבה דוגמאות שמראות איך הוא יכול לתמרן החוצה כאשר הוא חש שיש משהו שיכול להפיל את ההיפוטזה ולקחת לו את המליון (הוא גם אמר זאת בעצמו, כפי שקראתי בויקיפדיה)

      גם אני נדהם ממך לפעמים, גיל, אבל זה לא רלוונטי לדיון 🙂

    • אגב, המבחן של רנדי משרת את הספקנים (הכביכול מדעיים) באופן מתוחכם:
      אם אתה אומר שיש תופעה שאינה מוכרת למדע, אומרים לך : לך לרנדי.
      אתה לא הולך, אומרים : אין כאן כלום!
      אתה הולך ומציג משהו במובהקות מדעית סטנדרטית פלוס – רנדי אומר: זה לא נחשב, המבחן שלי יותר מחמיר, אין כאן כלום!
      אם תיאורתית מישהו יצליח לקחת את המליון של רנדי, יגידו הספקנים (בצדק)- זה לא נחשב, זה לא בדיקה מדעית, אין כאן כלום!

    • גיל,
      יש הבדל עצום בין רציונליות להיגיון.
      אני מפתחת זאת בהרחבה בספר "מעבר לקשת זה כאן", אבל בקליפת אגוז:
      רציונליות מתבססת על הנחות מוקדמות; על אכסיומות: שיש אמת מוחלטת, שניתן להכיר אותה, על חוקי הזהות והסתירה [שאנחנו המצאנו] וכו'.
      המושג “אכסיומה” מוגדר כיום כהיגד או הצהרה שמתייחסים אליה כאל היותה מבוססת, מקובלת, או מוכחת מעצמה כאמיתית. אבל Axioma פירושו: מה שנחשב למתאים; וזה מקורו ב-Axios: ראוי, שווה( Worthy). מה שנחשב ל“ מתאים” או “ראוי” – הוא דעתנו באשר לאיך דברים אמורים להיות. זה לא אומר שזה אכן כך במציאות.
      כאן הציפיה היא שהידע המתקבל יאפשר ניבוי מוחלט לשם שליטה.

      היגיון הוא הסקת מסקנה המתחייבת מנתונים ללא הנחות מוקדמות.
      הנתונים הם כפי שהם, והם מתנהלים על-פי חוקיות פנימית שלהם.זהו הלוגוס של הרקליטוס. אבל – הידע המתקבל מהסקת המסקנה איננו בהכרח ידע שמאפשר ניבוי לשם שליטה.

    • אורן, בהקשר ל״שיחה״ פה, אני ממליץ לך באמת כי אתה נראה איש נחמד וחכם שתשקיע את זמנך בדברים מועילים
      יותר. זה יכול לקחת זמן… הרבה.

      • דדרון – אתה צודק.
        מה שאני רוצה הוא לשים את הדברים על השולחן ולחדד מאיזו תפיסת עולם כל צד מגיע, כי יש אי בהירות מסוימת בציבור לגבי מהו מדע ומי הם הנציגים שלו.
        הנסיון לשכנע ולהתפלמס מעבר לזה, אכן בזבוז זמן משווע.

    • אל חשש, ברור לכל אדם (לוגי) שבא מתחום המדעים
      מי הצד הראציונלי והלוגי…
      שמח על הדברים שאתה כותב, בהסתייגות קטנה שהרצאת הטד היא באמת דוגמה לא טובה מספיק להתלות בה, לטעמי.

    • Dr Stephen Braude agrees with Ray Hyman about the merits of the Challenge: “The very idea that there could be a conclusive demonstration to the scientific community of psychic functioning is fundamentally flawed, and the suggestion that a scientifically ignorant showman should decide the matter is simply hilarious.“

    • אורן, רנדי הוא ספקן וממקימי האגודה לספקנות זו שמוציאה לאור את כתב העת skeptical inquirer. הוא היה מפורסם מאוד הרבה לפני האתגר שהוא מציע והוא היה זה שחשף הרבה שרלטנים כמו אורי גלר, הופיע בטלביזיה איתם וכתב ספרים בנושא. לרדד את התרומה שלו למדע כאילו הוא רק קוסם יהיה רחוק מהמציאות.

