כיסוח פיזיקאלי לפרסומת ויראלית

מדע כללי, מדע עם חיוך, פיזיקה 3 תגובות »

אם לא הספקתם לראות, ברשת רצה פרסומת ויראלית של BMW

ההסבר המקובל לכך שאפשר למשוך את המפה מבלי להפיל את הכלים, מדבר על 'אינרציה' או 'התמדה'. לכל מסה יש נטיה להשאר באותה מהירות (במקרה הזה, מהירות אפס או מצב של מנוחה).  אפשר לחשוב על אינרציה כעל התנגדות שיש למסה לשינוי במהירותה – ככל שהשינוי גדול יותר, כך הההתנגדות גדולה יותר. בשפה פיזיקאלית נוכל לומר שהתאוצה (או שינוי המהירות) שווה לכוח הפועל לחלק למסה. מכאן, שאם המסה גדולה מאוד, התאוצה תהיה קטנה בהתאם.

המשך »

פיזיקה בפרסומת למכוניות

הוראה, מדע עם חיוך, פיזיקה 5 תגובות »

מה המושג הפיזיקלי המסתתר בפרסומת של פולקסווגן?

המשך »

סימפוניית המדע

הוראה, מדע כללי, מדע עם חיוך, פיזיקה 3 תגובות »

סימפוניית המדע (Symphony of Science) הוא ערוץ YouTube ההופך את הסבריהם של מדענים לקליפים מוזיקליים מרהיבים. מאחורי הפרויקט עומד מוסיקאי ועורך וידאו מוכשר בשם ג'ון בוסוול (John Boswell). את הקסם של הפיכת דיבור לשירה (Songify) עושה תוכנה מקצועית בשם Melodyne אבל כדי להגיע לתוצאה מרגשת, מובן שצריך משהו מעבר לכלים טכניים.

אחד הקליפים החביבים עלי מתאר את עולם החלקיקים מתוך הפרספקטיבה של תורת הקוונטים. תורה מורכבת ועמוקה זו תוותר כנראה לעד מחוץ להבנתו של הציבור הרחב, אבל קיימים ניסיונות יפים לעשות לה פופולריזציה כמו למשל כאן.

משתתפים בקליפ לפי סדר הופעתם: השחקן מורגן פרימן, פיזיקאי החלקיקים פרנק קלוז , מיצ'יו קאקו ובריאן קוקס – שניהם מסבירים בחסד של עולם הפיזיקה, ריצארד פיינמן הממזרי וסטיפן הוקינג בקולו המסונתז. נבחרת מכובדת זו 'נאלצת' לשיר את הטקסטים הפיזיקליים, והדבר נעשה בחן רב, שלעתים נדמה שזה המקור עצמו.

סימפוניית המדע עדיין אינה מתורגמת לעברית, אבל בעזרתו האדיבה של ג'ון בוסוול העלתי תרגום ראשון. מקווה שמתרגמים נוספים יעזרו לפתוח את הסדרה הזו לקהל הישראלי בכלל ולתלמידי המדע שלנו בפרט. העולם הקוואנטי מעולם לא היה כה פופולארי – בבקשה!

(לקבלת התרגום יש ללחוץ על CC בתחתית החלון)

תוספת: בינתיים העליתי גם את 'פואמה לכבוד המוח'


הכירו את ה'טורבו אנקביולטור'

טכנולוגיה, מדע עם חיוך תגובה אחת »

נסו להיזכר בפעם האחרונה ששמעתם הסבר טכני מורכב וחשתם שאינכם מבינים דבר. התסכול יכול להיות גדול במיוחד כאשר המסביר משתמש במונחים מוכרים אבל איננו מסוגלים להבין כיצד הם מתחברים. ברור לנו שיש משמעות להסברים אך איננו מסוגלים לתפסה. אחרי כמה משפטים העיניים מזדגגות ושממון גדול יורד עלינו או שאולי אנו מפתחים הערצה למסביר ומחזיקים ממנו גאון. הקטע הבא הוא פארודיה קלאסית על הסברים טכניים ועל טכנוקרטים. במקור כתב אותו סטודנט בשם ג'ון הלינס קויק והוא פורסם בשנת 1944 (!) בבטאון של חברת ג'נרל אלקטריק. מאז זכה הטקסט המבריק לביצועים רבים ומגוונים.

הטורבו אנקביולטור (TurboEncabulator) עליו מדובר בקטע הוא מתקן חסר פשר לחלוטין. כל משפט בהסבר נשמע אולי הגיוני אבל אינו מתקשר בשום צורה לזה שלפניו או זה שאחריו. הזרם הבלתי נפסק של ביטויים טכניים-מדעיים מיועד אך ורק ליצור רושם, וכמוהו גם המחוות הרבות של המגיש והרצינות התהומית בה הוא פולט את הג'יבריש הטכני חסר הפשר.
בעיני הקטע הוא תזכורת לכך שלא כל מה שנשמע מסובך ומתוחכם הוא בהכרח כזה, וכמי שאינו בקיא בשפה הטכנית , זכותי לקבל הסבר לא מתנשא התואם את הבנתי. הייתי משבץ אותו בכל מקום בו הטכנוקרט המצוי (מהנדס, מדען, טכנאי) שוכח כי אל בני אנוש הוא פונה.

לחובבי הג'אנר, הנה גרסת המשך מצחיקה.

והנה הטקסט המקורי:

Here at Rockwell Automation's world headquarters, research has been proceeding to develop a line of automation products that establishes new standards for quality, technological leadership, and operating excellence. With customer success as our primary focus, work has been proceeding on the crudely conceived idea of an instrument that would not only provide inverse reactive current for use in unilateral phase detractors, but would also be capable of automatically synchronizing cardinal grammeters.

Such an instrument comprised of Dodge gears and bearings, Reliance Electric motors, Allen-Bradley controls, and all monitored by Rockwell Software is Rockwell Automation's retro-encabulator.

Now basically the only new principle involved is that instead of power being generated by the relative motion of conductors and fluxes, it's produced by the modial interaction of magneto reluctance and capacitive duractance. The original machine had a base plate of pre-famulated amulite surmounted by a malleable logarithmic casing in such a way that the two spurving bearings ran in a direct line with the panametric fan.

The line-up consisted simply of six hydrocoptic marzul vanes so fitted to the ambaphascient lunar wain shaft that side fumbling was effectively prevented. The main winding was of the normal lotus-odeltoid type placed in panendurmic semi-bulloid slots of the stator, every seventh conductor being connected by a non-reversible tremmy pipe to the differential girdle spring on the up-end of the grammeters.

Moreover, whenever fluorescent square motion is required, it may also be employed in conjunction with the drawn reciprocation dingle arm, to reduce sinusoidal depleneration.

The retro-encabulator has now reached a high level of development, and it’s being successfully used in the operation of Milford trunnions. It's available soon, wherever Rockwell Automation products are being sold.