שליח

כתיבה, שירה אין תגובות »

שָׁלִיחַ

אוֹר עָנֹג וְצָלוּל, שְׁבִיב תִּפְאֶרֶת גְנּוזָה
מִסְתַנֶן אֶל חַדְרֵי בְטְפִיפָת עֲנָוָה
כְּשָׁלִיחַ קוֹרֵן אַל חוּשָׂי הסוּמִים
בִּרְכַּת מֶלֶךְ עִמּוֹ לְבָנַיו הַתּוֹעִים

לוֹטֶף מכְאוֹבָיי וְנִכְאָב עִמָּדִי
עַד יִסּוֹג הַמַּכְאוֹב וַיִמוֹג יְגוֹנִי
עַד אֶשָּׂא מַבָּטִי שׁוּב, רוֹנֵן וְטָהוֹר
בְּתִקְוָה צְעִירָה הנוסקת לַדְּרוֹר

אָז יָשׁוּב בְּחֶדְוָה כְרָץ יָם  נֶאֱמָן
לחיקוֹ שֶׁל הַחֶסֶד מִמֶּנּוּ קָרַן
יתְמָזֶג באוֹרוֹ וְהָיוּ לְאֶחָד
וְלֹא עוֹד נוֹדַע כִּי מִמֶּנּוּ נִפְרָד

אוֹר עָנֹג וְצָלוּל, שְׁבִיב תִּפְאֶרֶת גְנּוזָה
מִתְפוֹגֶג מֵחַדְרֵי בטְפִיפַת עֲנָוָה
מרוּחַץ הוֹתִירַנִי, מְקִיץ מחלוֹם
הַלֵּב שֶׁקָּפָא בִּי  חָזַר שׁוּב לִפְעוֹם.

 

האהבה דוברת אליך

כתיבה, שירה 3 תגובות »

הָאַהֲבָה דוֹבֶרֶת אֵלֶיךָ
בְּשָׂפָה שֶׁאֵינְךָ מֵבִין –
זוֹ תַּמְצִית סִבְלֶךָ.

הָאַהֲבָה מַגִּישָׁה לְךָ בִּגְדֵי מְלָכִים
שֶׁלֹּא תּוּכַל לִלְבֹּשׁ
טֶרֶם פָּשַׁטְתָּ אֶת אַחֲרוֹן סְמָרְטוּטֶיךָ
בָּם תֶּאֱחֹז כְּקַבְּצָן עָלוּב מֻכֶּה יֵאוּשׁ

אֶת יָדֶיהָ – הַמְּפַסְּלוֹת בְּךָ יְצִירַת מוֹפֵת
תְּדַמֶּה לִזְרוֹעוֹת תְּמָנוּן אָיֹם
אֶת גִּשְׁמֵי הַבְּרָכָה שֶׁתָמְטִיר עָלֶיךָ
תְּדַמֶּה לְשִׁטְּפוֹנוֹת בּוֹלְעֵי-כָּל

אֶת מַנְגִּינָתָה הַנִּצְחִית, מַנְּגִינַת הַשְּׁלֵמוּת
יִשְׁמְעוּ אָזְנֶיךָ כְּזִיּוּף מִתְמַשֵּׁךְ
תִּרְדֹּף, תַּכֶּה, תִּרְמֹס אוֹתָהּ בְּרֶגֶל גַּסָּה
מִבְּלִי לָבוֹא עַל סִיפוּקְךָ
וְהִיא – עָרְפָה לֹא תַּפְנֶה אֵלֶיךָ

דוֹבֶרֶת הִיא אֵלֶיךָ
בְּשָׂפָה שֶׁאֵינֵךְ מֵבִין.

מִתּוֹךְ הַלְמוּת פַּטִּישׁ בְּסֶלַע אָטוּם
מַעְיָן חַיִּים נִפְרַץ
מִתּוֹךְ עוֹלָם מִתְפּוֹרֵר בַּעֲרָפֶל
יַעֲלֶה אוֹר גָּדוֹל
מִתּוֹךְ הַכְּאֵב הַחוֹתֵך בַּבָּשָׂר
יִפְרֹץ צְחוֹקְךָ מַעְלָה מַעְלָה –
וְאָז, חַפְּשִׂי מִכְּבָלִים – תָּבִין.

הָאַהֲבָה דוֹבֶרֶת אֵלֶיךָ
וְאֵינְךָ זָקוּק עוֹד לְשָׂפָה –
זוֹ תַּמְצִית אָשְׁרְךָ.