      לא ממש הבנתי מכל הסיפור שהבאת בקישור שהאתגר של רנדי הוא תרגיל יחסי ציבור. יש שם סיפור שמסופר בצורה חד צדדית בלי התגובה של רנדי שבוודאי לא תהיה דומה למה שמסופר שם. בכל מקרה, רנדי בהחלט מעוניין בבחינת תופעות על טבעיות והזמין לא מעט אנשים מפורסמים שטוענים טענות כאלו לאתגר שלו אבל ללא הועיל.

      רנדי אמר בהרבה הזדמנויות שהוא דווקא ישמח אם מישהו יעמוד באתגר הזה כי זה אומר שימצא איזה כוח חדש או זה יהיה גילוי מרעיש. הכסף גם מנוהל על ידי רואי חשבון עצמאיים כך שהוא לא יכול עקרונית למנוע את התשלום. בכל מקרה, אתגר או לא, העניין החשוב העקרוני הוא שבתחומים הללו יש כבר לא מעט מחקרים ולכן מאוד הגיוני לחשוב שהכוחות שאנשים חושבים שקיימים לא קיימים באמת. המדע צריך להיות פתוח לרעיונות חדשים אבל גם לשים גבולות כשיש אינסוף עדויות נגד טענות מסוימות. ממליץ לך לקרוא גם את הספרים של סוזן בלקמור שרצתה להראות שכוחות על טבעיים קיימים ויצאה לחקור את הנושא וגילתה המון שרלטנות ואפס תוצאות בפועל. אם באמת יש ממש בכוחות הללו, אתה לא חושב שכבר היו איזה שהם עדויות מדעיות שיתמכו בהם בצורה משכנעת אחרי כל כך הרבה ניסויים?

    • אורן, אני באמת לא מבין (לגבי התגובה השנייה שלך). רנדי הוא חזות הכל? לא נעשו אלפי מחקרים בפאראפסיכולוגיה ונושאים דומים שהשיגו אפס תוצאות? עם כל הכבוד לרנדי, הוא לא עוצר את המחקר בתחום. יש מישהו שפירסם מחקרים אמינים שעברו ביקורת עמיתים וששוחזרו על ידי חוקרים עצמאיים? די מאכזב לראות תגובות כמו שלך שמזלזלות במה שהמדע כבר השיג.

    • דדרון, חבל שאתה מדרדר את הדיון ברמיזות מכוערות. אתה לא מעוניין לדון בנושאים הללו אתה ממש לא חייב אבל חשוב בהחלט להבהיר איפה הצדדים עומדים ואלו עדויות קיימות בפועל לגבי תחומים פסבדו מדעיים (רמז, קרוב לאפס מוחלט). לא צריך להגן על המדע אלא פשוט לדעת לקרוא מחקרים.

    • נינה, לא ממש מבין מי בדיוק רוצה שליטה. מדענים מעוניינים בחשיפת המציאות, גם אם היא לא מושלמת. הם לא מעוניינים לשלוט בה או לקבוע מה ראוי או לא.

    • אפילו לא אטרח לענות… זה עלול להגמר היכנשהו
      ב-2020

    • גיל, לגבי שליטה- מאז בייקון ו"ידע=כוח" המדע שואף לא רק לחשוף את המציאות ולהבינה, אלא גם לשלוט בה לצרכיו.

