איך חלום הפך אותי למדען. הסיפור המרתק של תמיר אשמן

אנשים מיוחדים, מדע כללי הוספת תגובה

את תמיר אשמן, שאיתו למדתי בתיכון לפני 27 שנים, פגשתי לא מזמן בבית קפה, והוא גלל בפני סיפור שהוא לא פחות ממדהים. הזמנתי אותו לכתוב בבלוג, ולשתף גם את קוראיי 'מדע ושאר רוח' בהרפתקאה גאומטרית-רוחנית שיש לה השלכות רבות בעולם המתמטיקה, המדע וכמובן בעולם החינוך.

ללכת אחרי החלום  או איך אדם ללא כל הכשרה מדעית מפתח מודל גיאומטרי מדעי חדש / מאת תמיר אשמן

מאז שאני זוכר את עצמי כילד, עולם הטבע והמדע ריתק אותי. העיר רחובות בשנות ה-70 הייתה קרקע פורייה לסקרנותו של "ילד-חוקר" – הפרדסים, השדות, מכון וייצמן והפקולטה לחקלאות נתנו לי השראה. אני זוכר איך אני וארז כליף ז"ל היינו מתגנבים למעבדות המחשבים במכון ויצמן בתקופה שהגרפיקה הממוחשבת עוד לא הומצאה ומספרים ואותיות יצרו מסלולי מרוץ מכוניות והשאירו לדמיון שלנו לעבוד שעות נוספות. אני זוכר את הניסויים שהייתי עושה עם אורן שריקי (היום, ד"ר שריקי) בכיתה ד' בניסיונות להפוך את הריח של עלי האקליפטוס לבושם, אותו נסינו אחר כך למכור בחוסר הצלחה. אבל תלמיד טוב אף פעם לא הייתי, כך שהעולם המרתק של הפיזיקה והמתמטיקה בתיכון נשאר רק ל-'חכמים'.

למעשה, הייתי ילד סקרן מאוד והחדר שלי היה מעין מעבדה סודית. אוספי מאובנים, שיניים ועצמות של בעלי חיים שמצאתי מלאו את המגירות. חרשתי את הספר 'נסה ודע שעשועי מדע' ו'הטכנאי הצעיר'. שעות שהייתי בוהה בקיני נמלים ובקורי עכביש, ואין אבן ברחובות שלא הפכתי בחיפושי אחרי נדלים, אורי כדורים, ושאר עכבישים ונחשים. אבל החיים בדרכם המסתורית לקחו אותי לכיוונים אחרים. גם בני אדם סיקרנו אותי, ובעיקר סיקרן אותי האופן שבו אנחנו יוצרים קשר. מצאתי את עצמי אחרי השירות הצבאי עובד בפנימיית ילדים בתל אביב, ועוסק בחינוך. עם הזמן למדתי לימודי תואר ראשון ושני בעבודה סוציאלית ולקבוצות טיפול שפתחתי קראתי 'מעבדות יחסים' שאותן אני עושה גם היום. העלילה בסיפור שלי הולכת להשתנות בשנת 1999.

בצהריי אחד הימים הלכתי לישון וחלמתי חלום מוזר שבו הופיע צורה גיאומטרית רב ממדית, צורה שלא ראיתי ולא שמעתי עליה מעולם. קמתי מהחלום בתחושה מאוד מוזרה וכל מה שאני זוכר זה שהיה לי צורך עז לבנות אותה. ירדתי לחנות מכשירי הכתיבה הקרובה וחזרתי ממנה עם קרטון ביצוע, מד זווית וסכין יפנית. בתוך חצי שעה של שרטוטים, חיתוך והדבקה החזקתי בידי את הגרסה המדויקת של הצורה שהופיע אצלי בחלום, הרגשתי כאילו כל החוקים הגיאומטריים הועברו אלי במהלך החלימה.

שכבתי על הכורסא ובמשך שעות בהיתי בצורה שבניתי, הרגשתי שאני צולל לתוכה. לאט לאט, כמו עיניים המתרגלות לחושך, התחלתי להתמצא. מספרתי את כל הפאות, וגליתי שלצורה זו יש 24 פאות, ואז שמתי לב שהצורה בעצם מורכבת משתי פירמידות השזורות זו בזו ושהצורה הזו היא בעצם מגן דוד תלת ממדי.

