בית ספר לתבונת כפיים

בית ספר לתבונת כפיים

הייתי ילד ששנא שיעורי מלאכה. היו לי ידיים שמאליות וחומרי היצירה מעולם לא התרצו לי. מכיוון שהדבר חזר על עצמו פעם אחר פעם, התחלתי להאמין שקיימת קנוניה נגדי כך שלעולם לא אצליח לייצר משהו בעל ערך. בסוף התייאשתי. הפסקתי לעשות דברים עם הידיים, והעתקתי את מרכז הכובד שלי לעולם המופשט של מדע, מתמטיקה ופילוסופיה. מצד אחד רווח לי כי  גיליתי תחום מהנה ומרתק שבו יש לי יתרון יחסי אך מצד שני, העיקה עלי התחושה שהפסדתי משהו גדול.

אבל גם למערכת היה חלק בכשלון שלי, ולכישלון דומה של ילדים רבים. היום דומה שהמצב הולך ומחריף, שכן  אין כמעט ניסיון להקנות תבונת כפיים בבית ספר יסודי. אולי רק בבתי ספר אנתרופוסופיים שיעורי נגרות ומלאכת יד נמצאים בקדמת הבמה, בעוד שבבתי-ספר רגילים אפילו על המינימום וויתרו. התוצאה? לעיתים אני נדהם לגלות שתלמידים שלי בחטיבת ביניים בקושי יודעים לתפעל מספריים, שלא לדבר על מלאכות מורכבות יותר הדורשות מוטוריקה מאתגרת. צריך להודות: זו ממש מוגבלות.

זה מביא אותנו ליוזמה היחודית של  גבר טולי (Gever Tulley).  טולי הוא מתכנת מחשבים אמריקאי שמארגן ומנהל  בחופשות הקיץ מה שנקרא Tinkering school. את המילה tinkering ניתן לתרגם כתבונת כפיים או גם תיקון-שיפוץ-בניה הנעשים בצורה של אלתור לא-מקצועי, ברוח של ניסוי וטעייה. מחנה הקיץ של טולי מפגיש את הצעירים עם שפע של חומרי יצירה, כלי עבודה אמיתיים (גם חשמליים) ומעל הכל: חופש ליצור והמון זמן פנוי.

כל ילד או קבוצת ילדים בוחרים פרויקט ומתחילים לעבוד עליו החל משלב התכנון דרך בניה, עיצוב ותיקון וכלה בהצגה בפני שאר הקבוצה. זה יכול להיות פרויקט אומנותי או הנדסי/טכנולוגי – הילדים מחליטים על הכל. הם יכולים להיעזר במדריכים אם הם רוצים, שכן תפקיד המבוגרים במחנה הוא לסייע ולא ללמד. מותר לטעות, מותר "להיכשל" שכן הם נמצאים באקלים שמעודד אותם לנסות שוב ושוב ולראות בטעות מנוף לצמיחה, שכלול ולמידה. בקטע שלפניכם מציג טולי את בית-הספר שלו ב-TED.


אני מנסה לדמיין מה היה מעניק לי מחנה קיץ שכזה: עצמאות, אמונה ביכולתי ליצור, תבונת כפיים, עבודת צוות וחוויה בלתי נשכחת. אך אולי הדבר החשוב ביותר הוא היכולת לחבר את עולם הדמיון והחשיבה עם עולם העשייה, או בפשטות: לחבר את הידיים למוח, דבר שחסר לי עד מאוד במרוצת השנים שחלפו.

לסיום, קטע המיועד לאלו מכם שתוהים האם זה אכן בטוח להפקיד מכשירים חשמליים מסוכנים בידי ילדים צעירים. לא חייבים לקבל אותו כתורה מסיני, אבל  הוא בהחלט מרענן בצורת ההתייחסות שלו. (וכאן הקטע בתרגום לעברית)



לינקים
מה קורה ליצירתיות בבתי הספר? על עוד כשל מערכתי (לאו דוקא בישראל)
Tinkering school homepage או פשוט חפשו בגוגל לפי tinkering

תגיות:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

כתיבת