MOOC – האינטרנט עושה לנו אוניברסיטה

MOOC – האינטרנט עושה לנו אוניברסיטה

מאמר אורח מאת נועה פז

ככל שעובר הזמן, נראה שמערכת החינוך המסורתית, המבוססת על הרצאה, משימות, מתן ציון וחוזר חלילה, הופכת לפחות ופחות רלוונטית.

שוב ושוב אנו מגלים, שהחומר הנלמד לא נותן מענה לצרכי התעשייה, וגם אם הקורס הנלמד רלוונטי, צורת העברת החומר – ההרצאה – אינה מתאימה לכולם. אנשים שונים קולטים ומבינים מידע בדרכים שונות: יש ששמיעה עוזרת להם, אחרים מבינים טוב יותר באמצעות קריאת טקסטים, וכאלו הקולטים מידע טוב יותר באופן ויזואלי.

ניתן עוד לשאול: האם מה שמלמדים יהיה רלוונטי בעולם המשתנה במהירות?

האם צורת הלימוד הראשית המבוססת על שינון חומר ולא כיצד ללמוד עצמאית, עדיין עונה על צרכינו?

נוספת לכך העובדה המצערת, שעבור רבים, הרחבת הידע המשמעותית מתרחשת כמעט רק בתקופת האוניברסיטה, תקופה בה נלמדים מספר קורסים מצומצם בתחומים ספציפיים. מעבר לכך, הרחבת הידע כמעט נפסקת. הבשורה הטובה היא, שבעקבות שינויים טכנולוגים נולדות צורות למידה חדשות, אשר מאפשרות לנו ללמוד ולהתפתח בכל עת שנחפוץ.

בשנתיים האחרונות פורחת שיטת לימוד חדשה הנקראת  MOOC – Massive Open Online Courses (קורסים פתוחים ומקוונים בהיקף מאסיבי). מדובר בקורסים אוניברסיטאים לכל דבר – הם מתחילים בתאריך מסוים, ההרצאות ניתנות ביום קבוע בשבוע, ישנן מטלות להגשה עם ציון, ואף מבחן מסכם.

היתרונות של MOOC רבים – ראשית, הקורסים ניתנים בחינם או בסכומים נמוכים. ההרצאות מחולקות לחלקים קטנים יותר ומאורגנים, וניתן לצפות בכל חלק כמה פעמים שרוצים. פעמים רבות יתווספו להרצאות החובה הרצאות רשות אשר נותנות חומר רקע למתקשים, או חומר נוסף אך לא הכרחי למתעניינים. הפורמט המיוחד מאפשר להוסיף מצגות, לתת קישורים למידע נוסף, לעצור את ההרצאה באמצע באופן יזום, לשאול שאלה, ובכך לחייב את הסטודנט לענות על שאלה, שרק לאחר תשובה נכונה יוכל להמשיך בצפייה. פורמט זה מבטיח שכל סטודנט ישמע את כל החומר הרלוונטי, אך בקצב שלו. כל סטודנט יצטרך לענות על שאלות שמצריכות הבנה, וכך יבין טוב יותר את התכנים.

מתכונת זו, שבה החומרים נמצאים באינטרנט, בחינם, מאפשרת גישה לאנשים חסרי אמצעים, המתגוררים רחוק מאוניברסיטאות, ואפשרות לזכות בהשכלה ברמה אוניברסיטאית בתחומים מגוונים. במקום שעשרות או מאות בלבד יחשפו לחומר הנלמד בכל רגע נתון, הרי שאלפים ומאות אלפים יכולים להנות מהחוויה. כל מי שיגיש את כל המטלות ויעבר בהצלחה את כל המבחנים יוכל לקבל תעודה על סיום הקורס, גם אם הקורס עצמו (עדיין) לא מעניק נקודות זכות באוניברסיטה כלשהי.

בעוד שבעבר גם המסלול לתעודה היה בחינם, כיום במרבית אתרי MOOC מסלול זה הנו בתשלום, אולם תשלום זה נמוך באופן משמעותי מעלותו של קורס יחיד באוניברסיטה.

מאחר והקורס ניתן גם בחינם וניתן להוריד את ההרצאות, הרי שמי שהתעודה לא חשובה לו יכול להראות את ההרצאות בקצב אישי, שאינו קשור לתאריכי הגשה של מטלות ומבחנים. המשמעות היא שניתן להירשם לכמה קורסים שרוצים, להוריד למחשב ולצפות בזמן פנוי.

