איך חלום הפך אותי למדען. הסיפור המרתק של תמיר אשמן

אנשים מיוחדים, מדע כללי 8 תגובות »

את תמיר אשמן, שאיתו למדתי בתיכון לפני 27 שנים, פגשתי לא מזמן בבית קפה, והוא גלל בפני סיפור שהוא לא פחות ממדהים. הזמנתי אותו לכתוב בבלוג, ולשתף גם את קוראיי 'מדע ושאר רוח' בהרפתקאה גאומטרית-רוחנית שיש לה השלכות רבות בעולם המתמטיקה, המדע וכמובן בעולם החינוך.

ללכת אחרי החלום  או איך אדם ללא כל הכשרה מדעית מפתח מודל גיאומטרי מדעי חדש / מאת תמיר אשמן

מאז שאני זוכר את עצמי כילד, עולם הטבע והמדע ריתק אותי. העיר רחובות בשנות ה-70 הייתה קרקע פורייה לסקרנותו של "ילד-חוקר" – הפרדסים, השדות, מכון וייצמן והפקולטה לחקלאות נתנו לי השראה. אני זוכר איך אני וארז כליף ז"ל היינו מתגנבים למעבדות המחשבים במכון ויצמן בתקופה שהגרפיקה הממוחשבת עוד לא הומצאה ומספרים ואותיות יצרו מסלולי מרוץ מכוניות והשאירו לדמיון שלנו לעבוד שעות נוספות. אני זוכר את הניסויים שהייתי עושה עם אורן שריקי (היום, ד"ר שריקי) בכיתה ד' בניסיונות להפוך את הריח של עלי האקליפטוס לבושם, אותו נסינו אחר כך למכור בחוסר הצלחה. אבל תלמיד טוב אף פעם לא הייתי, כך שהעולם המרתק של הפיזיקה והמתמטיקה בתיכון נשאר רק ל-'חכמים'.

למעשה, הייתי ילד סקרן מאוד והחדר שלי היה מעין מעבדה סודית. אוספי מאובנים, שיניים ועצמות של בעלי חיים שמצאתי מלאו את המגירות. חרשתי את הספר 'נסה ודע שעשועי מדע' ו'הטכנאי הצעיר'. שעות שהייתי בוהה בקיני נמלים ובקורי עכביש, ואין אבן ברחובות שלא הפכתי בחיפושי אחרי נדלים, אורי כדורים, ושאר עכבישים ונחשים. אבל החיים בדרכם המסתורית לקחו אותי לכיוונים אחרים. גם בני אדם סיקרנו אותי, ובעיקר סיקרן אותי האופן שבו אנחנו יוצרים קשר. מצאתי את עצמי אחרי השירות הצבאי עובד בפנימיית ילדים בתל אביב, ועוסק בחינוך. עם הזמן למדתי לימודי תואר ראשון ושני בעבודה סוציאלית ולקבוצות טיפול שפתחתי קראתי 'מעבדות יחסים' שאותן אני עושה גם היום. העלילה בסיפור שלי הולכת להשתנות בשנת 1999.

בצהריי אחד הימים הלכתי לישון וחלמתי חלום מוזר שבו הופיע צורה גיאומטרית רב ממדית, צורה שלא ראיתי ולא שמעתי עליה מעולם. קמתי מהחלום בתחושה מאוד מוזרה וכל מה שאני זוכר זה שהיה לי צורך עז לבנות אותה. ירדתי לחנות מכשירי הכתיבה הקרובה וחזרתי ממנה עם קרטון ביצוע, מד זווית וסכין יפנית. בתוך חצי שעה של שרטוטים, חיתוך והדבקה החזקתי בידי את הגרסה המדויקת של הצורה שהופיע אצלי בחלום, הרגשתי כאילו כל החוקים הגיאומטריים הועברו אלי במהלך החלימה.

שכבתי על הכורסא ובמשך שעות בהיתי בצורה שבניתי, הרגשתי שאני צולל לתוכה. לאט לאט, כמו עיניים המתרגלות לחושך, התחלתי להתמצא. מספרתי את כל הפאות, וגליתי שלצורה זו יש 24 פאות, ואז שמתי לב שהצורה בעצם מורכבת משתי פירמידות השזורות זו בזו ושהצורה הזו היא בעצם מגן דוד תלת ממדי.

הצורה שהופיעה בחלומי 

המשך »

איך מלמדים עם WOW?

