מסע קוסמי – מהגדול לקטן ובחזרה

מסע קוסמי – מהגדול לקטן ובחזרה

"התבונה אומרת לי שאני כלום; האהבה אומרת לי שאני הכול – ובין שתי אלו זורמים חיי."
ניסרגדאטה מהראג'


נתבונן בכף היד. יכולת ההפרדה של העין האנושית מוגבלת למדי, לכן לא נראה היטב פרטים קטנים מסנטימטר. זכוכית מגדלת תחשוף מרחקים של מילימטר אך מיקרוסקופ יעזור לנו לצלול לתחום של מיקרונים. מיקרון הוא מיליונית מטר או אלפית של מילימטר –  זהו בקירוב קוטר של חיידק או תא, ואפשר רק לדמיין את תדהמתו של לוונהוק, ממציא המיקרוסקופ, כאשר נחשף לעיניו לראשונה העולם המופלא הנחבא בטיפת מים.

אך הטכנולוגיה מאפשרת לנו להמשיך את המסע למחוזות זעירים אף יותר . מיקרוסקופ אלקטרונים יכול להציג עולם של ננומטרים בודדים (ננומטר הוא מיליארדית המטר, או מיליונית מילימטר) – זו כבר אינה רמה ביולוגית, אין כאן יצורים חיים אלא רק אבני בניין: מולקולות גדולות, DNA, חלבונים וכיוצא בזה. את הצעד האחרון למעמקי החומר עושה מיקרוסקפ-מינהור-סורק המאפשר לצפות באבני הבניין של מולקולות – האטומים עצמם! (הנה כמה דוגמאות). קוטרו של אטום פחמן הוא אנגסטרם אחד, כלומר עשירית ננומטר. מתחת לגודל זה, יכולה לקחת אותנו רק הפיזיקה התאורטית. קוטר גרעין האטום הוא  בקירוב אחד חלקי עשרת אלפים מקוטר האטום, ועדיין לא הגענו לתחתית החבית. הגודל המדיד הקטן ביותר הוא עשר בחזקת מינוס 18, כלומר 0.000000000000000001 מטר (שבעה עשר אפסים אחרי הנקודה).

מסע דומה אפשר לעשות אל עבר הגדול ביותר: נדמיין שאנו עולים מעלה מהבית לרחוב, לעיר, למדינה, ליבשת, לכדור הארץ, למערכת השמש… וכך בכל צעד מרחיבים את התחום הנראה פי 10 או בסדר גודל אחד. לאן ייקח אותנו מסע זה? מסתבר שרוב היקום ריק כמעט חלוטין – הצפיפות הממוצעת של החלל היא אטום אחד לסמ"ק, מציאות המזכירה מאוד את החלל השורר בתוך האטום עצמו. ובכל זאת, כעבור 21 צעדים נוכל לראות את כל הגלקסיה שלנו בתפארתה, ומעבר אליה, במרחקים בלתי נתפסים, עוד מאות מיליארדים של גלקסיות נוספות שכל אחת מכילה מאות מיליארדים של שמשות ופלנטות. היקום הנראה נפרש למרחק של עשר בחזקת 26 מטרים, כלומר אחד ועשרים ושישה אפסים אחריו. זהו המרחק שהאור עושה במשך כ-20 מיליארד שנים.

הגלקסיה השכנה – אנדומדה – 2.5 מליון שנות אור מכאן

הסרט התעודי המרשים Cosmic Voyage ('המסע הקוסמי') מנסה להמחיש את סדרי הגודל של היקום, כאשר ברקע נשמע קולו הקטיפתי של מורגן פרימן (האחריות לתרגום היא שלי).

האדם נמצא באמצע, בין הגדול לקטן ביותר. מצוייד בחושיו, אין הוא מסוגל להיות מודע אלא למנעד מצומצם ביותר של הבריאה. האינטואציה האנושית הטבעית מושתתת על תחום צר ביותר של התנסויות, ולא תמיד ניתן להכיל אותה על הדברים הגדולים מאוד או הקטנים מאוד, גם אם הטכנולוגיה מרחיבה מאוד את תחום החשיפה של החושים. זו אחת הסיבות שכה קשה להבין את המציאות הקוואנטית הנוגדת באופן חזיתי את השכל הישר.

ברמה האישית, ההכרה שאני כה קטן חסר השפעה, עוזרת  לשים בפרופורציה נכונה את הדברים 'הרי הגורל' שכה קל לדאוג בגללם. מאידך, היא עלולה להביא ליאוש ניהיליסטי ולתחושה שאין לחיים משמעות. הציטוט מפי המורה ההודי שבפתיח מציע, בעיני,  פתרון לדואליות זו. ניתן לפרש את התבונה כהבנה המדעית (החומרית) השמה את האדם במקום מאוד מצומצם ביקום. אך התבונה אינה כל מהותו של האדם – קיימת גם אהבה, שהינה ביטוי לרוח שאינה תלויה בחומר (ולכן אין למדע נגישות אליה) והיא זו הנותנת משמעות ותכלית לקיום האנושי המצומצם והחלופי.

