איך מלמדים עם WOW?

אנשים מיוחדים, הוראה, מדע בקולנוע הוספת תגובה

ניצן אונאל ויהב מיכאל (מדע עברי) לוקחים את לימודי המדע לרמות שכמותן לא נראו בארץ, וככל הנראה גם בעולם.
בקליפ מסחרר שהעלו לאחרונה, המסכם את הפעילות העניפה שלהם בקדימה מדע, אפשר לראות את מגוון התחומים שבהם הם עוסקים, ואת אמצעי ההוראה המאוד לא שגרתיים שלהם: פיצוצים, רקטות, מצלמות מהירות, צילומים תרמיים, קשתות, רובוטים ועוד ועוד. יהב וניצן עובדים בעיקר במרכזי מחוננים או במסגרות לא פורמאליות, אבל השיטות שהם פיתחו בהחלט יכולות לשדרג את לימודי המדע בארץ, בייחוד עבוד מורים 'לא קונוונציונאליים'.

נקודת התורפה המרכזית במערכת החינוך היא שהיא איננה יוצרת עניין, סקרנות והתלהבות. כאשר אלו אינם קיימים, כמעט בלתי אפשרי לבנות הלאה ולהעמיק. אולם, כאשר ילד נחשף לעולם המלהיב של מדע וטכנולוגיה, ולאפשרויות האינסופיות שהתחום פותח בפניו (ובפניה!) יש לו מנוע צמיחה רגשי שיכול לקחת אותו רחוק מאוד.

מדע עברי, מצליחה בדיוק כאן – להדליק את הניצוץ ולהפוך אותו לאש גדולה, בדיוק בגילאים שבהם ילדינו מתחילים לגבש את תחומי ההתעיינות שלהם וצמאים למשהו 'אחר'

את ניצן ויהב אני מכיר שנים רבות,  והם עבורי מודל של השראה. אני שמח לארח את ניצן אונאל ב-'מדע ושאר רוח' לראיון קצר

ניצן, ספר לי על הרקע שלכם.
הרקע שלי אקדמי  – תואר שני בביולוגיה מולקולרית – ביוטכנולוגיה ובקיצור, החלום של האמא היהודיה, ויהב, "המוח הפרוע", מגיע מהאמנות הפלסטית ומתחום האפקטים המיוחדים בקולנוע,כשברקורד שלו תמצא לא מעט מכונות ורובוטים. ביחד יש לנו כבר חמש עשרה שנות יצירה שמתבטאת בשני אפיקים מרכזיים: פיתוח שיטות ותוכניות לימוד חדשניות ולימוד בפועל של מחוננים ומצטיינים בעשרות המרכזים המובילים בישראל, ובצד השני, פיתוח סביבות למידה, כלומר פיתוח ובניית תערוכות מדעיות ומוזיאוני מדע בארץ וייעוץ בנושא בחו"ל.

מה מיוחד בפעילויות שלכם? במה זה שונה מחוגי המדע הרבים שקיימים כיום?
בשנים האחרונות בכלל אנחנו רואים התפתחות משמעותית בכל מה שקשור לפעילות מדעית מעשירה שמושכת קדימה את המוחות הצעירים בישראל, ולשמחתי יש לנו חלק ראוי ביותר בתהליך הזה. כשהתחלנו, ידענו שאנחנו רוצים וחייבים לעשות חיווט מחדש של כל מה שחווינו על בשרנו בלימוד מדעי. למשל, בדרך כלל כל מורה בתחום מתמחה במקצוע מסוים כמו קולנוע\ ביולוגיה\כימיה והתלמיד שובר את הראש ולרוב גם חווה כשלון כשהוא נתקל באתגר המחייב שילוב בינתחומי. ההפרדה הזאת נראתה לנו לא רלוונטית במציאות של המאה ה-21 שמחייבת סינרגיה בינתחומית שיוצאת מהתחום המדעי הצר ומחייבת גם לתת לתלמידים כלים איך לעשות את זה. לכן הפעילות שלנו מתחדשת מדי שנה- לא תמצא קורס שחוזר על עצמו, כאשר כל קורס מכיל בו מגוון גדול של תחומים שמשתלבים יחד. ככה, למשל, בתכנית לימוד אחת תמצא פיסיקה, קולנוע, כימיה של בעירה ופיצוצים מסתופפים יחד, ובקורס אחר תמצא אמנות יפה, פיסיקה, בליסטיקה ומנהיגות קרבית ובקורס כמו "רובוטי קרב – אומנות המכונה" התלמידים לומדים לצד חשמל ורובוטיקה גם מיחזור, פיסול ולימודי אסטרטגיה ויזמות.