זה האופן בו אני נעזרת ב-MOOC. כבעלת תואר אקדמי, אין לי צורך לעמוד במטלות ובמבחנים, אולם יש לי תחומי עניין מגוונים, ואני רוצה להעמיק בהם. התוצאה היא, שיש לי על המחשב קורסים שלמים אודות אסטרונומיה, חשיבה ביקורתית, סיפורת מדע בדיוני, כתיבת תוכן אסטרטגית לאינטרנט, תזונה נכונה, ההיסטוריה של הרוק, שיעורי גיטרה למתחילים, אבולוציה למתחילים, ועוד רבים, טובים ומרתקים. האם ראיתי את כל ההרצאות בכל הקורסים? לא. אבל הם שם מחכים לי, והחלוקה המאורגנת להרצאות קצרות בנושאים ספציפיים, מבטיחה שאוכל לבחור את ההרצאה שמעניינת אותי באותו הרגע, גם אם לרשותי רק רבע שעה פנויה.

דפנה קולר (הישראלית),  ממקימי האתר Coursera, מסבירה את היתרונות של MOOC:

נתונים על MOOC:
מחקר שנעשה על 29 קורסים מאתרי MOOC כגון Udacity, Coursera, edX,  מצא שלכל קורס נרשמים בממוצע 43,000 סטודנטים. 6.5% נשארים עד הסוף, ל- 9.8% מהנרשמים יש איזושהי אינטראקציה עם החומר. מדובר באחוזים נמוכים, אך חשוב לזכור שרבים מהנרשמים כלל לא מעוניינים בתעודה, ושמספר הנרשמים כה גבוה, ולמרות שיעורי הנשירה הגבוהים, כמות המסיימים היא מכובדת.

בהכללה, אורך הקורס קובע את אחוז מסיימי הקורס. לסטודנטים לא משנה מי האוניברסיטה המעבירה אתה קורס, מי הפרופסור, או כמה החומר חשוב – אורך הקורס הוא זה שקובע. ייתכן שהסיבה היא שלקיחת הקורס נעשית במקביל למשרה מלאה וחיי משפחה, ולכן בקורסים קצרים אחוז המסיימים גבוה יותר. באופן לא מפתיע, בקורסים בהם בדיקת המבחנים היא ממוחשבת, אחוז המסיימים גבוה יותר מאשר קורסים בהם הבדיקה נעשית באמצעות דירוג עמיתים (תלמידי הקורס מדרגים זה את זה).

יתרונות ב-MOOC
– נגישות לאנשים בכל רחבי העולם.
–  נגישות לאנשים דלי אמצעים.
– מתכונת הרצאה קצרה יותר.
– הסטודנט יכול להקשיב להרצאה בזמנים שמתאימים לו.
– סטודנטים שולטים במהירות ומספר הפעמים שהם רואים את ההרצאה.
– שילוב של עזרים ויזואלים וטקסטואלים להעברת החומר לאנשים שקולטים טוב יותר חומר באמצעים אלו.
– כל סטודנט מחויב לענות על שאלות שמוודאות הבנה ושינון באמצע ההרצאה.
– כל החומר מרוכז במקום אחד וניתן להוסיף הרצאות בסיס או הרצאות מתקדמות כבונוסים.
– אתר הקורס תומך גם בפורמים, וכך סטודנטים יכולים לעזור אחד לשני במטלות.

בעיות ב-MOOC
– הפלטפורמה עדיין לא מתאימה לתחומים ההומאניים. בעוד שהמערכת תומכת בקורסים בהם המבחנים אמריקאיים, ישנה בעיתיות רבה יותר בקורסים הדורשים כתיבת מטלות. מאחר ויש הרבה משתתפים. הסטודנטים נותנים ציונים אחד לשני באופן אנונימי, ולא המרצה.
– הפלטפורמה עדיין מתבססת  על הרצאה פרונטאלית. דבר שאינו בהכרח מתאים לכולם.
– ישנם אנשים אשר צריכים מסגרת מסודרת יותר על מנת להרגיש מחויבים להגשת עבודות.
– דורש (כרגע) שליטה טובה באנגלית.

בעוד MOOC היא צורת הלימוד האינטרנטית 'הרשמית', היא ודאי לא היחידה. אישית, למדתי דברים רבים בסרטוני לימוד ביוטיוב – מאיך לעבור שלבים בקנדי קראש, לנגן שיר על קלידים ועד איך להתקין את מערכת ניהול התוכן וורדפרס. קיימות פלטפורמות רבות מאוד להעברת מידע ולימוד, וכך היכולת שלנו ללמידה עצמאית שהינה עדיין מעמיקה ומדויקת רק הולכת וגוברת.