הצורה שהופיעה בחלומי 

המשכתי להחזיק את הצורה בידי וכדי לא להתבלבל, כתבתי שם של צבע על כל אחת מפאות המגן דוד התלת ממדי, על פירמידה אחת כתבתי את צבעי היסוד אדום צהוב וכחול ועל הפירמידה השנייה כתבתי כתום סגול וירוק – ופתאום הכול הסתדר בהרמוניה מושלמת. כך יצא, שכבר ביום הראשון של החלום יצרתי מודל תלת ממדי חדש המתאר את מערכת היחסים שבין צבעי היסוד לצבעים המשלימים.  פתאום חזרתי להיות אותו ילד סקרן היושב בחדר שעות ומסתכל על רסיסי האבק הפוגשים את קרני השמש מבעד לחלון.

בשבועות ובחודשים שיחלפו, הצורה שהופיעה לי בחלום המשיכה לרתק אותי. בשיחה מקרית עם ידידה שהראיתי לה את הצורה, היא אמרה לי שזאת צורה מאוד ידועה ויש לה אפילו שם – 'מרכבה' וכתבו עליה אפילו ספר הנקרא בשם זה. עוד גיליתי, שלאונרדו דה וינצ'י עצמו ,אהב צורה זו וכינה אותה – "הצורה בעלת הפרופורציות האלוהיות".

בשנתיים שאחרי החלום המשכתי לבנות 'מרכבות', ובגלל שמאוד סיקרן אותי החלל הפנימי שלה, התחלתי לבנות אותן מחומרים שקופים – ממקלות ומזכוכיות.

Capture

וכך גיליתי, שבתוך המרכבה מסתתרת צורה פשוטה יותר, המורכבת משמונה משולשים שווה צלעות ושמה הוא – אוקטאהדרון. ככל שקראתי עליה הבנתי שהיא אחת מתוך חמשת הגופים שנקראו על שםאפלטון, וגם שהמבנה הגבישי של היהלום הוא אוקטאהדרון ובעצם גיליתי עד כמה היא משמעותית בעולם הגיאומטריה והביולוגיה .


capture7

Capture8

 תהליך פירוק המרכבה ומציאת צורתו של החלל הפנימי ופירוקו ליחידת הבניה – לה אקרא בהמשך 'אוקטפולד'

תהליך הגילוי של התבנית המגנטית היה סיפור בפני עצמו. הסתכלתי על תמונות של גבישים מוקפאים של מים (פתיתי שלג) וראיתי את המבנים המקסימים והסימטריים שלהם וניסיתי לדמיין איך הם נראים בגרסה התלת ממדית.  מולקולה זו המרכיבה את מרבית גופינו, המעניקה לנו ולכל מה שצומח וחי בכדור הארץ הזה חיים, כל כך פשוטה ומורכבת כל כך יפה ומרגשת. שני מימנים הפוגשים חמצן אחד ויוצרים את הקסם האלוהי. והחיבור ביניהם כל כך פשוט. כמו קוד הבריאה מורכב ממגנט פשוט ובסיסי -+- ,  –+ , +– ואם הופכים את המגנטיות מקבלים +-+,  ++- , -++ . זה הכול , כל כך פשוט.

Capture4
צילום של גביש של מים (ימין) מודל של מולקולת מים (החמצן בעל מטען חיובי והמימן בעל מטען שלילי)

לקחתי נייר ושכבתי במיטה, ובדיוק כמו אותו ילד משועמם בבית הספר, התחלתי לצייר ריצופים של משולשים עם הקוד המגנטי הזה. והכל הסתדר. מצאתי את התבנית המגנטית של שמונה הפירמידות המתקפלים לצורה הידועה בשם – 'מרכבה'.

Capture5

ואז לפני בערך שלוש שנים, סקרנה אותי שאלה חדשה –  מה יקרה אם אנסה למזג בין שתי מרכבות? הניסוי הגיאומטרי החדש הזה פתח בפני עולם מדעי שלם – עולמם של המבנים התלת ממדיים הנקראים 'פוליהידרות'. פתאום גיליתי, שהאוקטאהדרון הפרוס (הצורה הפנימית של המרכבה) יחד עם התבנית המגנטית של המים – הפכו ליחידת בניה פשוטה שמסוגלת להתקפל ולבנות מגוון עצום של צורות גיאומטריות תלת-ממדיות!

Capture6

תיעוד הניסוי של חיבור מרכבות אחת לשנייה

חדר העבודה שלי נהפך למעבדת צורות גיאומטרית וכמו בחדר הילדות שלי ברחובות, המדפים הלכו והתמלאו בצורות ,משולשים וחלקי יחידות בנייה. עברתי לילות ארוכים של "קיפול" ובכל יום צורה חדשה התגלתה לי, וטכניקות קיפול חדשות.

