הבלוג

האמת נחשפת בחשיפה ארוכה

מה מצולם בתמונה זו, וכיצד היא צולמה? התמונה צולמה בטכניקה הנקראת חשיפה ארוכה. הרעיון הוא לפתוח את תריס המצלמה  (המקביל בתפקודו לעפעפיים של העין)  לפרק זמן ארוך יחסית ובכך ללכוד תנועתם של גופים הנעים מול העדשה כ'מריחות' אור. באור יום מלא, חשיפה ארוכה מידי תביא לתמונה 'שרופה' (לבנה) ועל כן תמונות מוצלחות בשיטת צילום זאת מושגות בעיקר […]

ראה עוד

לכבוד הקיץ שהגיע

נפתח במשהו טריוויאלי. רבים סבורים שהקיץ מגיע כי כדור הארץ מתקרב לשמש במסלולו האליפטי. גם בלי לדעת מדע אפשר להיווכח שההסבר הזה מופרך, שכן באותו זמן שבחצי הצפוני של כדור הארץ קיץ, חצי הכדור הדרומי שרוי בחורף ושני החצאים הרי נמצאים באותו מרחק מהשמש. הסיבה לשינויי העונות קשורה כמובן לנטייה של ציר כדור הארץ יחסית […]

ראה עוד

הסטטיסטיקה נותנת לאיראן בראש

בואו נעשה ניסוי מעניין: כדאי לא  לדלג, זה ייקח חצי דקה! רשמו לפניכם סידרה של 20 מספרים תלת ספרתיים בצורה אקראית ככל האפשר. שימרו את הרשימה בצד, מייד נשתמש בה.   אני מרמה? זה הכל ישראל לכולם ברור שתוצאת הבחירות באיראן זויפו. אחמדיניג'ד זכה ליתרון עצום באזורים שבהם  האוכלוסייה מתעבת אותו, ובמקומות שבהם האופוזיציה עמדה […]

ראה עוד

אשליית הלוח המוצל – כמשל

שאלה: מי מהמשבצות A או B בהירה יותר?  אם נראה לכם ש-B בהירה יותר, אני מסכים: גם לי זה נראה כך. כעת נביט באותה תמונה, רק בתוספת שני פסים (לאלו שלא מאמינים שמדובר באותה תמונה אפשר להציגן זו אחר זו במצגת פאור-פוינט. מי שגם זה לא משכנע אותו, מוזמן לבדוק את גווני האפור המדויקים של שתי […]

ראה עוד

אוקיינוס (כמעט) בלתי נראה

אשתי התקשרה אלי בסלולארי ובקשה שאגיע דחוף הביתה. יצאתי למגרש החנייה נטרלתי את האזעקה, פתחתי את השער החשמלי ונסעתי. ברכב התחברתי לדיבורית ושאלתי את אשתי מה קרה. היא אמרה שהילדה נפלה וצריך לעשות לה רנטגן. החורף כבר כמעט הגיע, אבל השמש הייתה חזקה, לכן סגרתי את החלון (העור שלי די רגיש). שהגעתי, חיממתי לי משהו במיקרו […]

ראה עוד

"את כל הפיזיקה שלי למדתי מחוברות קומיקס" – חלק ב

בחלק הראשון ראינו שמתוך הקפיצה של סופרמן לגובה של 200 מטרים אפשר להסיק שכוח הכבידה על קריפטון גדול פי-15 מזה של כדור הארץ. כיצד יכולה להיווצר כבידה כה חזקה? ובכן, אפשר להראות (וזה כבר מעט טכני מידי) שתאוצת הכובד על פלנטה פרופורציונאלית למכפלתם שני גורמים: הצפיפות הממוצעת של הפלנטה ורדיוס הפלנטה (לפריקים של פיזיקה: השווה את […]

ראה עוד

"את כל הפיזיקה שלי למדתי מחוברות קומיקס" – חלק א

סופרמן בכלל התחיל כקומיקס. זה היה בארה"ב בשנות העשרים ששני תלמידי תיכון בשם ג'רי סיגל וג'וזף שוסטר (יהודיים, איך לא) הגו את דמותו של גיבור העל האולטימטיבי. סופרמן, חשוב לדעת, היה בתחילת דרכו סוג של עמיר פרץ: אחד שמגן על הפועלים מבעלי ההון החמסניים, ומציל את העובדים הפשוטים  מרדיפת הבצע הקפיטליסטית. וכך, עם סמל ה-S […]

ראה עוד

טום לרר – שנינות מוזיקאלית מוחצת

השבוע גיליתי את טום לרר (Tom Lehrer).  עבור מי שטרם שמע את השם, מדובר בסטיריקן-פסנתרן-מתמטיקאי-יהודי-אמריקאי שנון להחריד ומקסים לא פחות, שהתפרסם בעיקר בשנות החמישים-שישים. לרר לא השלים את הדוקטורט שלו במתמטיקה, ובמקום קריירה מדעית בחר להוציא את לחמו ממוזיקה וסאטירה – דבר שאותו עשה בהצלחה מסחררת, למרות שהופעה מול קהל מעולם לא היתה חביבה עליו. נפתח בשיר שעושה […]

ראה עוד

מסתורין הזמן ההפוך

אנו מביטים בסרטון בו מוקרן כדור הנע על השולחן במהירות קבועה. האם נוכל לקבוע בוודאות שהסרטון מורץ מההתחלה לסוף (כרגיל) או שאולי הוא מוצג מהסוף להתחלה?  מסתבר שאם החיכוך זניח, אין לנו דרך להכריע. מה לגבי כדור נופל? גם כאן לא ניתן לדעת, כיוון שיכול להיות שבסרטון המקורי זרקו את הכדור כלפי מעלה, ומבחינת הפיזיקה […]

ראה עוד

מאמרים מדעיים – איך זה עובד באמת

כל מי שפרסם מאמר מדעי יודע שקיימת מכבסת מילים מקובלת למדי שעוזרת 'להחליק' מאמר למרות שאין מאחוריו ערך מדעי ממשי. המנחה (הנערץ) שלי, פרופסור רונן קדמון,  נהג לומר שבעולם האקדמי 95% מהפרסומים הם 'רעש רקע' בעוד שרק חמישה אחוזים בונים את ההתקדמות של התחום. יהיו כאלו שיאמרו שהוא נאיבי, ושרעש הרקע מגיע ל-99.9% כך זה, כאשר […]

ראה עוד