קישורים
הגרסה הראשונה למסע הקוסמי
המסע הקוסמי – גרסת הסימפסונס
אבק כוכבים
שירה רצון ואבולוציה דרך שירו של מאיר אריאל
Nisargadatta Maharaj

תגיות:

להגיב על אורן (admin) לבטל

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

כתיבת

  • 12 מחשבות על “מסע קוסמי – מהגדול לקטן ובחזרה

    • רק רציתי להעיר שניסרגדאטה מהראג' היה מאוד נעלב אם היית מכנה אותו בודהיסט, או מבין את דבריו כדואליים.

    • תודה טל. תיקנתי את עניין הבודהיזם. לגבי הדואליות, נראה לי די ברור שזו דואליות לכאורה.

    • וכאן מתבקש לשאול את השאלה: מה הוא גודלה של התודעה?

      עצם הניתוח שלך על מגבלות הקלט החושי מצביע על גישה למשאב שלא נתון למגבלות אלה.

    • הרצל – להבנתי התודעה אינה ניתנת למדידה כלשהיא מעצם היותה טרנסצנדנטית. הגישה המטריאליסטית מניחה שאם משהו אינו מדיד הוא אינו "קיים" ואין לו משמעות "אמיתית". אבל אולי המדע אינו חייב להיות מטריאליסטי.

    • שלום כרגיל יופי של בלוג
      בשביל להציג יחסים ביולוגיים קשורים לאורך, נניח כלב גדול, סדר גודל של מטר ועליו כינה, סדר גודל מילמטר כלומר אלפית הכלב. על הכינה חידק סדר גודל מיקרון, כלומר אלפית הכינה. כינה יכולה להקפיץ כלב, האם חידק מקפיץ כינה? באמת שאיני יודע. חשוב מכך, אין בעלי חיים באורך של ק"מ = אלף כלבים, ואין חיים בעולם שהוא אלפית החידק. וירוס ופריאון הופכים ליצורים חיים, בהגדרה מצומצמת, רק כטפילים. להתרבות ולהשפיע הם חייבים לפעול כטפילים של מערכות גדולות יותר. הסיבות? מערכות תקשורת ושליטה, גם, כפי שנכתב בבלוג לעיל, גדלים בעולם המולקולרי והאטומי. אבל באיזורי גבול יש תופעות של חיים "אמיתיים" בשני הקצוות, ניתן לעסוק בכך רבות.

    • מסכים לגמרי שהתודעה ביסודה היא טרנסצנדנטלית. השאלה שלי הייתה שאלה מוזמנת. לכן גם חוקרי המוח שמנסים לאתר את מקור התודעה בפעילות המוח יעלו חרס בידם.

    • שלום לכולם,
      שמי עמית, ולמרות שאני קורא נלהב וקבוע של הטור המצויין, אני לא נוהג להגיב. הפעם אני אחרוג, ואציע, בהמשך לדיון שעלה, הפנייה להרצאה מאלפת של ריצ'ארד דוקינס, על היכולת האנושית לתפוש סדרי גודל במרחבים הזעירים או העצומים, וההתיחסות שלנו לעולמנו בהתאם. ריצ'ארד, דארוויניסט אדוק כהרגלו, לא מפספס הזדמנות להסבר מטריאליסטי.
      ההרצאה טיפה ארוכה (22 דקות), אבל בהחלט מרתקת וכוללת תרגום לעברית.

    • 1- תיקון קל: המכשיר שאתה מציין בהתחלה הוא מיקרוסקופ אלקטרונים (electron microscope), לא מיקרוסקופ אלקטרוני (electronic microscope).
      2- הרצל אומר "עצם הניתוח שלך על מגבלות הקלט החושי מצביע על גישה למשאב שלא נתון למגבלות אלה." מה? למה? אני לא מבין את הטענה הזו.
      אורן, האמירה שלך לגבי מדע מטריאליסטי פשטנית. הרבה דברים אינם מדידים, אלא מחושבים. גם השימוש שלך במרכאות סביב המילים 'קיים' ו-'אמיתית' לא ברור לי.

    • zipdrive,

      1 – תודה על ההערה. אתה כמובן צודק, אבל בעברית אפשר להגיד גם 'מקרוסקופ אלקטרוני' באותה משמעות – ראה למשל בויקיפדיה.

      2 – ב'מדידים' התכוונתי גם מחושבים, וזה כולל את כל מה שניתן להגיע עליו בעזרת הגיון ומחשבה מכל סוג. יש אמת טרנצנדנטית וניתן להכיר אותה – אם חווית את זה אתה יודע, ואם לא – אין (ולא תהיה) שום דרך בעולם לשכנע אותך. המרכאות מבטאות את המוגבלות של המדע המקובל בהקשר זה, שמבחינתו כל הקיים בעולם הוא רק חומר ואנרגיה.
      אם טוב לך בתפיסת עולם מטריאליסטית, זה מאה אחוז, נוכל להישאר ידידים מתוך כבוד הדדי 🙂

    • אורן, אנחנו נסכים שלא להסכים בנוגע לחוויה הטרנצנדנטית.
      בקשר למיקרוסקופ, תסכים איתי בוודאי שהעובדה שזה כתוב כך בוויקיפדיה לא מוסיפה הרבה,בהתחשב באי הדיוקים הרבים שבאתר זה.
      אזכיר לך שישנם לא מעט מיקרוסקופים אופטיים שהם אלקטרוניים (לדוגמא: http://www.dkr.co.il/Digital-Video–Optical-Microscopes.htm) ולכן השם מיקרוסקופ אלקטרוני אינו נכון.

    • zipdrive – השתכנעתי ותיקנתי. תודה!