למה בחרתם לעבוד עם ילדים? למה ללמד מדע?
לי עצמי לא הייתה ממש ברירה אחרת, כל הכישורים ותחומי העניין שלי כיוונו אותי לתחום בצורה מוחלטת: החל מההדרכה באוניברסיטה שם התאהבתי בהוראה וכלה בהקמת "מדע עברי" שהובילה אותי לעשות בדוקטורט- ואני בהפסקה הזאת כבר יותר מעשור. הבחירה ללמד מדע היא יותר מאשר המשך ההשכלה האקדמית. כולנו יודעים שמדע בצורתו הטהורה הוא חתירה להבנה טובה יותר של היקום סביבנו ושל תפקידנו בו. ככה שחוץ מהבונוסים- פיתוח חשיבה והתקדמות חברתית אני באמת מאמין שהמדע הופך אותנו לאנשים טובים יותר שתורמים באופן משמעותי, כך, לעולם ולאנושות.

באיזה אמצעים מיוחדים אתם משתמשים? איך זה משפיע על הילדים?
אנחנו חותרים להגיע למצב שבו לא יהיה אמצעי בעולם שבו לא השתמשנו בשיעורים- החל מספריה, מעבדה, סדנה,  אולפן טלוויזיה ואולם קולנוע וכלה במצלמת hispeed מקצועית המשמשת מדענים בטכניון, חומרים חדשים שיוצאים ממכון התקנים ועד לחומרי מיחזור ואבזרים פשוטים הנמצאים בכל בית. הכל הוא חלק מהמדע. כל זה גורם לילדים להביא במבט חדש על העולם, להיות מרותקים וקשובים ולבחור את האלמנטים שמתאימים להם, תוך מעבר מ"מצב צבירה" אחד לשני: היצירה אינה השלב הסופי של הלימוד אלא היא מתחילה כבר משלב החיפוש, ההקשבה, הצפייה והדיון, ועד כמובן לבניה, להתנסות, דרך העבודה הקבוצתית והתחרויות הקבוצתיות.

בזכות הותק שלנו והעובדה שהרבה ילדים עדיין שומרים על קשר ומעדכנים אותנו בהמצאות וביוזמות שפיתחו, אנחנו רואים את התוצאות ה-באמת מרגשות- דרך ילדים מחוננים שהצליחו אצלנו לצאת משבלונת ה"נורא חכמים" ולמדו אצלנו להתפתח ולייצר חיכוך חיובי עם הסביבה כחלק מקבוצה מצוינת ודרך כך לפתח הבנה בתחומי עניין שבעבר הם פשוט התעלמו מהם- כמו אמנויות יפות, מדעי הסביבה ותבונת כפיים (נגרות, פלסטיקה); דרך ילדים אחרים שהגיעו עם מגוון "תיוגים" – ילדים נבונים ומקסימים אבל עם בעיות של קשב וריכוז ועד אספרגר ומיקומים שונים על הקשת האוטיסטית,  שהיום, דרך ההתמדה ביצירה ובהמצאות המדהימות שהם ממציאים, הם זוכים בפרסים, משתלבים בתפקידים מרכזיים בחברות מובילות אבל חשוב מכך- הם הופכים לבוגרים תורמים, ערכיים, ראויים ובעלי בטחון עצמי שזה מבחינתנו הישג חשוב במיוחד שאני הכי שמח על תרומתנו לו. גם בנות- כל הנושע של בנות ומדעים היה נושא מוזנח שעשה עוול לבנות רבות. אני חושב שהיה לנו חלק נכבד ב-15 שנה האחרונות לבטל את הדעות הקדומות וההתניות המגוחכות בנושא ולפתוח דלת ענקית לקידום הדור החדש של נשים במדע.