דרך הלמידה עם MOOC היא בת שנים ספורות, ותהליך הלמידה והשיפור של הפלטפורמה ואופן השימוש בה הולך ומשתפר. אולם, עדיין לא עולות השאלות קריטיות: האם אלו הנושאים שאותם צריכים ללמד, והאם זו השיטה בה צריכים ללמוד.

עולם החינוך עובר טלטלה ושינוי, ורבים מחפשים פתרונות חדשים למה שנקרא "הפדגוגיה של המאה ה-21".  קן רובינסון, איש אקדמיה וחינוך, מתאר איך בית הספר הורס (לטענתו) את היצירתיות, ואת האופן בו שיטת הדירוג, והחשש מטעויות, מונעת מאיתנו לחנך את דור העתיד באופן יעיל ואיכותי. הוא שואל – בצדק – כיצד אנו מכינים את הצעירים להתמודד עם עתיד שאין לנו מושג מה יהיה בו. פחות חשוב, על פי רובינסון, ללמד את התלמידים חומר ספציפי, אלא איך לזהות מה נכון, לא לפחד לטעות, לחקור ולהיות יצירתיים באופן בו הם חושבים ומבינים את העולם. זו אחת ההרצאות הפופולארית ביותר ב-TED – אחרי שתי דקות של צפייה תבינו מדוע.

תגיות:

להגיב על אורן (admin) לבטל

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

כתיבת

  • 5 מחשבות על “MOOC – האינטרנט עושה לנו אוניברסיטה

    • אני חושב שהMOOC היא תוספת מעניינת שבסופו של דבר תהיה משלימה ולא מרכזית. היתרון הגדול שלה הוא הפצה מהירה למספר גדול של אנשים, ובמחיר נמוך. זה גם מצוין עבור אנשים שגרים במקומות נידחים או כאלו שאין להם גישה לקורסים מסוימים באוניברסיטה המקומית. ממה שאני מתרשם זה בעיקר יעיל לקורסים בסיסיים שאינם יותר מדי מסובכים, וגם לאנשים שיש להם משמעת עצמית, אבל בקורסים מתקדמים זו כבר לא שיטת הוראה אידיאלית. הדבר הכי חשוב שחסר זה אינטרקציה עם המרצה והיכולת לשאול שאלות תוך כדי הקורס ואחרי השיעור. אני יודע שזה קיים בצורה מוגבלת אבל כשיש אלפי סטודנטים אי אפשר לתת לכל אחד יחס אישי.גם המבחנים כמעט כולם אמריקאיים ובצורה כזו קשה לבחון ידע מעמיק. זה טוב להעשרה אבל לא בטוח למשל שזה עדיף על קריאת ספר לימוד. היום בכלל יש נטייה באקדמיה להפחית בהרצאות פרונטליות ויותר לתת לסטודנטים ללמוד לבד ובקבוצות כשהמרצה משמש כיועץ ועוזר איפה שצריך. אז הקורסים הללו ימשיכו להתקיים אבל לא סביר שיחליפו את האוניברסיטאות.

      • מסכים. אולי MOOC יעזרו לאוניברסיטות להתמקד בערך המוסף של דיון והעמקה בעוד שהלימוד הבסיסי יעשה דרך האינטרנט. אפשר לדמיין בכמה איכות השיעורים תעלה אם הידע הבסיסי כבר קיים, ואפשר לרוץ קדימה.

        גם בבתי ספר – מדוע שהמורה יעסוק בהעברת החומר הבסיסית כאשר ניתן לעשות זאת טוב יותר באופן מקוון. אין תחליף למורה, אבל ניתן לשחרר אותו מטחינה משמימה של עובדות.

    • בתור אדם סקרן אך מתוסכל, שחווה במערכת החינוך הפורמאלית בדיוק את אותם קשיים עליהם כתבה (ויפה מאוד) כותבת המאמר, אני חייב לומר שהמאמר גם פקח את עיניי וגם העלה חיוך על פניי. עד עכשיו, מעולם לא שמעתי על MOOC, וכעת אני רוצה לשמוע עוד. Mission accomplished? תלוי לאיזה מן האחוזים אשתייך בסופו של דבר 🙂 כתוב נהדר, כל הכבוד!

    • זה היה מאוד מרגש

    • מקסים ומרתק עבורי

      נראה לי שהצגתם את המקום אליו ,אצלול " בזמן הקרוב
      מקום ומרחב לרוץ איתו ובו עם כל תחומי העניין והסקרנות שלי
      למצוא העמקה והרחבה לנוששאים בהם אני עוסק.
      כל הכבוד, תודה.