איזה סוללה כדאי לקנות? / יהונתן רון

הוראה, פיזיקה 6 תגובות »

שמח לארח את הפוסט של יהונתן רון,  מורה לפיסיקה בנופי גולן, שהנחה את תלמידיו במחקר מרתק ושימושי להפליא. 

חיי היום-יום שלנו מוקפים במוצרי חשמל ואלקטרוניקה, ומכאן שיש בחיינו שימוש נרחב מאוד בסוללות. לרוע מזלנו יש יותר מידי יצרני סוללות, לכן כשאנו ניגשים לחנות הקרובה במטרה לקנות סוללות חדשות אנו מתייצבים בפני הדילמה המוכרת – במי לבחור?
האם באמת יש הבדל בין הסוללות?
האם זו אותה גברת בשינוי אדרת? ומהי בעצם סוללה?

duracell_matrix

"צרכנים" הם רכיבים חשמליים שונים  הזקוקים לאנרגיה בכדי לפעול ולעבוד כתקנם (נורה / שעון / וכו'). תפקיד הסוללה במעגל החשמלי הוא לספק את האנרגיה הדרושה לצרכן. כיצד היא עושה זאת? בתוך הסוללה מתרחשת תגובה כימית כך שהסוללה היא למעשה מתקן הממיר אנרגיה כימית לאנרגיה חשמלית. האנרגיה החשמלית גורמת לזרם חשמלי (תנועה של מטענים בכיוון אחד) לזרום במעגל ובכך לספק את האנרגיה לצרכן.
כמות האנרגיה שהסוללה ממירה מאנרגיה כימית לחשמלית נקראת כא"מ (ראשי תיבות של "כוח אלקטרו-מניע"), והוא נמדד ביחידות של וולט. בסוללה אידיאלית, כל האנרגיה הכימית הופכת במלואה לאנרגיה חשמלית, ובמצב זה הסוללה מספקת למעגל אנרגיה השווה לכא"מ שלה, אבל סוללות אידיאליות קיימות רק בפנטזיות.
בכל סוללה מעשית, המרת האנרגיה מאנרגיה כימית לאנרגיה חשמלית דורשת "דמי משלוח" – חלק מהאנרגיה הכימית הופכת לחום עקב הזרם החשמלי שזורם דרך הסוללה, והיתר – הופך לאנרגיה חשמלית. חלק זה של האנרגיה שמומר לאנרגיה חשמלית נקרא מתח הדקים. מכיוון שבמערכת סגורה אנרגיה לא נעלמת ולא נוצרת יש מאין, נוכל לקבוע כי:

כא"מ = מתח הדקים + כמות האנרגיה שהפכה לחום

המשך »

איך הגעתי לרבע מליון צפיות מסרטון על פיזיקה

הוראה, מדע כללי, פיזיקה אין תגובות »

 פוסט אורח של אסף בר יוסף, מורה לפיזיקה בחמד"ע ומרצה בנושאי מדע.

לפני מספר חודשים, גלשתי במקרה לאתר TED-Ed אשר הוזכר לטובה בבלוג זה  והוקסמתי מיד מהרעיון של חיבור בין מורים ואנימטורים ליצירת חווית לימוד ייחודית. התרשמתי מהאיכות הגבוהה של האנימציה, ובעיקר מהאופן הדידקטי בו מועברים התכנים. בנוסף, האנימציות מלוות בשאלות העמקה נוספת ודיון אשר כל מורה יכול להתאים לרמת כיתתו ובכך ליצור שיעור עשיר ושלם לתלמידיו.

לאחר שנוכחתי בהצלחת השימוש בסרטונים מהאתר בשיעורי הפיזיקה שלי  (למשל סרטון מעולה אודות החוק השני והשלישי של ניוטון) החלטתי לנסות ולהעלות שיעור משל עצמי.

המשך »

ארוחת בוקר של גיבור-על

הוראה, מדע כללי, מדע עם חיוך, פיזיקה תגובה אחת »

לאחר שכיסח לפלאש את הצורה, ממשיך אריק גלבוע לקעקע את אושיות גיבורינו וחושף בפומבי את צריכת המזון השערורייתית של סופרמן.

כמה אנרגיה נחוצה לסופרמן לבצע פעולה שגרתית כמו הנפת בניין האמפייר-סטייט באוויר?

נתחיל מההתחלה.
אנו משתמשים רבות במושג קלוריות:  "כמה קלוריות צריך לאכול?" , "שים לב! יש בזה הרבה קלוריות" , "היום בריצה שרפתי 250 קלוריות."
אך מהי קלוריה, ואיך היא קשורה לאוכל?

המשך »

גיבור-על או נזק קטלני?

מדע עם חיוך, פיזיקה 4 תגובות »

מאמר אורח מאת אריק גלבוע 

"הברק" ("The Flash") הוא אחד מגיבורי העל ביקום של חברת הקומיקס DC. כמו רוב גיבורי העל, "הברק", או בשמו המלא, בארי אלן, היה איש פשוט, מגושם ולא יוצלח במיוחד שזכה לכוחו כתוצאה מברק שפגע בצנצנת כימיקלים איתה עבד…

"הברק" קיבל כוחות על מדהימים המאפשרים לו לרוץ במהירות האור. לא פחות.

flash1

לכאורה, נפתרו בעיות העולם. אם יש משבר בניו-יורק ואז מיד בלונדון – אין חשש! "הברק" יספיק לטפל לאלתר בכל המשברים, היות ומהירות האור היא בערך 300,000 ק"מ בשניה. לצורך התרשמות, מדובר בהקפת כדור הארץ 7 פעמים בקצת פחות משניה אחת. אכן, "הברק" הוא גיבור-העל המהיר מכולם. סופרמן, תאכל אבק.

המשך »