איזה עצה היית נותן למורה מדע שרוצה להפוך את השיעורים שלו ליותר מלהיבים?
אני חושב שבשיעור טוב התלמידים רואים את העולם דרך עיני המורה, כך שהעצה החשובה ביותר בעיני היא המאבק היום יומי לראות את הקסום והמיוחד בהסבר ובתופעות שהוא עומד להעביר ולתווך לתלמידים. העולם ותופעותיו מלהיבים אותי, בכל פעם מחדש ואם מורה מתרגל ומשתעמם מעולם התופעות, אני חותם עכשיו שזה מה שהוא יעביר לתלמידים.  חוץ מזה כמובן שעליול התמקצע בתחומי הלימוד שלו, ולאסוף לקראת כל מפגש עם התלמידים כמה שיותר דוגמאות מעודכנות ואמצעי המחשה מפתיעים כתשובה לשאלות תלמידיו. ברבות השנים צברנו, למשל, שלוש מכולות מלאות באמצעי המחשה וציוד הוראה, חוץ מהדברים שמסתובבים אצלינו בבית ובסטודיו של יהב. אשתי התלוננה כבר מזמן שהפכנו את הבית למוזיאון מדע לא קטן בעצמנו.

אילו תכניות אתם מציעים לשנה הקרובה? תן לנו טעימה קטנה ממה שצפוי למי שילמד בקורסים שלכם.
שני התחומים העיקריים ש"העיפו" אותנו ושעבדנו עליהם כל השנה האחרונה הם שילוב חדשני של "אומנות-מדע" ופיתוח cross-מדעי שמתמקד ברובוטיקה חדשנית. עבור ה"אומנות-מדע" הבאנו מצלמה מהירה מקצועית שמגיעה כמעט ל 20,000 תמונות בשנייה. המצלמה משמשת לחקר מדעי-אומנותי מהמדרגה הראשונה, יש כל כך הרבה לנתח ולהבין כאשר אנו מתבוננים ברקטה שהכנו, כשהיא משוגרת, או נפץ שמתפוצץ בהילוך איטי- פי 600  מאשר במציאות. העולם החדש שנפרש אז לעיניים מדגיש ומבהיר הרבה יותר בקלות ובנגישות אלמנטים של פיסיקה, בליסטיקה וכימיה, למשל. אני אישית ממש מאוהב בשיעורים שמערבים מצלמה מהירה וממש מחכה להראות לאשתי בערב מה יצרנו באותו היום.

ומה בקשר לתכנית הרובוטיקה שהזכרת?
טוב, כאן אני כבר ממש מתלהב כי הצלחנו לפרוץ בתכנית הרובוטיקה כמה חסמים וקבעונות לימודיים שאיכשהו תמיד ביאסו אותי בתחום. מבחינה תפיסתית למשל, בישראל, כמו במדינות רבות בעולם, השתלטה חברת לגו עם תחרויות ה FLL וה-רובוסטאר על עולם החינוך הטכנולוגי-מכנטרוני אבל יותר מזה: על התפיסה של "מה היא רובוטיקה?" היום לדאבוני ישנם כמיליון תלמידים בארץ שמאמינים שרובוטים עשויים לגו, ושרובוטיקה פירושה להרכיב דגמים מעלון מצורף, כאשר הכישורים הנדרשים הם יכולת התאמת חלקים מצד אחד, ותכנות בשפה פשוטה מצד שני.

