את תמיר אשמן, שאיתו למדתי בתיכון לפני 27 שנים, פגשתי לא מזמן בבית קפה, והוא גלל בפני סיפור שהוא לא פחות ממדהים. הזמנתי אותו לכתוב בבלוג, ולשתף גם את קוראיי ‘מדע ושאר רוח’ בהרפתקאה גאומטרית-רוחנית שיש לה השלכות רבות בעולם המתמטיקה, המדע וכמובן בעולם החינוך.
ללכת אחרי החלום או איך אדם ללא כל הכשרה מדעית מפתח מודל גיאומטרי מדעי חדש / מאת תמיר אשמן
מאז שאני זוכר את עצמי כילד, עולם הטבע והמדע ריתק אותי. העיר רחובות בשנות ה-70 הייתה קרקע פורייה לסקרנותו של “ילד-חוקר” – הפרדסים, השדות, מכון וייצמן והפקולטה לחקלאות נתנו לי השראה. אני זוכר איך אני וארז כליף ז”ל היינו מתגנבים למעבדות המחשבים במכון ויצמן בתקופה שהגרפיקה הממוחשבת עוד לא הומצאה ומספרים ואותיות יצרו מסלולי מרוץ מכוניות והשאירו לדמיון שלנו לעבוד שעות נוספות. אני זוכר את הניסויים שהייתי עושה עם אורן שריקי (היום, ד”ר שריקי) בכיתה ד’ בניסיונות להפוך את הריח של עלי האקליפטוס לבושם, אותו נסינו אחר כך למכור בחוסר הצלחה. אבל תלמיד טוב אף פעם לא הייתי, כך שהעולם המרתק של הפיזיקה והמתמטיקה בתיכון נשאר רק ל-‘חכמים’.
למעשה, הייתי ילד סקרן מאוד והחדר שלי היה מעין מעבדה סודית. אוספי מאובנים, שיניים ועצמות של בעלי חיים שמצאתי מלאו את המגירות. חרשתי את הספר ‘נסה ודע שעשועי מדע’ ו’הטכנאי הצעיר’. שעות שהייתי בוהה בקיני נמלים ובקורי עכביש, ואין אבן ברחובות שלא הפכתי בחיפושי אחרי נדלים, אורי כדורים, ושאר עכבישים ונחשים. אבל החיים בדרכם המסתורית לקחו אותי לכיוונים אחרים. גם בני אדם סיקרנו אותי, ובעיקר סיקרן אותי האופן שבו אנחנו יוצרים קשר. מצאתי את עצמי אחרי השירות הצבאי עובד בפנימיית ילדים בתל אביב, ועוסק בחינוך. עם הזמן למדתי לימודי תואר ראשון ושני בעבודה סוציאלית ולקבוצות טיפול שפתחתי קראתי ‘מעבדות יחסים’ שאותן אני עושה גם היום. העלילה בסיפור שלי הולכת להשתנות בשנת 1999.
בצהריי אחד הימים הלכתי לישון וחלמתי חלום מוזר שבו הופיע צורה גיאומטרית רב ממדית, צורה שלא ראיתי ולא שמעתי עליה מעולם. קמתי מהחלום בתחושה מאוד מוזרה וכל מה שאני זוכר זה שהיה לי צורך עז לבנות אותה. ירדתי לחנות מכשירי הכתיבה הקרובה וחזרתי ממנה עם קרטון ביצוע, מד זווית וסכין יפנית. בתוך חצי שעה של שרטוטים, חיתוך והדבקה החזקתי בידי את הגרסה המדויקת של הצורה שהופיע אצלי בחלום, הרגשתי כאילו כל החוקים הגיאומטריים הועברו אלי במהלך החלימה.
שכבתי על הכורסא ובמשך שעות בהיתי בצורה שבניתי, הרגשתי שאני צולל לתוכה. לאט לאט, כמו עיניים המתרגלות לחושך, התחלתי להתמצא. מספרתי את כל הפאות, וגליתי שלצורה זו יש 24 פאות, ואז שמתי לב שהצורה בעצם מורכבת משתי פירמידות השזורות זו בזו ושהצורה הזו היא בעצם מגן דוד תלת ממדי.
הצורה שהופיעה בחלומי