יחידת הבניה מנייר

יחידת הבניה מנייר – (אוקטהפולד)

וכך חלום שחלמתי בשנת 1999 על צורה גיאומטרית, הוציא אותי למסע מרגש לעולמות הגיאומטריה והמדע. כיום לצד עבודתי כעובד סוציאלי אני מדען חוקר, אני ממשיך לפתח את המודל ומחפש לו יישומים מעשיים, אני מופיע בכנסים חשובים ומעביר סדנאות בגיאומטריה לילדים בארץ ובעולם בעזרת חוברת משחקי קיפול  שכתבתי.

החוברת

חוברת ללמידה חוויתית של גיאומטריה מרחבית

מובייל מנייר

מובייל מנייר של מבנים תלת מימדיים המיוצרים מיחידות הבניה שפיתחתי

אתם מוזמנים ללמוד יותר על הפרוייקט ולהפוך לחוקרים גיאומטריים בעצמכם דרך האתר או דף הפייסבוק

8 תגובות ל “איך חלום הפך אותי למדען. הסיפור המרתק של תמיר אשמן”

  1. התגובה של יובל ויואב:

    וואי איזה מגניב!!!!!!!!!!!!!!
    באמת חלמת על זה? צורה הכי מגניבה בחיים שלי

  2. התגובה של יערה ומיה:

    קטע הקריאה היה מאוד מעניין

  3. התגובה של מעריץ מתעניין:

    בתור אדם שחווה פתיחות בחיים, ושם לב לפרטים חדשים, תוכל לתת לי טיפים איך להשתנות. הסיפור מי הזיז את הגבינה שלי (אם קראת) מספר על שינויים. קראתי את הסיפור ועדיין לא הבנתי איך להשתנות. אתה היית נעול על מדעים והשתנת בעקבות החלומות שלך (תרתי משמע) ועברת למתמטיקה, איך השתנת כ"כ מהר?

    בברכה, מעריץ מתעניין

  4. התגובה של איתי:

    היה נהדר ומדהים לשמוע על הניסויים האלה.

  5. התגובה של איתי:

    מעניין ומרתק אני שמח שאהיה בהרצאה שלו, אני מצפה להרצאה מעניינת וזה מה שאני חושב שיקרה. וצורה מגניבה ! 🙂

  6. התגובה של מתן זוניס ושלו גבקוביץ:

    שלום תמיר אשמן,
    סיפורך מרשים ביותר ומסקרן מאוד!!!
    ונהנתי מאוד לקרוא

  7. התגובה של אבנר קול:

    ממש מביך לקרוא דברים ברמה אינפנטילית של אדם בוגר.
    אמנם ניתן למצוא בצורות הגיאומטריות יופי אסטטי, וניתן לפתח מהן משחקי הרכבה לילדים.
    עד כאן הכל בסדר, אבל הבן אדם ניסחף וחשף את בורותו בתחומי המדע.
    לו היה לומד בביה"ס את מקצוע הנדסת המרחב, היה מבין יותר על הצורות הגיאומטריות
    ממה שהוא מבין כיום בהיותו "מדען". ברור ש"למדען" המגוחך הזה אין כל מושג בהנדסת המרחב, כנראה שגם לא בהנדסת המישור, וההתיחסות שלו לצורות שניתן ליצור ממשולשים שווי צלעות דומה יותר להתייחסות של מורה למלאכת יד.
    לקרוא לעצמו מדען זה מגוחך ופטתי.
    בתחום ההנדסה, ה"מדען" הלזה, תמיר אשמן, אינו אלא בור ועם ארצות.

  8. התגובה של אבנר קול:

    לקראת סוף הכתבה מגלה תמיר אשמן גם את בורותו בתחום הבסיסי ביותר של הכימיה. ראשית הוא טוען שמולקולת המיים H2O דומה במבניה לצורה שהוא מכנה אוקטאהדרון. ובכן, ראשית אין כל דמיון, האוקטאהדרון הנו צורה תלת מימדית בעוד שמולקולת המיים הנה דו מימדית (בהנחה כמובן שמזניחים את מימדי האטומים עצמם).
    שנית, הוא מציין, בטעות כמובן, שהחמצן הוא בעל מטען חשמלי חיובי והמימן – שלילי.
    זו כמובן שגיאה. ההיפך הוא הנכון.
    בקיצור : לא מיני ולא מקצתי. לא מדען ולא מתקרב להיות מדען. רק שרלטן חרטטן.

הוספת תגובה