      ואולי מדענים לא מעוניינים לקבוע מה ראוי מה לא, אבל זו המשמעות של קביעת אכסיומות ופעולה על פיהן.
      זו הרי הבעייה של קאנט, עליו אמרו מבקריו שהוא מגיש לנו את צמאונינו לרוויה….
      הטיעון המרכזי שלו נשען על "חייבים להניח ש-". כדי להבין א' – חייבים להניח ש-; כדי להבין ב' – חייבים להניח ש-.
      זה מה שאכסיומה עושה, גם אם לא נוח להודות בכך.
      לכן אני טוענת שהרציונליות היא במהותה רגשית, לא תבונית. כי מקורה בצרכים ובציפיות שלנו לעולם ברור ומסודר ובר-ניבוי. אנ חנו זקוקים לניבוי הזה כדי שנוכל לסדר גם את העתיד לפי רצוננו. שנדע מהם התרחישים האפשריים בכל מצב נתון כדי שנוכל לצלוח בעיות ומכשולים.
      וזה מופרך מיסודו כי המציאות איננה רציונלית ואיננה ליניארית ולא עונה על חוקי הזהות והסתירה. אז גילינו זאת במאה הקודמת עם הקוואנטים והכאוס, ועדיין מדענים נאחזים משום מה ברציונליות.

    • גיל,

      אם אני מבין נכון, מטרות הספקנים הן שתיים: 1) להטיל ספק בכל 2) לחשוף את השרלטנות הפושה בכל (אנא תקן אותי בקצרה אם אני טועה). בהקשר זה יש לי שאלה והערה:

      שאלה: האם הספקנים מטילים ספק בכושרם להטיל ספק? כלומר, יכול לבוא טרחן כפייתי ולהטיל ספק מזלזל בנכונותה של היחסות הפרטית. לאחד כזה קשה מאוד להסביר שהוא לא מוכשר להטיל ספק בנושא שהוא מבין בו בדיוק כלום. או שילד בן שש יטיל ספק בנכונות הפתרון האנליטי למשוואה ריבועית. שוב, לילד כזה יהיה קשה מאוד להסביר שהוא לא נמצא במקום שמאפשר לו להטיל ספק במה שאין לו שמץ של מושג בו.

      2) הרי את אלו שהשרלטנות כובשת את ליבם אי אפשר לשכנע בכלום. את אלו שיש להם כלים להתמודד עם שרלטנות ממילא לא צריך לחזק. מי שנפגע באמת בסופו של דבר מעילהום הספקני הם אלו שנוגעים במשהו אמיתי שאינו נגיש לספקנים (מאלף ואחת סיבות). אני בהחלט רואה חשיבות בחשיפת שרלטנות (דוגמת גלר, או מחוללי ניסים מחללי קברים) אבל כל נסיון להפוך את הספקנות לחכמת חיים או דיסציפלינה פילוספית ממנה ניתן לגזור אמיתות כלשהן על המציאות הופך אותה מיד (את הספקנות) לשרלטנות זולה בפני עצמה.

      ובדיוק במקום הזה אני משבץ את דוקינס (עם כל הכבוד להישגיו בתחום התמחותו, אם יש לו כאלו).

    • נינה, הרבה השתנה מאז בייקון. את יכולה להביא איזו ראיה לכך שהמדע מעוניין לשלוט? מה זה בכלל אותו "מדע" ומהי שליטה לצרכיו? אלו צרכים בדיוק יש לדן אריאלי למשל שחושף הטיות של אנשים בקבלת החלטות? מאוד לא מובנת לי ההכללה הזו.

      גם לגבי מה ראוי זה ממש לא מובן. ביולוג שחושף גן שגורם לסרטן חושב שהוא ראוי?

      את צודקת שאכן מדע שואף לניבוי כי רק על ידי ניבוים מדויקים אפשר לקדם אותו. אבל ניבוי כזה קיים במסגרת תאורטית מצומצת של התחום הנחקר. אגב, תורת הקוונטים בהחלט רציונלית וגם מאוד מדויקת וברת ניבוי. למעשה, הניבויים בה כל כך מדויקים שקשה מאוד להפריך אותה.