yahav0יהב מיכאל עם מהנדסי רובוטיקה צעירים בקורס 'אומנות המכונה'

אנחנו רצינו לעקור את התופעה המשונה הזאת מהמוחות המופלאים והאולטרא-יצירתיים של התלמידים שלנו.  בקורס "רובוטי קרב" – 'אומנות המכונה' ביטלנו את כל נושא הערכות המוכנות. ילד לא מקבל חלקים ולא מרכיב חלקים מן המוכן. במקום זה הוא מקבל כלי עבודה, הוא מקבל הכשרה,  הוא מקבל מנועים ושלטים ומכאן הכל בידיו: הוא מתכנן, הוא בוחר את החומרים, הוא מנסר, הוא נכשל, הוא מנסה שוב ומשתפר ומתחיל לבנות: מכונית מרוץ, אנדרואיד, טנק, חיות מהלכות, ממש לבנות! מעץ, מתכת, פלסטיק, חומרים שהוא מזמין במיוחד  וחומרים מהמיחזור.

היה לי תלמיד מקריית גת שבנה את הרובוט שלו על בסיס גולגולת של פרה שהוא השיג, היו גם קבוצות לא מעטות של בנות שהפכו את הבובות שלהן לרובוטים יעילים ביותר. אנו לא פעם המומים מעומק המיומנויות שרוכש תלמיד בקורס.  ראיתי כבר תלמידים שהגיעו בלי יכולת להבריג בורג ולאחר שנה הפכו ממש מהנדסים מצוינים שהופכים במהירות ויצירתיות מדהימה כל חזון למציאות, מתפוצצים מרוב רעיונות והשיעור לעולם לא מספיק להם.

תודה על הראיון! תגיד, איפה אתם רואים את עצמכם עוד שלוש שנים?
שני התחומים שעשויים לשנות את החינוך המדעי בארץ הם מדע בקולנוע -שהוא תחום שאני מפתח כבר יותר מעשור. נראה לי שאספתי כבר אלפי קטעים של טעויות או קטעי המחשה טובים מסרטי גיבורי על, קומיקס ומדע בדיוני המתייחסים לתחומי הפיזיקה הכימיה והביולוגיה. האוסף הזה יכול להיות בסיס לשינוי קל אך משמעותי בלימודי המדע בארץ, כאשר שיעור יתחיל או יסתיים בדיון פתיחה או סיכום שבא בעקבות צפייה בקטע סרט מגניב. התחום השני הוא כמובן הרובוטיקה החדשה – אומנות המכונה. אני מקווה שנראה אלפי ילדים בארץ שמגשימים את הרעיונות שלהם, במקום את הרעיונות של חברת לגו ונפגשים לתחרות הרבה יותר יצירתית ומאתגרת שהיא כולה כחול לבן.

 ליצירת קשר עם 'מדע עברי'

ניצן אונאל 0524399268 – nitzanonel@gmail.com

יהב מיכאל – 0547617133 – yahavmica@gmail.com

ובעמוד הפייסבוק – כאן

2 תגובות ל “איך מלמדים עם WOW?”

  1. התגובה של טל:

    אתם עושים קורסים כאלה גם למבוגרים?

  2. התגובה של שלמה דרורי:

    בתור תלמיד במדע עברי צפת אני ממליץ בחום על ניצן ויהב.
    אין ספק שהם פיתחו את לימודי המדע בצורה שאף מורה אחר בארץ ואולי בעולם לא פיתח מעולם.
    אני מחכה ליום שבתי הספר ידעו איך ללמד בצורה כ"כ חוויתית, בצורה שילדים יחכו כל יום ללכת לשיעור כמו שאנחנו מחכים כל השבוע לחוג של ניצן ויהב.

הוספת תגובה