מדע לאור נרות

אבא, למה?, מדע כללי הוספת תגובה

אליה: אבא, יש הפסקת חשמל! אני לא רואה כלום!

אבא: אל תדאגי. בואי, נדליק נרות. תראי את הצבעים היפים של הלהבה.

אליה: כחול למטה, כתום באמצע ולבן למעלה.

אבא: איפה לדעתך הכי חם?

אליה: למטה?

אבא: דווקא בקצה למעלה! את יכולה לנחש מה הטמפרטורה שם?

אליה: זה חם מאוד, בטח מאה מעלות.

אבא: 1,400 מעלות!

אליה: מה?! איך יכול להיות?

אבא: נר הוא דבר מפתיע ומעניין מאוד.

אליה: איך בכלל פועל נר?

אבא: לא הרבה יודעים זאת, אבל הפתיל של הנר הוא סוג של משאבה.

אליה: משאבה?! של מה?

אבא: תביטי ב"שלולית" הקטנה שמקיפה את הפתיל.

אליה: זו השעווה שהותכה מהחום, לא?

אבא: נכון, והנוזל שבשלולית מטפס ועולה בתוך הפתיל.

אליה: מטפס? איך?

אבא: חשבת פעם איך מים מטפסים בגבעול של צמח?

אליה: לא. זה אותו הדבר?

אבא: דומה מאוד. בואי נעשה ניסוי, הביאי כוס מים ודף נייר.

אליה: אני בקושי רואה משהו בחושך הזה…

אבא: חכי, אדליק לך עוד נר.

אליה: הנה, מצאתי.

אבא: מצוין, עכשיו שימי לב מה קורה כאשר אני טובל את החלק התחתון של הנייר במים.

אליה: המים "מטפסים" בנייר!

אבא: נכון. קוראים לזה נימיות, וזה קורה בכל פעם ששמים צינורית צרה בנוזל.

אליה: אבל פה יש נייר.

אבא: נכון, במקרה הזה המים זורמים דרך הסיבים שמהם עשוי הנייר, שנראים במיקרוסקופ כמו צינורות זעירים.

אליה: רגע, אז כך השעווה הנוזלית זורמת דרך הפתיל?

אבא: כן.

אליה: ואז מה?

אבא: כאשר היא מגיעה לאזור הלהבה, היא מתאדה בגלל החום והופכת לגז, ורק הגז הוא זה שבעצם בוער.

אליה: אז אפשר להגיד שבנר יש בבת אחת שלושה מצבי צבירה!

אבא: נכון, וזו רק ההתחלה.

אליה: תפתיע אותי, נראה לי שהחשמל לא יחזור בקרוב.

אבא: אם תחשבי על זה, גם מנורת שמן היא סוג של נר.

אליה: נכון, כי גם שם יש פתיל.

אבא: ומה זורם בפתיל?

אליה: שמן, ברור. אבל בפתיליה אין מצב מוצק – רק נוזל וגז.

אבא: נכון, אבל את יודעת שאפשר לעשות נר משמן מוצק, למשל מחמאה, ולתקוע בו פתיל שיהיה עשוי, לדוגמה, מנייר טואלט מגולגל.

אליה: כל הכבוד לנר שהמצאת, אבא – נייר טואלט תקוע בחמאה! חחחח…

אבא: תצחקי כמה שאת רוצה, אבל זה עובד נהדר.

אליה: ספר לי עוד.

אבא: מה קורה כשמכבים נר בנשיפה?

אליה: נוצר עשן לבן. זה פיח, נכון?

אבא: פיח הוא שחור. אותו נקבל כאשר, למשל, נשים את הנר מתחת לכף מתכת.

אליה: אז מה זה הלבן?

אבא: זו השעווה הגזית שהתקררה – כי כיבינו את הנר, והיא חזרה להיות מוצקה!

אליה: ואוו! אתה בטוח?

אבא: בואי תראי, אני עכשיו מכבה את הנר, ומקרב להבה של נר אחר לעשן הלבן.

אליה: ראית את זה! העשן בער אחורנית והדליק מחדש את הפתיל! זה קסם!

אבא: את יודעת, זה מזכיר לי פופקורן.

אליה: למה?

אבא: כאשר מחממים גרגר תירס, העמילן שממנו הוא עשוי הופך בהדרגה למעין ג'ל ואז, כאשר ממשיכים לחמם…

אליה: הלחץ בתוך הגרגר גודל…

אבא: נכון, הלחץ גדל בגלל שהמים שיש בגרגר מתאדים, ואז…

אליה: ואז הוא מתפוצץ! ממש כמו הביצה ששמנו במיקרו, זוכר?

אבא: אימא ממש לא אהבה את הניסוי הזה.

אליה: לגמרי, אבל אותו דבר קורה עם הגרגר, נכון?

אבא: בדיוק, הלחץ שבגרגר מפוצץ לבסוף את המעטה ו…

אליה: מקבלים פופקורן?

אבא: כן, כי אז  ג'ל העמילן מתפזר לכל הכיוונים ובאותו זמן מתקרר ומתמצק, כך שהוא מקבל צורה של פרח לבנבן!

אליה: מגניב, וזה כמו גז השעווה שמתקרר והופך למוצק.

אבא: היי, חזר החשמל!

אליה: חבל, דווקא אהבתי את השיחה שלנו לאור הנרות.

אבא: גם אני. את יודעת שבמאה ה-18 היה מדען אנגלי דגול בשם מייקל פאראדיי שטען שאפשר להסביר כמעט את כל עקרונות המדע של תקופתו דרך תופעת הנר? הוא אפילו כתב על זה ספר מפורסם שעד היום לומדים ממנו דברים חדשים.

אליה: כנראה עברו עליו הרבה הפסקות חשמל.

אבא: אז עוד לא היה חשמל בבתים… ואגב, מחקריו של פאראדיי תרמו לכך שבסופו של דבר הגיע החשמל לבתים.

אליה: אוי, שוב נפל החשמל!

אבא: אז נחזור לסיפורים לאור הנרות?

אליה: ברור, אנחנו כמו פאראדיי!

השיחה לקוחה מתוך הספר "אבא, למה?" ההולך ונכתב, ובו שיחות על מדע עם ילדים סקרנים. השיחות מפורסמות כטור בעיתוך "גלילאו צעיר"
עוד על ההיבט המדעי של נרות ועבודתו של פאראדיי ברשימה הנר כפלא מדעי
אהבתם את הקונספט של שיחות מדע בין אב לילדיו?
מה הייתם רוצים שיהיה בספר?

הוספת תגובה