    • עופר, ספקנים לא מטילים ספק בכל, אלא מטילים ספק בטענות שונות עד שמציגים בפניהם הוכחות לנכונותם (אם שלפחות יש סבירות גדולה כזו). מייקל שרמר כתב מאמר יפה בנושא: http://www.huffingtonpost.com/michael-shermer/what-is-skepticism-anyway_b_2581917.html

      התנועה הספקנית עסקה ועדיין עוסקת בהפרכה של טענות של שרלטנים ויש מספר כתבי עת שמוקדשים בין השאר לזה. אבל המטרה הכללית של תנועת הספקנים היא לקדם חשיבה מדעית ורציונלית שבה אנשים יבססו את הדיעות שלהם על ממצאים אמפיריים.

      לא כל כך הבנתי את השאלה הראשונה שלך אבל בהחלט צריך ידע מסוים כדי להבין טענות מדעיות מורכבות ולא כל אחד בשל לכך או מעוניין בהסברים הללו.

      לגבי 2, שוב, זו לא מטרת הספקנות. אני ממליץ לקרוא את כתבי העת skeptic וskeptical inquirer כדי לראות במה עוסקים ספקנים. אפשר להתווכח על הסגנון של ספקן זה או אחר אבל בשורה התחתונה מה שחשוב הוא המהות. האם יש מחקרים שתומכים בטענה של אדם זה או אחר או לא? אורן מציג את זה כאילו מנסים להשתיק טענות של אנשים מסוימים בעוד שההפך הוא הנכון. לפסדבו מדענים יש אינסוף פלטפורמות להפצת הרעיונות שלהם אבל זה לא אומר שחייבים לתת להם במה בכל מקום. מה שמשנה הוא על מה הם מבססים את הטענות שלהם ובשורה התחתונה, כמעט לכל טענה שלהם אין בסיס אמפירי וזה למרות שנעשו אלפי מחקרים בכל הנושאים הללו.

    • תודה לכל מציגי הדעות. משמח אותי לקרוא דעות מנומקות, גם (ובמיוחד) אם אינני מסכים להן. הנושא הזה באמת טעון, אבל אני מקווה שמי שיקרא את המאמר והתגובות יוכל לגבש לעצמו דעה.

    • גיל,

      ניקח לרגע לדוגמא את המתמטיקאים הדתיים דוד קשדן או ישראל אומן. את המדען המאמין בלז פסקל או הפילוסוף המאמין (כן, המאמין!) ברוך שפינוזה. את ענקי הרוח דוגמת לב טולסטוי או פרנץ וורפל.

      מי הוא הספקן הכפייתי שירהיב שחץ לומר להם שהם לא רציונאליים? שהם חיים בדיסוננס קוגניטיבי? שהקנון הדתי המקובל עליהם הוא סיפורי אגדות או שרלטנות או שניהם גם יחד?

      שתי בעיות מהותיות אני מוצא אצל הספקנים: האחת, חוסר יכולת להבחין בין ענקי הרוח לאחרוני גונבי הדעת, והשניה: קנאות חשוכה לרעיונות וססמאות שאין בהם עומק.

      באיזשהו מקום לדעתי הספקנות היא תמונת המראה החילונית של הקנאות החרדית. אלו גם אלו, ספקנים כחרדים, מביטים על כל העולם שמחוצה להם בבוז ובהתנשאות. אלו גם אלו חסרי סובלנות כלפי כל מי שהוא לא שיבוט אידיאולוגי שלהם. אלו גם אלו תופסים עצמם כמיליה של עילויים אינטלקטואלים, כעידית אנושית.

      האם יש בספקנות תועלת? האם מישהו מחסידי הבבא-כלשהו חזר אי פעם "בתשובה" לנוכח תוכחת הספקנים? ומנגד, האם נמצא ספקן אחד שאי פעם שאל את עצמו מאיפה הוא מרהיב עוז לחרוץ דין רעיוני בעניינים שהם לחלוטין מחוץ להבנתו? למקצועיותו? ליכולותיו?