אנשים מיוחדים, הוראה, מדע בקולנוע 2 תגובות »

ניצן אונאל ויהב מיכאל (מדע עברי) לוקחים את לימודי המדע לרמות שכמותן לא נראו בארץ, וככל הנראה גם בעולם.
בקליפ מסחרר שהעלו לאחרונה, המסכם את הפעילות העניפה שלהם בקדימה מדע, אפשר לראות את מגוון התחומים שבהם הם עוסקים, ואת אמצעי ההוראה המאוד לא שגרתיים שלהם: פיצוצים, רקטות, מצלמות מהירות, צילומים תרמיים, קשתות, רובוטים ועוד ועוד. יהב וניצן עובדים בעיקר במרכזי מחוננים או במסגרות לא פורמאליות, אבל השיטות שהם פיתחו בהחלט יכולות לשדרג את לימודי המדע בארץ, בייחוד עבוד מורים 'לא קונוונציונאליים'.

נקודת התורפה המרכזית במערכת החינוך היא שהיא איננה יוצרת עניין, סקרנות והתלהבות. כאשר אלו אינם קיימים, כמעט בלתי אפשרי לבנות הלאה ולהעמיק. אולם, כאשר ילד נחשף לעולם המלהיב של מדע וטכנולוגיה, ולאפשרויות האינסופיות שהתחום פותח בפניו (ובפניה!) יש לו מנוע צמיחה רגשי שיכול לקחת אותו רחוק מאוד.

מדע עברי, מצליחה בדיוק כאן – להדליק את הניצוץ ולהפוך אותו לאש גדולה, בדיוק בגילאים שבהם ילדינו מתחילים לגבש את תחומי ההתעיינות שלהם וצמאים למשהו 'אחר'

את ניצן ויהב אני מכיר שנים רבות,  והם עבורי מודל של השראה. אני שמח לארח את ניצן אונאל ב-'מדע ושאר רוח' לראיון קצר
המשך »

ללמוד מדע עם צ'רלי

אנשים מיוחדים, הוראה, מדע עם חיוך, פיזיקה 2 תגובות »

במרוצת השנים ראיתי הרבה נסיונות להסביר מדע בדרך משעשעת אבל הבחור הזה – בסך הכל בן 19 – הפיל אותי מהכיסא. מסתבר, שלא צריך הרבה משאבים כדי ליצור תוכן איכותי בתחום של מדע פופולארי – אלא בעיקר הומור, יצירתיות, סקרנות ושמחת חיים.

אור ואפקט דופלר

איך עובדת שמיעה + מנדולינה

ובלי קשר (אבל קורע) – קולות של זומביים

איזה "מדע" מייצג ריצ'רד דוקינס?

אנשים מיוחדים, גבולות המדע 60 תגובות »

לאחרונה קראתי בספרו החדש והמרתק של ד"ר רופרט שלדרייק  The Science Delusion  ("אשליית המדע – להוציא לחופש את רוח החקירה"). הספר, שטרם תורגם לעברית, מראה דרך דוגמאות רבות כיצד הממסד המדעי מאובן באמונות, תפיסות ופרדיגמות המונעות ממנו להתקדם ולהיפתח להבנה מעמיקה יותר של המציאות. מובן, שאותו "ממסד" אינו רואה את הדברים בצורה זו, ומבחינתו הכיוונים שאותם מציע שלדרייק הם בבחינת  'פסאודו-מדע'. בשנת 1981, הרחיק לכת העורך הבכיר של Nature בקוראו לשרוף את ספרו של שלדרייק, "A New Science of Life", שכן, לטענתו, הספר מעוות את הבנת הציבור לגבי מהו 'מדע אמיתי'. ד"ר שלדרייק הוא ביולוג ואיש מדע, הפועל במסגרת המתודה המדעית. הרעיונות שהוא מציע – במושגים של היום – אכן מרחיקי לכת ואף מהפכניים. הביקורת שלו על הממסד המדעי נוקבת אך עיניינית ומנומקת היטב. אין זה המקום לדון בתכנים עצמם (זאת בכוונתי לעשות בעתיד), אלא בהלך הרוח האנטי-מדעי בעליל המאפיין, לצערי, אנשי מדע רבים כיום, אשר מזכיר את השמרנות הדתית הקיצונית שעליה רבים הם מרבים להתנשא וללגלג. אחת הסיבות המרכזיות לכך, שעליה עומד שלדרייק בספרו,  היא האמונה המטריאליסטית-אתאיסטית שהשתלטה על המדע, ועל כך כתבתי בפירוט ב-על מדע ומדעיזם.

המשך »