אל האור

כתיבה, שירה אין תגובות »

אֶרֶץ חֲדָשָׁה  רוּחִי אָז חָזְתָה
מֵאֹפֶק עַד אֹפֶק  אָשִׁיר אֵת שִׁירָה

לֹא יַעַר לֹא הַר, לֹא נַחַל זוֹרֵם
לֹא רֶמֶשׂ לֹא עוֹף, אֵין גְּבוּל בָּהּ תּוֹחֵם
צַדִּיקִים בָּהּ יוֹשְׁבִים וּפְנֵיהֶם נֶהֱרֶה
חַיַּי נֶצַח לָהֶם בְּשָׂשׂוֹן טָהֳרָה

כָּל צְלִיל וְצוּרָה יִוָּצְרוּ בְּאוֹרָה –
שִׁיר הַשִּׁירִים הִיא,  תַּכְלִית הַתּוֹרָה

בְּגָד גַּס לְעוֹּרִי וְרַגְלֵי יְחֵפוֹת
תַּחַת לַהַט חַמָּה וְגַשְׁמִי זִלְעָפוֹת
בִּנְתִיבֵי הַקְּדוֹשִׁים הָדְרוּכִים עֲנָוָה
אַל שָׁמֶיהָ אֶחְתֹּר בְּדִמְמַת אֱמוּנָה

אוֹצָרָהּ לִי  יָאִיר כְּעַמּוּד בְּמִדְבָּר
עֵת גּוּף זֶה מִתְכַּלֶּה בְּמַכְאוֹב שֶׁל בָּשָׂר
הוֹ, מוֹרִי, צוּר יִשְׁעִי,  שְׁלִיחַ אֶל מְבֹרָךְ
אֶת הַשַּׁעַר הֵצֵר לְפָנַי אָנָּא פֶּתַח

אֶל הָאוֹר, אֶל הָאוֹר,  אָז אָרוּץ בְּחֶדְוָה
לְחַיִּים שֶׁל אֱמֶת, אֹשֶׁר עַד, אָהֲבָה

מילים: אורן פרבר, לחן: אבי גרייניק

בריון השכונה

שירה 2 תגובות »

לקראת בואו של בוב דילן לארץ,  מוזכר פה ושם שירו Neighbourhood bully או ‘בריון השכונה’. שיר זה, מתוך האלבום Infidels, הנו משל  שנון על ישראל, ועל צביעותו המופלגת של העולם ביחסו אליה. השיר יצא ב-1982, ממש לאחר תקיפת הכור העיראקי (והד לכך אפשר למצוא בשיר), אך הוא רלוונטי היום באותה מידה, אם לא יותר.
את שירו של בוב דילן תרגמתי לעברית, הוא בוצע על ידי אריאל זילבר ב-2005.  הנה הביצוע של דילן והתרגום.


בריון השכונה / בוב דילן

בריון השכונה, הוא בסך הכל אחד
אויביו טוענים, אדמותינו שדד
הקיפוהו בערך מליון לאחד
אין לו לאן לברוח, הוא תמיד לבד
הוא בריון השכונה.

בריון השכונה, רק לשרוד מתאמץ
מושמץ ומגונה כי עדיין לא מת
ללחום לא אמור, הוא צריך עור של פיל
רק לשכב ולמות שאת דלתו כל איש מפיל
הוא בריון השכונה.

בריון השכונה, גורש מכל מקום
נדד כפליט, מוכה וערום
משפחתו התפזרה, עמו נרדף והושמד
עומד למשפט, רק על כך שנולד –
הוא בריון השכונה.

כנופיית לינץ חיסל, הנשיא מיד צלצל
נשים זקנות גינו אותו, דרשו שיתנצל
שהשמיד ת’פצצות, אף אחד לא שמח
הרי לו נועדו,
“באשמתך!” הם קראו
לבריון השכונה.

לא כדאי להמר, הסיכויים די קלושים
שלפי חוקיהם יישאר בחיים
כי גרדום לפניו, קנה אקדח בגבו
ולכל  מטורף יש רשיון להרגו,
הוא בריון השכונה.

אין לו בן-ברית, שיגיד מילה טובה
על הכל משלם, בשבילו אין אהבה
“קח נשק מיושן,” הם זורקים לעברו
אבל אין גם אחד שילחם לצדו
הוא בריון השכונה.

הוא מוקף פציפיסטים שחולמים על שלום
“רק לא עוד דם!”  זועקים למרום,
בזבוב לא פוגעים
אם פגעו – חיש בוכים
“שהבריון יירדם,”  הם אורבים ומייחלים
הוא בריון השכונה.

חלפה כל אימפריה, שאותו שעבדה
מצרים ורומא, גם בבל הגדולה
במדבר יצר גן-עדן, הפריח שממות
במיטה רק עם עצמו, ובו איש לא ישלוט
הוא בריון השכונה.

כן, ספריו הקדושים נרמסו זה מכבר
כל חוזה שחתם לא שווה ת’נייר
מכל מה שהושלך הוא יצר הצלחה
לקח חולי ומכאוב  והפכם לברכה
הוא בריון השכונה.

אמרו לי כעת, אינכם חבים לו דבר מה?
כלום, הם קוראים, הוא רק רוצה מלחמה!
גאווה, דעה קדומה, וטיפשות למכביר,
לטורפו הם אורבים ככלבים זבי ריר,
בריון השכונה.

מה כל פשעו, שצלקות הוא עוטה?
המזהם הוא כוכבים, הנחלים הוא מטה?
בריון השכונה, ניצב על הגבעה
עוצר את השעון, הזמן בו קפא
בריון השכונה.

___
מנחם בן, NRG, 17.6.11