      תאמר אולי שיש כאן מאבק על דעת הקהל שטרם גיבש דעה. לדעתי אם יש מאבק כזה אז הספקנים נדונו להפסיד בו את המערכה. מפאת נוקשותם, מפאת הכללותיהם הפשטניות, מפאת התנשאותם. את ליבות בני האדם כובשים באהבה, לא בתוכחה מתנשאת.

      אם לתמצת את דעתי על הספקנות אז בשני לאווים: לא זו הדרך, לא זו המהות.

    • הערת שוליים לדבריו של עופר –

      יש ספקנות שהיא בהחלט לגיטימית ונחוצה בכל חקר מדעי. ניתן לכנותה גם 'חשיבה ביקורתית', ובלעדיה לא ניתן כלל להתקדם במדע.
      הנקודה היא, שאותה "ספקנות בריאה" הופכת לאיל ניגוח עבור המטריאליסטים, בבואם להתנצח אם מה שאינו לרוחם. כאשר מעמתים אותם עם הדוגמטיות והמוגבלות של עמדתם, הם חיש נסוגים לאותה ספקנות לגיטימית ומנופפים בה כעלה תאנה. המדע הוא נפלא כאשר מתייחסים אליו ככלי טכני (או שיטה) לחשוף אמיתות מסוימות על העולם, ולא כהשקפת עולם. זו הסיבה שפירסמתי את הביקורת על דוקינס, כי הוא, בעיני, אחד המובילים של מהלך נפסד זה שמהותו: "מדע בתחפושת".

      כמורה למדע, אני חש שהרבה מוחות צעירים ומבריקים מפנים ערפם ללימודי מדע כאשר זו הדוגמא המוצגת לפניהם למדען דגול. הם מקבלים תחושה שהמדע הוא תפיסת עולם דוגמטית שמגבילה את הרוח, כאשר כמובן, ההיפך הוא הנכון.

    • יפה אורן, וזה חשוב שאתה נהנה לקרוא תגובות וסבלני כלפי מי שאינם מסכימים איתך… לחלק מהמשתתפים אולי יש מה ללמוד בנושא.

    • לגבי תגובתך האחרונה, אם נתעלם מהמילה ספקנות שנוכסה לצרכים שונים ומזוהה עם קבוצה מאוד מסויימת אז הספקנות האמיתית והעבודה האמיתית לפי כללי הלוגיקה מצוייה דווקא אצל אחרים. ואכן הדגיש יפה עופר שהם אינם עושים הבחנה בין ענקי רוח או סתם אנשי מדע וידע חדי שכל לבין אחרוני גונבי הדעת, והספקנים לדעת עצמם זורקים את כולם לתוך סל אחד ומקלים כך את חייהם.

    • עופר, שאלת האמונה הדתית לא נוגעת ישירות למדע. יש אכן הרבה מדענים דתיים שעורכים הפרדה מלאה בין האמונה שלהם למחקרים. מצד שני, יש גם מדענים שמכניסים דיעות שסותרות את המחקר. נניח מדען דתי שמסרב להכיר באבולוציה בגלל אמונתו.

      איך הם חיים ואם אלו חיים לא רציונליים זה עניין שלהם. למעשה הרבה מדענים לא מאמינים מחזיקים בכל מיני אמונות לא רציונליות או שוגים בהערכות של דברים שמחוץ למחקר שלהם. זה כשלעצמו לא בעייתי כל עוד הוא לא משפיע על המדע. מה שטוב במדע זה שמדובר בשיטה שמתקנת את עצמה ולא תלויה באדם זה או אחר. אם מישהו מוטה מושפע במחקרים שלו אז הם לא יהיו קבילים ולא יתקבלו על ידי מדענים אחרים בטווח הארוך.

