כמורים, לא פעם אנו נתקלים בפער המטריד בין מה שהתלמידים שלנו חושבים שהם יודעים לבין מה שהם יודעים או מסוגלים לבצע בפועל. התגובה האוטומטית שלנו היא להגיב בביקורת או תסכול. רגע, בואו נעצור שניה וניקח נשימה. היכרות עם אפקט דאונינג-קרוגר (סרטון), תעזור לנו לקבל שמדובר בתופעה נורמלית, שגם אנחנו שותפים לה.כמו התלמידים, גם אנחנו כנראה מעריכים את עצמנו "קצת" יותר מהמציאות.
אם כן, מה אפשר לעשות? הנה כמה רעיונות:
- להראות להם את הסרטון ולשוחח עליו.
- לספק לתלמידים משובים רציפים וריאליסטים על מצבם האמיתי.
- לייצר אווירה כיתתית בה תלמידים מרגישים נוח להודות בחוסר ידע או מיומנות.
- לעודד מודעות של התלמידים לתהליך הלמידה. - לזכור ולהזכיר ש:
החוכמה האמיתית והיחידה היא לדעת שאתה לא יודע דבר. - סוקרטס
להעמקה: מאמר של טל איתן (כאן עובדים בכיף) רוצים לגרום ללומדים להתעניין בלמידה? תאפשרו להם לטעות
コメント