קטגוריה: מאת ד"ר נתן פרבר

על שודדים, שוטרים וסטטיסטיקה בייסיאנית

נרדיניה הציורית שוכנת אי-שם לאורך חופי הים התיכון. זו מדינה קטנה ומוזרה, ובה רק שני סוגי מכוניות: לבנות ואדומות, כאשר  80% מהמכוניות לבנות ו- 20% אדומות. יום אחד, אירע שוד בבנק המרכזי של נרדיניה: שודד חמוש רוקן את הכספת ונמלט במכונית גנובה. מה רבה הייתה המהומה והמבוכה במטה המשטרה! הנוכחים הציעו לסגור מיד את גבולות המדינה […]

ראה עוד

לבנות בגדול – גשרים תלויים

גשרים תלויים מאופיינים במפתחים גדולים מאד בהשוואה לכל סוגי הגשרים האחרים. מדוע? משום שמשקל הסיפון נישא ע"י כבלים אנכיים (Hangers) הקשורים ומשתלשלים מהכבלים העיקריים (Main Suspension cables). בגשר תלוי הסיפון איננו נישא באוויר בזכות קשיחותו (כקורה או כמסבך) אלא נשען על הכבלים העיקריים המעבירים את העומסים למגדלים ומשם לבסיסים הנטועים באדמה. גשרים תלויים אינם דבר חדש. […]

ראה עוד

לבנות בגדול – גשרי שלוחה

לפנינו שתי קורות: למעלה קורה שלוחה (Cantilever beam) ולמטה קורה פשוטה (Simply supported beam). היש הבדל עקרוני בין השתים? מסתבר שכן. התמונה הבאה מבהירה: מהתמונה רואים כי שתי קורות שלוחות דבוקות גב אל גב (ימין למעלה) שקולות כנגד קורה פשוטה אחת עם אותו עומס במרכזה (למטה). מה בכל אופן ההבדל? ההבדל נעוץ בכך שעיקר העומס עבר […]

ראה עוד

לבנות בגדול – גשרי מסבך

גשרי מסבך הם תולדת עידן מסילות הברזל שעיקר התפתחותם התרחשה בארה"ב בשנות השלושים והארבעים של המאה ה-19. רשת המסילות התפשטה באותם ימים מערבה במהירות עצומה ובדרכה נאלצה לחצות נהרות, ערוצים ועמקים רחבי ידיים. בניגוד לאירופאים, לאיש לא הייתה סבלנות לדקדק בנושאי תכנון הנדסי או ענייני בטיחות. נוסיף על כך שכוח האדם באותם ימים לא היה […]

ראה עוד

לבנות בגדול – גשר קשת

בפרק הקודם התוודענו לתצורות הבסיסיות של גשרים ובפרט לגשר הקורה, שעל אף פשטותו עבר שכלולים ושיפורים רבים, בעיקר בעקבות התפתחות חמרי הבניה. רשימה זו תעסוק בגשר הקשת, שמבחינת וותק היסטורי שני רק לגשר הקורה. הרומאים היו גדולי הבנאים של גשרי קשת, ורבים מהגשרים שלהם שרדו עד עצם היום בזכות שלוש תרומות חשובות של ההנדסה הרומאית: (1) […]

ראה עוד

לבנות בגדול -גשר קורה

פוסט אורח של ד"ר נתן פרבר, מתוך סדרה שמתוכננת לעלות בחודשים הקרובים. כיצד היה עולמנו נראה ללא גשרים? קשה לתאר. כל פלג קטן היה הופך למחסום בלתי ניתן לחציה אלא בעזרת סירה או במים רדודים. מסילות ברזל ואוטוסטרדות היו בחזקת חלום. מסעות היו נערכים תוך שימוש בדרכים עוקפות, ארוכות וקשות ורק בעמל רב ניתן היה […]

ראה עוד

איום הטילים האירניים (ה) – איפה ליירט?

בכל הדיון שערכנו עד כה, לא העלינו כלל את אחת השאלות המרכזיות בנושא יירוט טילים בליסטיים: מהי הנקודה הטובה ביותר על מסלול הטיל בו כדאי ליירטו?  מסתבר כי מערכות ההגנה מתחלקות למספר קטגוריות בדיוק בהתאם לנקודה זו. עקרונית קיימים שלושה אזורים במסלול הטיל בהם ניתן להשמידו. (א) בשלב ההמראה (Boost Phase Intercept) כשמנועי הטיל עדיין פועלים (ב) במרכז המסלול […]

ראה עוד

איום הטילים האיראניים – אחרית דבר

חמש הרשימות בסדרה פרטו את האתגרים העומדים בפני מערכות ההגנה והתקיפה. הראינו כי קיים מגוון של אמצעים העומדים לרשות ההתקפה (דמאים, מטרות מתמרנות, מסלולים שטוחים, ירי מטחים, רשקי"ם מתפצלים) וגם הדגשנו כי השימוש בכל אחד מהם דורש ניסיון ומיומנות טכנולוגית הנמצאים כיום ברשות המעצמות בלבד. מה הסבירות שהאיראנים יגיעו לרמה זו בעתיד ומה תהא משמעות […]

ראה עוד

סדרת מאמרים: 'איום הטילים האיראניים'

לאחרונה ביקשתי מד"ר נתן פרבר (שהוא גם אבי), לכתוב לבלוג מאמר בנושא המומחיות שלו. המאמר תפח, גדל, והפך לסדרה מרתקת, היחידה מסוגה באינטרנט. המאמרים מסבירים בשפה פשוטה ונגישה נושאים  שאינם באים לידי ביטוי בתקשורת או שמוצגים בצורה שגויה ומסולפת. יש לקוות, שמאמרים אלו יתרמו להשכלת הציבור הרחב בנושא זה, הכורך פוליטיקה, היסטוריה, צבא,  וכמובן מדע וטכנולוגיה. […]

ראה עוד

איום הטילים האיראניים (ד): הגנה רב-שכבתית

מאמר אורח מאת ד"ר נתן פרבר (רשימת כל המאמרים בסדרה, כאן) את המאמר מלווה מצגת שניתן להוריד כאן למרבה האכזבה, כפי שראינו בסוף החלק הקודם, גם אם לרשות מערכת ההגנה מכ"ם מצוין ומיירט זריז, אין בכך די על מנת להבטיח את יעילותה, מה עוד שפגיעה בהסתברות של 90% עלולה שלא להספיק. כיצד, בכל אופן, יכולה […]

ראה עוד