      אני לא יודע על איזו קנאות חשוכה וסיסמאות אתה מדבר אבל אני לא נתקל בזה בעשייה המדעית. כמובן שיתכן שיש מדענים שהם חשוכים וכו' אבל שוב, כשיטה, זה לא יעבוד לטווח הארוך.

    • אורן, אתה שוב מערבב דברים שלא קשורים אחד לשני. הרבה מדענים לא אוהבים הרבה דברים שמדענים אחרים עושים אבל מעולם לא זלזלו בהם או קבעו שהם לא לגיטימיים. דוקינס עצמו היה במאבק רב שנים עם גולד ואחרים בקשר לתאורית הגן האנוכי אבל הכל היה במסגרת המדע.

      לעומת זאת, בעניינים שקשורים לפסבדו מדע הוא ואחרים הרבה יותר נחרצים כי כמות העדויות כנגד הפסבדו מדע היא עצומה ולכן אין סיבה ממשית לקבל אותה בתור איזו תאוריה לגיטימית או אלטרנטיבית. אם הם יציגו עדויות חותכות לנכונות התאוריות שלהם אז גם המדענים הדוגמטיים ביותר ישנו את דעתם. אין לי מושג למה אנשים צריכים להפנות את עורפם למדע כשמדען גדול מציג את האמת כפי שהיא בלי לייפות את המציאות? בכל מקרה, דוקינס היווה השראה לרבים והכתיבה שלו עודדה דורות של מדענים.

    • אורן,

      לעניות דעתי, הספקנות פוגעת. הספקן מערים על עצמו תילי תילים של קשיים שמקורם במרדנות הטבועה בו. הוא טרם הפנים במה מדובר וכבר זה לא נראה לו, וזה לא נראה לו, ומדוע דווקא כך וכך ולא אחרת… הנה שלדרייק שלך הוא ספקן קלסי. יש לו ביקורת על מעמדם הקבוע של חוקי הטבע בלי שהוא בכלל מבין מהם חוקי טבע, מאין הם צצים, ומה היא המשמעות שלהם.

      לדעתי הספקנות אינה בריאה לשוחר-האמת. לא ספקנות נחוצה כאן אלא כנות עמקות מקצועיות ודבקות באמת. די באלו כדי להתמודד מול שלל הסילופים שעלולים לצוץ על הדרך. ארבע אלו לעולם לא יהוו מכשול; הספקנות לאומת זאת עשוייה להתברר כחרב פיפיות, גורם חוסם ומעכב.

    • לאומת –> לעומת

      אני חייב להוסיף כאן הסתייגות קטנה. אני בא מתחום המדעים המדוייקים והדעות שגיבשתי מבוססות על נסיוני בתחום הזה. יתכן שהדברים נראים אחרת לביולוג (למשל) פשוט משום שהמחקר הביולוגי בנוי לגמרי אחרת. יתכן שהספקנות במדעי הטבע והחברה הכרחית משום שלא מדובר במדע מדויק. אבל כל זאת כל עוד אתה מגביל עצמך למתודה המדעית. האם זאת המתודה האחת והיחידה בנישה הזו? לדעתי הענייה לא, אבל זו רק דעה אישית שמשקפת גישה מסויימת לחיים.

    • גיל,

      אתה צודק, שאלת האמונה לא נוגעת ישירות למדע אבל היא הפכה לאובססיה אצל הספקנים. רציונאל היא מילה מאוד טעונה. מי יתקע לידך מהו רציונאל? האם מדובר במונח אבסולוטי? האם בהכרח מה שרציונאלי בעינך רציונאלי גם בעיני? יתר על כן, האם מה שרציונאלי בעיני היום יהיה רציונאלי בעיני גם מחר?

      בדבר אחד אני סבור שאנו תמימי-דעים: המדע (לפחות המדע המדויק) הוא חד משמעי ולא עושה הנחות לאף אחד. כאן אי אפשר לזייף וכל נסיון להטות את הכף באופן סובייקטיבי מעורר צליל צורם מאוד. ובזה יתכן שאיננו תמימי דעים: בעשייה המדעית יש כל מיני סוגים של רציונאל. זאת ועוד, הם לא חייבים להיות קומפטביליים!… אבל (ופה בודאי שוב נסכים) איך שלא נסתכל על זה "בית המשפט" של המדע (למעט המתמטיקה) הן העובדות של המציאות.

    • גיל, ראייה אחת? הבט סביב. הרי כמעט כל מה שהמדע עושה נועד לגבור על הטבע.
      גם קבלת החלטות היא צורך, אינך חושב? ראה כמה משאבים מושקעים בנושא תהליכי קבלת החלטות.
      לגבי מה שראוי – זה הפירוש של אכסיומה. ולא. ביולוג שחושף גן לא חושב שהוא ראוי כי ביולוגיה לא נשענת על אכסיומות.
      תורת הקוונטים, אגב, היא ההפרכה של הרציונליות (-: היא הרקליטית, לא פרמנידית (-:

    • נינה, את מתבלבל בין מדע לטכנולוגיה או יותר בגדול, בין מדע ליישומים שהוא מאפשר. תורת היחסות הפרטית לא יצרה פצצת אטום אבל בעזרת המדע שהציגה איפשרה את פיתוחה. מדענים מתרכזים במחקר ואילו מה לעשות עם הממצאים שלהם צריך להיות החלטה של כולנו, לא רק שלהם.

    • תודה על דיון מרתק. עוד לא קראתי את כולו אבל ברור לי שהנושא חשוב וכדאי לפרסם חלקים ממנו גם במקומות אחרים.

      לגבי הקוסמים (זה לא רק רנדי, יש גם את פן וטלר ועוד רבים) מאוד מעניין שדוקא הם מובילים את תנועת הספקנים. האנשים האלה הם אומנים מדהימים באחיזת עיניים. אין טובים מהם בלגלות שרלטנים.

      אקדמיים באמת יכולים להיות דוגמטיים ונוקשים מאוד. המדע, בבסיס שלו, הוא פתוח באמת לרעיונות חדשים. תראו איך הרעיונות הבאמת מוזרים של אינשטיין הפכו למשהו מקובל.

      לנינה: אני חושב שאת מוציאה את דיבתם של המתמטיקאים. האמת היא שהטובים שבהם יצירתיים ופתוחים מאוד לרעיונות חדשים ומוזרים. אנא קראי את הפוסט הבא, המתייחס בדיוק לדוגמה שנתת (1+1=2):
      http://www.gadial.net/2012/06/21/one-plus-one-equals-what/

    • לאורי מוסנזון – חלילה לי מלהוציא דיבת המתמטיקה והעוסקים בה.
      קרא בבקשה שוב מה שכתבתי. דיברתי שם על אלו הסוברים שקיימת ידיעה מוחלטת בנוסח 1+1=2 .

    • תמהתני, מה הוא הקריטריון לפיו אתה מאשר
      פרסום תגובות…

    • לאורי מוסנזון – המשך (-:
      דברי כוונו נלכתחילה לעניין הרציונליות.
      לדעתי הרציונליות היא חשיבה סגורה ומקובעת. המדע כיום הוא הגיוני, לא רציונלי.

    • אורי, הסיבה שקוסמים הם מראשי הלוחמים בפסדו מדע היא שהם יודעים בדיוק את הטריקים שהם משתמשים בהם (או יכולים לשחזר את מה שכל השרלטנים עושים בלי שום בעייה). מדענים לא מצוידים בכלים לתפוס רמאים ולכן קל לעבוד עליהם. זה מה שאורי גלר עשה, בעוד שכאשר רנדי בחן אותו הוא לא הצליח לעשות כלום. הייתה בדיוק על זה כתבה נחמדה בבלייזר השבוע: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4490703,00.html

    • נינה, לפחות בהקשר המתמטי, מה שכתבת: "המושג “אכסיומה” מוגדר כיום כהיגד או הצהרה שמתייחסים אליה כאל היותה מבוססת, מקובלת, או מוכחת מעצמה כאמיתית" – אינו נכון כלל. אקסיומה היא הנחה שעליה בונים מבנה.
      לדוגמה, האכסיומות של הגאומטריה האוקלידית משרות מבנה שימושי אחד והאכסיומות של הגאומטריה הלא אוקלידית משרות מבנה שימושי אחר.

      גיל, לגבי מה שכתבת על קוסמים – זה לא בדיוק מה שאמרתי?

      התורה שלך על ההבדל בין רציונליות להגיון לא מובנת לי.

    • אורן, האם יש plugin ב wordpress שמאפשר עריכה של תגובות?

      בתגובה האחרונה, שנה המשפטים האחרונים אמורים להיות בסדר הפוך.

    • אז כנראה שחלק מתגובותי לא נקלטו, שכן לא היה
      בהן דבר קיצוני.

    • באו לקלל ויצאו מברכים. ה"מדע" אינו יכול להיות טוב בהרבה מאשר האנשים שמפעילים אותו. ברובם – האקדמאים. אלו יכולים להיות פתוחים וסקרנים או דוגמטים וגסי רוח. אין אנשים קדושים אפילו באקדמיה.

      אחרי שהבנו את זה , נסתכל בדוגמאות לדוגמטיות שהוצגו, לדוגמה הקשיים של דן שכטמו, טקטוניקת הלוחות, ועוד תאוריות שהיו בעבר לא מקובלות. הדברים האלה הם דווקא אות כבוד למדע בגלל שתוך זמן קצר יחסית של כמה עשרות שנים הם שינו את השיח. מחד אנו חושבים מדוע זה לא קרא מיד? והתשובה היא שאנשים הם בעלי הטיות קוגיניביות, אגו ואינטרסים , גם מדענים ולכן הם לא תמיד משתכנעים בקלות. מאידך שינוי כזה של כמה עשרות שנים הוא יחסית מהיר ביחס לאמונות אחרות שיש לארגונים אחרים המשתמשים בשיטות אחרות של הבנת המציאות – דתות לדוגמה. בכל תחום מדעי יש הרבה תאוריות חדשות, וחלק גדול מהתאוריות האלה לא נכון, אימוץ מהיר מידי של התאוריות האלה היה אולי מקל את החיים על אימוץ תאוריות חדשות נכונות, אבל גם מטביע אותנו בים של תאוריות לא נכונות.

      יש דוגמטיות במדע, אבל זה נובע מכך שמדענים הם אנשים, לא מבעיה אינהרנטית של השיטה המדעית של שילוב של לוגיקה, ניסויים וביקורת עמיתים. גם שיטה זו אינה מושלמת, והיא אינה מושלמת, היא כרגע השיטה הטובה ביותר שיש להפרכת דעות לא נכונות ונסיון לגשש אחר דעות וידיעות נכונות יותר.

    • דוקינס הוא דיקטטור מחשבתי מהסוג החמור ביותר – זאב שמופיע בלבוש כבש. כבר יצא לי לראות דיקטטורים מסוגו, בעיקר באתר "הידען", שמעבר לידיעות המעניינות שהוא מציג – גם מתיימר לקבוע לאנשים מה מותר ואסור לחשוב ובמה מותר לעסוק.

      אני יכול להרשות לעצמי לקרוא לדוקינס דיקטטור, כי גם אני הייתי באותו מקום בדיוק לפני שנים. מוכרת לי היטב תחושת הבוז העמוקה לכל מה שלא ניתן לגדל במעבדה. היום זה פשוט מחליא אותי, כי ברור שחופש המחשבה חשוב יותר מכל אמת מדעית (תהא מדויקת ואמינה ככל שתהיה).